ברקוד לספר
ברקוד רכישת ברקוד היא עוד אחד מהשירותים החשובים שאנחנו מציעים בספרי ניב. ברקוד לספר, שנקרא גם דאנאקוד הוא כמו תעודת זהות לאדם: בעזרתו אנחנו, וגם המוכרים
הוצאה לאור על ידי מו”ל – מוציא לאור, היא אוסף הפעולות שנעשות במטרה להפוך כתב יד גולמי לספר. אותו כתב יד גולמי יכול להיות קובץ או כמה קובצי WORD, ואפילו כתב יד וכתב יד מצולם.
ה’פלא’ שבהוצאה לאור הוא ביכולת של העוסקים בתחום לקחת את אותו חומר גלם ולהפוך אותו למוצר, לחלום של הכותב: ספר.
לא במקרה מוגדר התהליך הזה כ’הוצאה לאור’: מוציא לאור בעצם לוקח את כתב היד, שנח על המדף או במגירה, וחושף אותו לעיני כול, מראה אותו לכל דורש תחת אור השמש.
בעבר, לפני עולם הדיגיטל, זה היה הייעוד היחידי של ההוצאה לאור: להפיק ספר חדש, שיראה אור בכל מקום שיהיה מבוקש בו.
כיום ישנם גם ספרים דיגיטליים או ספרים אלקטרוניים שמאפשרים קריאה בספר גם באמצעים אחרים, מוחשיים פחות.
כך וגם כך, הוא רואה את אור השמש ונחשף אליו, ולכן יוצא אל האור בכל המשמעויות האפשריות.
כיום פועלות בישראל מאות הוצאות ספרים. למעשה, המספר העדכני מדבר על כ־300 הוצאות, בהן כמה מהמוכרות יותר (ידיעות, מודן, עם עובד, כנרת, זמורה־ביתן, דביר, ספרי ניב ועוד מוציא לאור רבים) ובהן כמה מהמוכרת פחות.
כמו בכל רכישה של מוצר, גם כאן חשוב לבצע השוואה בין מו”ל למו”ל כדי לדעת מי יעניק לכם את השירות ש יתאים לכם ביותר.
נכון, תהליך ההוצאה הוא אותו התהליך, כביכול, אך אפשר להגיד זאת גם על תהליך ייצור מחשב, למשל: הרי בסופו של דבר המוצר המתקבל הוא מחשב, מדוע צריך לבחור בין היצרניות ואפילו בין המחשבים המיוצרים על ידי אותה חברה?
התשובה ברורה: משום שלכל צרכן ישנן דרישות משלו וצרכים משלו, וכל אחד מצפה לרמה הגבוהה ביותר שיקבל מנותן השירות.
לכן הוא מבקש לבחור מו”ל וחברה איכותיים ביותר, ובמקרה שלנו – בהוצאת הספרים האיכותית ביותר שיש והשאלה הנשאלת היא איך בוחרים הוצאה לאור?
בכל הנוגע לשאלה של איך בוחרים מוציאים לאור, כדאי לזכור: הוצאה לאור של ספר היא תהליך שדורש קפדנות רבה ומקצועיות שאין בה רבב.
כדי שספר יצא לאור בצורה הטובה ביותר הוא צריך לעמוד בשלל דרישות, החל מצורת האות הבודדת וגודלה, ועד לעיצוב הכריכה ולצורת הספר עצמו.
אלו דברים שאין לזלזל בהם, וכדי לקבל את התוצאה הטובה ביותר צריך לדעת באיזו הוצאה לבחור ואפילו מו”ל.
לא נעסוק כאן בכל התהליך בהרחבה, שכן הקדשנו לכך מאמר נפרד, מורחב ומפורט, אך בכל זאת ניתן לכם טעימה בנושא.
לא כל השלבים הללו רלוונטיים לכל ספר, כמובן. לדוגמה, רומן לא ידרוש בדרך כלל איורים או ניקוד נרחב, וספר ילדים לא תמיד יכלול גב ספר (דבר הנתון לשיקולו של הכותב).
ככלל, התהליך כולו אורך בין ארבעה לחמישה חודשים.
זוהי אחת השאלות הנפוצות ביותר כיום, בעידן שבו הכול זמין ונגיש.
הרי לכאורה, כל אדם אשר רוצה להוציא ספר יכול לעשות זאת לבדו: למצוא עורך לשון באופן פרטי, למצוא מעמד עצמאי, לבחור בית דפוס – והלאה, להוצאת הספר לאור ללא שימוש במוציא לאור מקצועי. בפועל זה לא פשוט כל כך.
