הולכים לאיבוד בין כל המושגים השונים?

עולם הוצאות הספרים יכול להיות מבלבל לפעמים בלי יד מכוונת, לכן הכנו לכם מילון מושגים שיעשה לכם סדר עם כל המילים שחשוב שתכירו, כולל הפניות למאמרים נרחבים יותר איפה שצריך.

המילון מסודר עד כמה שניתן בסדר כרונולוגי של שלבי היציאה לאור.

מילון מושגים הגדול – עולם ההוצאה לאור

☑️ כתב יד – מהרגע בו התחלתם לכתוב את הספר שלכם ועד שהוא יצא לאור, יתייחסו אליו כ’כתב יד’, בשביל להפוך אותו לספר “אמיתי” הוא יצטרך לעבור מספר שלבים ולצאת לאור.

☑️ לקטור / לקטורה – לכל הוצאה לאור יש לקטור הבוחן את כתבי היד המגיעים להוצאה ונותן עליהם חוות דעת, שלב זה נקרא לקטורה. ללקטור תפקיד בבחירת כתבי היד שיצאו בסוף התהליך לאור.

☑️ גיליון דפוס – (מכונה גם ג”ד). מדובר ביחידת מידה שלפיה עובדים בהוצאות הספרים וקובעים את עלות העבודה. גיליון דפוס אחד כולל 24,000 תווים (כולל אותיות, רווחים ופסיקים), שמתרגמים בערך ל-16 עמודי A4.

☑️ סופר צללים – לרוב מדובר בעורך ספרותי מוכשר ששוכרים את שירותיו לכתיבת הספר. במקרה שלכותב הספר אין את הזמן הפנוי, או שהוא מתקשה בתרגום המחשבות שלו למילים על הדף, ניתן לשכור את שירותיו של סופר צללים מיומן.

☑️ עריכה – השלב הראשוני בעבודה מול חברת ההוצאה לאור יהיה עריכה של כתב היד. יש כמה סוגי עריכות וזה תלוי גם בסוג הספר. לרוב מדובר על שלב של עריכה ספרותית, בה ניגע בעלילת הספר והדמויות, ולאחר מכן עריכה לשונית שדואגת לאחד את הכתב ולוודא שאין שגיאות כתיב או הקלדה.

☑️ האחדת כתיב – בשלב העריכה הלשונית העורך יבדוק שאותן מילים היכולות להופיע בטקסט במספר צורות (למשל טורקיה ותורכיה, ששתיהן תקינות) יופיעו תמיד בצורה האחת שנבחרה.

☑️ הגהה – לאחר שלבי העריכות השונים הטקסט יעבור להגהה אצל מגיה מקצועי שיאתר שגיאות שנפלו ברמת המילה. לרוב עבודת ההגהה תתבצע יותר מפעם אחת בשביל להבטיח שהספר שיצא יהיה חף מטעויות ככל הניתן.

☑️ ניקוד – ישנם שני סוגי ניקוד – הניקוד המלא, שמופיע בעיקר בספרי ילדים ובספרי שירה, וניקוד עזר שנועד לעזור לקוראים במילים מסוימות, כמו שמות בלעז, ועוזר לקורא לשמור על קצב קריאה אחיד. חשוב לשים לב לא להשתמש בתוכנות ניקוד אוטומטיות כפי שקיימות באינטרנט, כיוון שלרוב מדובר בניקוד לא אמין. הניקוד העברי כולל בתוכו המון חוקים מובנים מראש, וניקוד לא נכון יגרור עבודה כפולה.

☑️ עימוד – נקרא גם סדר/ סידור. זהו שלב של עיצוב עמודי הספר, בניהם בחירת הגופן בו נשתמש, גודל הטקסט והמרווח בין השורות. המעמד יתעסק בנוסף בחלוקה לפרקים, עיצוב מספרי העמודים, הכותרות, תוכן העניינים ועוד.

☑️ צלבי חיתוך – בזמן עימוד הספר המעמד יוסיף צלבי חיתוך. בשלב הדפוס הספר עובר חיתוכים שונים וצלב החיתוך הכרחי לביצוע עבודה מדויקת. אם מדובר בכריכה או בעמודים צבעוניים המעצב יוסיף בליד.

