חלקים שווים של מסתורין ומתח, לצד כמות מדודה של חרדה וציפייה, ז’אנר המותחנים הוא אחד המרגשים לקריאה, גם אם קצת מאתגרים בהתחלה לכתיבה.

בשביל לעזור לכם לפענח איך לכתוב מותחן מרתק הכנו לכם מאמר שכולל אלמנטים חשובים ונקודות שכדאי לשים לב אליהן עוד לפני כתיבת הסיפור.

מה מגדיר מותחן?

ספרי מתח הם ספרים שמתקדמים במהירות מסחררת, עם רמת סיכון גבוהה לכל הדמויות המעורבות ומגוון רגעים עוצרי נשימה.

מדובר בז’אנר שכולל שפע טוויסטים בעלילה, סוג של “נבל על”, ורצון משמעותי אצל הקורא לגמוע את הספר בישיבה אחת. זה אומנם נכון שכל הסוגות הספרותיות כוללות אלמנטים דומים לאורך היצירה, אבל כשמדובר בספרי מתח מדובר במרכיבים המרכזיים של הז’אנר, וכדאי שנדע איך להוציא את העלילה שלנו מהדמיון אל הדף בצורה הטובה ביותר.

בתוך סוגת המותחן נמצא גם תתי סוגות, כמו מותחן פסיכולוגי, מותחן אקשן, מותחן פשע, מותחן פוליטי, מותחן מסתורי, בלשי, משפטי, מדע בדיוני ועוד.

בעוד כל מותחן ייחודי בדרכו, רובם מכילים מספר אלמנטים בסיסיים שהופכים אותם לאפקטיביים.

איך לכתוב מותחן מותח במיוחד

1. איום ברור

כל מותחן מצליח מציג בבירור את האיום הקיים בסיטואציה, ואת המטרה של האיום. אופי האיום ישפיע ומושפע מתת הסוגה של היצירה.

אם תרצו לכתוב מותחן פוליטי למשל, תוכלו לכלול מלחמה מבפנים או מבחוץ, איום של המוסד על הגיבור, מחתרת סודית, אופציה למרד ועוד, כשהאיום הוא על המדינה, על אחת הדמויות הספציפיות או האנושות בכלל.

חשוב שנבהיר את האיום, את המטרה ואת החשיבות של דמות הגיבור שלנו בפתרון הבעיה. מה מיוחד בו?

אם אנחנו מדברים על מותחן פסיכולוגי למשל, נוכל לבחור ברוצח סדרתי מסתורי כאיום, ובדמות הגיבור נשים בלש מומחה שנתקל במקרים דומים לפני שנים ואצלו נמצא המפתח לפתרון החידה.

חשבו על סוג האיום ותת הסוגה שאתם רוצים.

2. סיכון גבוה

אנחנו רוצים לשמור את הקוראים שלנו מתוחים, ישובים בקצה הכיסא ומוכנים לקפוץ בכל רגע. בשביל להצליח בזה אנחנו צריכים לבחור בעיות עצומות שהגיבור צריך להתמודד איתן, אבל יחד עם זה גם להבהיר את ההשלכות הקשות שיגיעו אם הגיבור לא יצליח להתמודד איתן ולעמוד במשימה.

אם נרצה להעלות את דרגת הסיכון שלנו, נוכל להציב בפני הגיבור מכשול אחרי מכשול שיגרמו לבעיה להיראות בלתי אפשרית.

דרך אחרת תהיה למשל להוסיף את אלמנט הזמן בצורת שעון מתקתק שמחכה להתפוצץ אם האיום לא יוסר בזמן.

3. תיאורים מפורטים

חלק חשוב בכל מותחן הוא כתיבת תיאורי מקום ברורים, חיים ומלאים בפרטים חשובים. זה לא אומר כמובן שלא נוכל לעבור בין מקומות, אבל זה כן אומר שאנחנו צריכים להקדיש זמן לכתיבת תיאורי המקום.

בתיאורים שלנו אנחנו רוצים לגרום לקוראים להרגיש כאילו הדמויות שלנו חיות בסביבה עשירה בפרטים שהם יכולים ממש לדמיין ככל שהסצנה מתקדמת.