הספר הוא כרטיס הביקור שלנו, המפתח שעתיד לפתוח לנו דלתות, ואת זה חשוב שכל אחד יזכור. ואי- שימוש במו”ל יש לכך השפעות.
אנחנו רוצים לתת לגורם מקצועי להפיק את הספר ברמה הגבוהה ביותר. כמו שכבר צוין כאן, קיימות כ־300 הוצאות ספרים בישראל, בהן טובות ובהן טובות פחות – אבל כולן יוכלו להפיק את הספר מאל”ף ועד תי”ו בצורה טובה יותר מהאדם הפרטי, באחריות.
נכון, זה יעלה יותר כסף, אבל בסופו של דבר ייחסכו כאן דברים רבים אחרים.
קחו לדוגמה את העבודה מול עורך הלשון: לאדם ללא כל ידע בעריכת לשון אין דרך לדעת שהעריכה נעשתה בצורה טובה, אם נעשתה באופן פרטי – אלא אם כן ייתן לעורך נוסף לעבור על הספר, דבר שידרוש הוצאה כספית גדולה יותר.
כך נכון גם לגבי מעצב גרפי. אפשר לעבוד עם כל מעצב, אבל לא כולם מעצבים כריכות לעשרות ספרים בשנה, כולל כמה מרבי המכר הידועים ביותר.
בהוצאת הספרים עובדים עורכי לשון שעברו סינון, שנבחרו לאחר מבחנים ושנבדקו על ידי אנשי ההוצאה לפני שהחלו לעבוד. המעצבים הגרפיים שעובדים עם הוצאות לאור הם כאלו שיש להם ניסיון רב בעריכה ובעיצוב. אלו אנשי מקצוע שיודעים איך לעשות את עבודתם, בעלי ניסיון עצום בתחום שלהם.
בשורה התחתונה, תמיד תרצו שאיש מקצוע אמיתי יעשה את העבודה בשבילכם: כשיש לכם בעיה רפואית, אתם הולכים לרופא; כשאתם רוצים לבנות בית, אתם פונים למהנדס בניין; לכל אחד מומחיות בתחום שלו, והפקת ספרים היא מומחיות בפני עצמה.
אם אתם מפיקים את הספר לבדכם, בפעם הראשונה, כנראה אין לכם רזומה מספיק כדי לעשות זאת ללא טעויות – וכל טעות עולה הרבה מאוד כסף.
התוצאה בסוף תהיה יקרה יותר ואיכותית הרבה פחות!
בבסיסו של עניין, ובדבר הזה איש אינו חולק, כולנו שואפים שהוצאת הספרים שתבחר בנו תחליט לממן את הספר בעצמה.
הסיבה הפשוטה לכך היא חיסכון בכסף, אבל הסיבה החשובה יותר היא המעמד וההכרה שהצעד הזה טומן בחובו.
אין ספק – מימון על ידי מו”ל הוא דבר יוקרתי במיוחד, אבל שאיפות לחוד ומציאות לחוד. מימון ספר על ידי הוצאה לאור הוא דבר מקובל מאוד בכל העולם, בעיקר משום שהשוק העולמי פתוח ונגיש יותר בהשוואה לשוק הישראלי, שמתרכז רובו ככולו בכתיבה בעברית בלבד.
השפה האהובה שלנו היא גם המגבלה שלנו בהקשר הזה – ובשל כך שוק הספרים הישראלי מצומצם הרבה יותר. מהסיבה הזו (אם כי היא לא היחידה) מימון הספר על ידי מו”ל הוא עניין נדיר למדי כיום בשוק הישראלי.
התוצאה היא שכמעט כל סופר, בטח סופר מתחיל, לא יכול ‘להתקבל’ לאותן הוצאות גדולות, ולא ימומן על ידן. הרי מה שמעניין את הוצאות הספרים הוא הוודאות: הן משקיעות הון בלתי מבוטל בספר, ולכן יעדיפו לבצע את ההשקעה בספר שהסיכויים שיצליח גבוהים יותר.
מהסיבה הזאת אותן הוצאות מקבלות בדרך כלל רק סיפורי הצלחה, סופרים שכתבו רבי מכר קודמים, ‘סלבים’, כוכב ריאליטי וכדומה. אנשים שכבר הצליחו לצבור קהל אוהדים מסוים, לא משנה באיזה תחום, משום שכך ההימור של הוצאות הספרים מסוכן פחות.