☑️ בליד –בשביל להימנע מחיתוך לא נכון שישאיר בספר שוליים ריקים, נעשה גלישת צבע של כ- 2-3 מ”מ בכריכת הספר/ בעמודי הספר שכוללים איורים. כך נבטיח שבשלב החיתוך לא ישארו שוליים לבנים, שנקראים גם נימות לבנות.

☑️ הגהה לאחר עימוד – בכל כתב יד יש מספר טעויות שהעין שלנו מתרגלת אליהם עם הזמן. לכן חשוב שהיצירה תעבור כמה זוגות עיניים שלא נתקלו בטקסט לפני. שלב ההגהה לאחר עימוד יעשה על ידי עורך אחר שעדיין לא נחשף לטקסט, במטרה לעלות על שגיאות לפני שהספר יעבור להדפסה בעשרות ומאות עותקים.

מילון מושגים שלב הדפוס

☑️ עיצוב כריכה – מדובר בחלק מרכזי וחשוב בהצגת הספר לקהל הרחב. בשלב הזה הסופר יעבוד עם מעצב מקצועי שיעבור על מוטיבים מרכזיים בסיפור ויצור כריכה שתמשוך את עין הקורא מבלי “להאכיל בכפית” את הספר כולו.

☑️ כריכה קשה – בספרים מסוימים (בימינו לרוב בספרי ילדים/ קודש/משפטים) נעשה שימוש בכריכה קשה שהיא עמידה יותר ותודפס על קרטון קשיח. תהליך הכריכה יהיה מורכב ויקר יותר עם כריכה קשה וידרוש שלבים מיוחדים.

☑️ כריכה רכה – רוב הספרים שיוצאים היום יהיו עם כריכה רכה, שמודפסת על נייר בעובי 250-300 ג’ שעובר למינציה. זה תהליך פשוט וזול יותר מהכריכה הקשה.

☑️ שדרה – מעין “עמוד השדרה” של הספר, מדובר בחלק שמחבר בין הכריכה הקדמית וגב הספר. לרוב בשדרה יופיעו שם הספר, שם הסופר ולוגו ההוצאה.

☑️ דשים – לסופר יש אופציה לבחור בהוספת דש לספר, מדובר בעצם בהארכה של הכריכה, שמתקפלת לתוך הספר, ובדרך כלל תכיל מידע על הסופר ותעניק לספר מראה יוקרתי יותר.

☑️ למינציה – בשביל לשמור על עיצוב הכריכה והצבעים לאורך זמן נעשה שימוש בלמינציה. מדובר בשכבת ניילון המוצמדת בחום לכריכת הספר ומעניקה נופך נוסף לכריכה יחד עם עמידות ומניעת שריטות. הלמינציה תעשה בגימור מט או מבריק בהתאם לסוג הספר ובחירת הסופר.

☑️ השבחה – ההשבחה נועדה להקנות לספר מראה יוקרתי ומושך יותר. בתוך המושג הזה נמצאים מגוון מושגים שונים העוסקים בסוגי לכה שונים, הבלטות והטבעות.

☑️ לכה סלקטיבית – נועדה להבליט את עיצוב הכריכה על המדף. מדובר במריחת לכה מבריקה על חלקים מסוימים בכריכה, תוך ששאר העיצוב נשאר בגימור מט.

☑️ הבלטה – ההבלטה תייצר אזורים בולטים בכריכת הספר לפי האלמנטים שנבחרו על ידי הסופר או מעצב הכריכה.

☑️ פויל – מדובר ברדיד אלומיניום שיהיה בגוון מטאלי ויאפשר הבלטת אלמנטים מסוימים בעיצוב הכריכה.

☑️ נייר נטול עץ – ברוב הספרים שמודפסים בשחור לבן נעשה שימוש בנייר נטול עץ שמגיע במגוון עוביים/ משקלים שונים.

☑️ נייר כרומו – נייר מצופה שמגיע במספר עוביים, ומתאים במיוחד להדפסת עמודים צבעוניים. ניתן לבחור בנייר כרומו מט או מבריק.