זה יעזור לנו גם לטשטש רמזים מטרימים, גם כדרך לגלות פרטים חשובים ומסתוריים לאורך העלילה, ואפילו יכול לכלול הסחי דעת שיגרמו לקוראים לחשוב שיש פתרון ספציפי אחד לסיפור לפני חשיפת התפנית (כמו רד הרינג).

4. אקשן

לא יהיה פשוט למצוא היום ספרי מתח שלא כוללים מידה רבה של פעולה והרפתקה. פעולה (אקשן) לא בהכרח מחייבת אלימות או פירוטכניקה כמובן, אם נרצה לכתוב מותחן יותר פסיכולוגי, הוא יכול לכלול יותר משחקים רגשיים ומניפולציות, אבל החלק החשוב הוא לשמור על קצב ההתקדמות של העלילה מהרגע שאנחנו מתחילים, ועד הסיום.

לצד אותם אלמנטים חשובים שכדאי שיופיעו בכל ספר מתח, יש מספר נקודות שכדאי שנשים לב אליהן לאורך העלילה אם נרצה לכתוב מותחן סוחף במיוחד.

1. דמות ראשית אנושית

בסוגת המתח, ממש כמו בחיים האמיתיים, קונפליקטים הם לעיתים נדירות רק קרב בין כוחות רעים לטובים. מותחנים טובים יציגו לרוב את הדמות הראשית כאישיות מורכבת הכוללת גם פגמים.

מצד אחד, “הגיבור” אמור להיות חזק, או מיומן מספיק בשביל לעמוד במסלול המכשולים הבלתי נמנע שהעלילה תציב בפניו, ומצד שני, קוראים מתחברים לגיבורים לא מושלמים, וקיומה של דמות ראשית עם פגמים יגביר את העניין, המתח והסיכונים מול הסיכויים שקיימים בסיפור.

בעוד ז’אנרים אחרים מסתמכים או על הדמות או על העלילה לקידום הסיפור, כשאנחנו רוצים לכתוב מותחן חשוב לשים לב לחשיבות של שניהם.

כשאנחנו מדברים על מותחנים, הדרך בה הדמות הראשית בוחרת לפעול ולהגיב לאירועים היא מכרעת לעיצוב העלילה. לכן חשוב לשמור בסיפור על הקשרים לוגים, ולוודא שכל אירוע שאנחנו מוסיפים הגיע בעקבות אירוע אחד, ועומד להוביל לאירוע אחר, ככה אנחנו מבטיחים שהקוראים ישארו במתח וירגישו את הסיכונים בצורה מרבית.

לכן, חשוב שעוד לפני תחילת תהליך הכתיבה תערכו עם עצמכם סיעור מוחין בנוגע לרקע של הדמות הראשית.

איזה יכולות מדהימות יש לה? מה החולשות והפגמים שלה? למה היא נבחרה למשימה? יצירת דמות עגולה ודינאמית זה מרכיב הכרחי בהצלחה של כל מותחן.

2. צרו נבל מעניין

ממש כמו שדיברנו על חשיבות הדמות הראשית כדמות מורכבת עם פגמים ואנושיות, ככה גם ה”נבל” (האנטגוניסט) הראשי לא יכול להיות רוע מוחלט, אלא חייב לכלול אישיות מורכבת יותר.

גם אם המעשים של האנטגוניסט נוראיים ובלתי ניתנים לסליחה, חשוב שתהיה מאחוריהם מחשבה שנעוצה ברגש אנושי שהקוראים יוכלו להתחבר אליו, גם אם המסקנה של האנטגוניסט מגיעה מתוך היגיון פנימי מעוות.

קוראים ירגישו חיבור עמוק יותר לסיפור הנבל והתפתחות הדמויות שלנו אם הם יוכלו לזהות תכונות אנושיות של עצמם בדמות האנטגוניסט, ולא רק אצל הגיבור.