לצערנו – אך גם כאן חשוב לזכור שמדובר בעניין טבעי למדי – לרוב הסופרים אין ההוכחה החברתית הנדרשת, בטח אם הם סופרים מתחילים, ולכן רבים מהם צריכים בספר הראשון, ולעיתים קרובות גם בספר השני, לממן מכיסם את תהליך הוצאת הספר.
לפני שאתם מתייאשים, חשוב להגיד שלמימון העצמי של הספר – מימון ההוצאה על ידי הסופר – יש הרבה מאוד יתרונות.
למעשה, החיסרון היחיד כאן הוא המימון, אבל גם לו יש פתרון, בדמות מימון המונים שעבד יפה מאוד לספרים רבים עד היום.
זכויות היוצרים של הספר נשארות של הסופר, רווחים רבים יותר הולכים אליו, השליטה המלאה על היצירה היא שלו – מה יקרה בה, איך הספר ייראה, מה ייכתב בו ומה לא.
תתפלאו, אבל לא פעם ישנה התערבות משמעותית בספר כאשר מדובר במימון על ידי מו”ל, שכן היא מרגישה בעלת זכויות שוות לסופר, אם לא יותר מזה.
עוד דבר שכדאי לדעת הוא שלסופר אשר מממן את הספר בעצמו יש מילה גם בנושא לוחות הזמנים.
כפי שכבר ציינו כאן, תהליך הוצאת ספר אמור להימשך כחמישה חודשים לכל היותר, אך בהוצאות הגדולות, וכשהן מממנות את ההוצאה, הסופר יכול להמתין גם שנה וחצי ושנתיים עד שהספר יצא.
מדובר בתקופה ארוכה מאוד, שמהווה גם היא שיקול ממשי.
אגב, מימון ההמונים מספק לסופר יתרון נוסף שלא יקבל במימון מו”ל: בניית קהילה. בעת הגיוס הסופר אוסף סביבו תורמים, שלמעשה הופכים למעין עדת מעריצים, קהל שנחשף לרעיון של הספר ולעובדת קיומו עוד לפני שהוא יוצא לאור.
מדובר במאות אנשים בדרך כלל, שמהווים את הבסיס ליצירת קהילה גדולה אשר תאפשר לקדם את הספר בצורה טובה לכשיצא לאור.
המחיר שמציעה ההוצאה הוא כמובן פקטור, משום שהמחירים אינם זהים בין כל ההוצאות.
הדבר החשוב יותר בהקשר זה הוא להבין מה אתם מקבלים. האם מדובר בהפקת ספר בלבד או שבהצעת המחיר שקיבלתם משולבים גם שלבי “היום שאחרי”, למשל – הפצה, שיווק הספר, יחסי ציבור לספר ועוד.
הרבה פעמים תגלו שאם משלמים פחות, מקבלים הרבה פחות. לרוב כדאי להתקדם עם ההוצאה שמציעה לכם פתרון מקיף ומלא שעונה על כל הדרישות והציפיות שלכם מתהליך ההוצאה לאור.
כמה ספרים הוציאה הוצאת הספרים עד כה? כמה מהם הפכו לרבי מכר, או הצליחו מעבר למצופה? כמה ספרים בסגנון שאתם רוצים להוציא (לדוגמה: ספרי ילדים) מוציאה ההוצאה?
כל אלו שאלות שחשוב לבדוק בעת הפגישה עם אנשי ההוצאה לאור
גם כאן, בניגוד למה שנהוג לחשוב, ישנו הבדל בין ההוצאות השונות. אין כאן עניין של נכון או לא נכון, רק דבר אחד צריך להיות בראש מעייניכם – האם התהליך שעליו מדברת ההוצאה נשמע לכם סביר ונכון, או לא. בהתאם לכך תוכלו להחליט אם להמשיך הלאה.
לעיתים אתם עשויים לפגוש בפגישה הראשונה באדם אחד, ולגלות שהאדם האחד הזה הוא כל סגל ההוצאה לאור.
מה יקרה אם אותו אדם יטוס לחופשה? או יחלה חס וחלילה? אתם עלולים להיתקע, היות שאתם תלויים באדם בודד ולא בחברה המפעילה צוות של עובדים.
כמו כן, ודאו שהתהליך כולו מרוכז על ידי מנהל פרויקט אחד, ולא מועבר מגורם לגורם בהוצאה לאור ללא “פיקוח מלמעלה”.