☑️ גב הספר – גב הספר יכלול מספר פסקאות על הספר והסופר ובנוסף יכלול ברקוד (שנקרא גם דאנאקוד) ומחיר מומלץ לצרכן אותו תקבעו יחד עם מפיק הספר. בספרי ילדים מומלץ להוסיף גם את גיל היעד לקריאה.

☑️ מאגר לאומי – ברגע שהוגשו הטפסים לקבלת ברקוד רשמי לספר, הוא נרשם במאגר הלאומי כספר שעתיד לצאת לאור בקרוב. תהליך הרישום יסתיים לאחר שנשלח שני עותקים מהספר לספרייה הלאומית בירושלים.

☑️ העתק שמש – מדובר בגרסה ראשונית של הספר שנועדה למעבר אחרון על העמודים השונים בשביל לוודא שהכל נמצא במקום הנכון. לאחר אישור של העתק השמש, הספר ירד רשמית לדפוס. איכות הצבעים של העתק השמש לא תואם את הצבעים האמיתיים, ובמקרים כאלה יעשה שימוש בתדפיס אייריס.

☑️ תדפיס אייריס – מדובר בהדפסה שנועדה לוודא את צבעי הספר לפני ירידתו לדפוס. בתדפיס אייריס נעשה לרוב שימוש בספרי ילדים וספרים צבעוניים אחרים.

☑️ מהדורה – כמות הספרים המודפסת של ספר מסוים. ברגע שמחליטים להדפיס עותקים נוספים, הספר יצא למהדורה שנייה, שלישית ועוד. בכל ספר בעמודים הראשונים כתובה המהדורה בה יצא.

לאחר שהעבודה על הספר הושלמה והוא יצא סוף סוף לאור, נשארו שלבים אחרונים שיעזרו לו להגיע לתודעה הציבורית ולקהל היעד הפוטנציאלי.

☑️ הפצה – העברת הספרים לחנויות השונות (פיזיות או מקוונות) לצורך מכירתם. ישנן חברות הפצה מעטות בארץ המתמחות בספרים, וכל חברה וחנות מבקשות אחוז שונה של תמלוגים ממכירות הספר.

☑️ השקה – האירוע שנועד לחגוג את הוצאת הספר לאור.

☑️ יחסי ציבור – פעילות הקידום של הספר באמצעי התקשורת השונים באמצעות משרד ייעודי שמתמחה ביחסי ציבור לספרים.

☑️ קומוניקט – מכתב קצר שמרכז בתוכו את הנקודות החשובות ביותר על הספר והסופר לצורך קידומו. הקומוניקט ישלח לערוצים השונים ולפיה העיתונאים יחליטו אם להתמקד במוצר החדש או לא.

☑️ תמלוגים – אחוז הרווח ממכירת כל ספר שמגיעות לסופר. אחוז התמלוגים משתנה מהוצאה להוצאה בהתאם לחוזה הנסגר. בהוצאת ספרי ניב אנחנו מאמינים בסופרים שלנו, ודואגים שיקבלו את מרב התמלוגים האפשריים.

☑️ ספר שמע – לאחר שהספר עבר את תהליכי העימוד וההפקה, ניתן להקליט לו גרסת שמע עם קריין מקצועי. ספרי השמע תופסים תאוצה ומאפשרים פורמט קל ונוח לקוראים רבים שנהנים להאזין.

☑️ ספר דיגיטלי – לאחר תהליך העימוד ניתן להעביר את הספר לתהליך “קידוד” בו הספר יהפוך לזמין בגרסה דיגיטלית שניתן יהיה לקנות בחנויות המקוונות השונות. זוהי אופציה נוחה, אקולוגית ומשתלמת!

☑️ ספר אינטראקטיבי – לרוב יעשה בספרי ילדים. לאחר שלב העימוד תעשה עבודה עם אנימטור מומחה. האנימטור יקח את האיורים השונים ו”יעיר” אותם לחיים, ככה הילדים יוכלו “לשחק” עם הדמויות ולהתקדם עם העלילה בקצב שלהם.

ומה אתכם? יש מושגים שונים שלא כיסינו? משהו שתרצו לדעת עליו יותר?

כתבו לנו בתגובות ואנחנו נשתדל לערוך ולהוסיף בהתאם!

גם אתם חולמים לצאת לאור? השאירו פרטים בלינק, והגשימו את החלום כבר היום!