בספרי ניב, למשל, מועסק צוות מנהלי הפקה, ומנהל ההפקה שלכם הוא הכתובת הבלעדית שלכם לכל דבר ועניין הקשור לספר, מההתחלה ועד הסוף. כך אנו מאמינים שהתהליך עצמו, שיש בו מרכיבים רבים, יתנהל על הצד הטוב ביותר.
תתפלאו, אך זהו כנראה הסעיף החשוב ביותר. זכרו שהספר שאתם מוציאים הוא מעין תינוק חדש, משהו קטן מכם שיוצר לאוויר העולם.
אתם מפקידים אותו בידי אנשים שיטפלו בו עבורכם, ולכן חשוב מאוד שאלו יהיו אנשים שהכימיה שלכם איתם טובה, ושאתם מדברים ‘באותו ראש’.
אם הפגישה עם אנשי ההוצאה התנהלה באווירה חיובית, חייכנית ומזמינה, אם הרגשתם שההוצאה חושבת בדיוק כמו שאתם חושבים, אם אתם מרגישים שהדרך שבה היא דוגלת מתאימה לכם – אתם כנראה במקום הנכון.
לחלוטין לא. הוצאת ספרים לאור, בעיני רבים, היא פשוט עוד דרך להפיץ את הידע או את השם של המחבר הלאה.
הספר הוא בסך הכול עוד דרך שבעזרתה אפשר לגעת ולהגיע לעוד אנשים, לעזור לעוד אנשים באמצעות הכתיבה, להרחיב את ההשפעה של הכותב בעולם ועוד.
אתם יכולים לראות בספר עוד מדיה שבאמצעותה תפיצו את המסר שלכם. בשביל זה אין כל צורך להיות סופר או להיקרא סופר, מהבחינה הרשמית של העניין.
אם זה הדבר שעוצר אתכם מלהוציא ספר לאור, הגדירו את עצמכם כמי שכתבו ספר בנושא מסוים, ולא כסופרים. כיום, אותה כותרת היא לא זו שמונעת מאדם להוציא ספר. היו בטוחים בכך.
בהקשר הזה חשוב להזכיר שירות נוסף שלנו: תהליך ‘כתיבת צללים’. זהו תהליך שבו ‘כותבי צללים’ מטעמנו יראיינו אתכם, ישמעו את הסיפור שלכם ויהפכו אותו לספר של ממש, בין אם מדובר בסיפור חיים, ברעיון מהפכני, בהשקפת עולם או בכל דבר אחר שחשוב לכם להוציא לאור – אך לכם אין זמן לכך או שאתם מרגישים שאתם זקוקים ליד מקצועית מלווה.
אותם כותבי צללים הם אנשים שחיים ונושמים כתיבה, והם יכולים להפוך כל רעיון מילולי לספר של ממש, כזה שידבר בשמכם ויציג אתכם בצורה הטובה ביותר.
להוציא ספר באמצעות הוצאה לאור זהו תהליך קסום ומרתק, שהיום כל אחד יכול לעבור – בין אם הוא מגדיר את עצמו סופר ובין אם לא.
בואו נצא לדרך שבסופה תחזיקו בידכם ספר שנושא את שמכם ומסב לכם גאווה רבה ואושר אדיר.
עדיין מתלבטים איך בוחרים חברה להוצאה לאור? צרו איתנו קשר ונשמח לעזור בכל!
ברקוד רכישת ברקוד היא עוד אחד מהשירותים החשובים שאנחנו מציעים בספרי ניב. ברקוד לספר, שנקרא גם דאנאקוד הוא כמו תעודת זהות לאדם: בעזרתו אנחנו, וגם המוכרים
בספרי ניב חשוב לנו במיוחד להציע לסופרים שלנו אפשרויות שיווק מתקדמות שיעזרו להם לקדם את הספר שלהם לקהל הרחב. האופציות המגוונות שאנחנו מציעים לא מתחילות
הפצה בינלאומית של ספרים העולם שלנו הפך קטן יותר מאי פעם, כך נדמה. לא, הוא לא התכווץ פיזית: אנחנו – או אם נהיה מדויקים יותר,
עיצוב ובניית האתר: ספרי ניב © כל הזכויות שמורות. ספרי ניב בע"מ שד אבא אבן 16 הרצליה 4672534
קידום – דניאל זריהן
עם ספרי ניב - זה פשוט מתמיד!
מזמינים אותך להשאיר פרטים ואנו נחזור אליך עם כל המידע :)
הזינו סיסמה חדשה
הזינו כתובת דוא"ל וישלח אליכם אימייל עם קישור לאיפוס הסיסמה.