בשתיקת הכבשים למשל (זהירות ספויילר!) אנחנו מגלים באמצעות פלאשבק שחניבעל לקטר היה עד ברצח של אחותו בגיל צעיר.

זה מה שהופך אותו לדמות מורכבת יותר מסתם נבל או רוצח פסיכופתי סדרתי, הוא אדם שהמעשים הרעים שלו מגיעים מתוך טראומה איומה, ואנחנו יכולים לדמיין, או לנסות לדמיין, איך החיים שלנו היו מתפתחים אם היינו חווים אירוע דומה, גם אם אנחנו נחרדים מהמעשים שלו שהגיעו בעקבותיו.

שימו לב שברוב המותחנים, האנטגוניסט הוא זה שמקדם את העלילה, הוא מי שפועל בעוד הגיבור מגיב לפעולות, לכן הוא חשוב ממש כמו הדמות הראשית ואפילו יותר, והכרחי להקדיש זמן ולהבין את הסיפור שלו.

חשבו, מה מפעיל אותו ולמה, איזה שאיפות וחלומות היו לו? למה הם לא מתממשים? איזה אירוע טראומתי ומשנה חיים הוא חווה? מי בגד בו? איך כל זה השפיע על מסלול חייו?

בנוסף, נסו לדמיין את הנבל שלכם על דוכן העדים, מנסה להסביר את מעשיו. מה הוא יגיד?

כתבו לכם מסמך בגוף ראשון שיכול להיות חיצוני לגמרי לסיפור, ומכיל את מכתב ההודאה של האנטגוניסט ואת ההיגיון הפנימי שלו מאחורי הפעולות שהוא עשה, ככה תוכלו לוודא שאתם מכירים ומבינים את המניעים שלו.

3. סצנת פתיחה עמוסת אקשן

בשביל לכתוב מותחן מרתק, חשוב להתחיל עם האקשן כבר בסצנת הפתיחה. אנחנו רוצים שהקוראים יהיו על סף קפיצה מהכיסא מרוב מתח כבר מהעמוד הראשון.

סצנת הפתיחה צריכה לכלול את הפשע, הקונפליקט, או הסיכון האפשרי מהר ככל הניתן.

זה לא השלב לדאוג לגבי רקע על הדמויות או לפתוח עם אקספוזיציה, המותחנים הטובים ביותר שובים את לב הקהל עם אקשן מידיי, ורק אחר כך מוסיפים מידע הכרחי על הדמויות ככל שהעלילה מתקדמת.

אנחנו ממליצים להקדיש לפחות שלושה עמודים לסצנת הפתיחה.

אפשר אפילו להתחיל בנקודה הקריטית בה חיי הגיבור לוקחים תפנית. תארו את האירוע כאילו הוא קורה בזמן אמת ולא כזיכרון, ובנקודה מותחת קחו הפסקה פתאומית ותנו לקוראים דקה לנשום כשאתם פותחים פרק חדש ואחר לגמרי שחושף בפניהם למה דווקא הדמות הראשית היא זאת שחייבת למצוא את הפתרון לאיום.

4. יצירת מכשולים ועימותים

אם יש משהו אחד שיש במשותף לכל כותבי המותחנים רבי המכר, זה שהם כולם מעולים בלשים את הדמויות הראשיות שלהם בדרך חתחתים עמוסה צרות וקשיים.

הדמות הראשית חווה אירועים שוברי לב, טראומתיים ומלאי חרדה לאורך הספר. המכשולים יעזרו לנו להבטיח שהקוראים יחזיקו אצבעות להצלחת הגיבור לכל אורך הדרך וימשיכו את הקריאה עד שהעלילה תיפתר והגיבור יגיע לחוף מבטחים.

ככל שיש יותר מכשולים משכנעים שעוזרים להתקדמות העלילה והפתרון, ככה הסיום של הסיפור ירגיש יותר מתגמל ומספק. (זכרו שניתן להוסיף למשל את אלמנט השעון המתקתק כגורם לחץ, בין אם בתור פצצה, אירוע קוסמי או מלכודת משונה).

בנוסף, חשוב לכתוב מותחן עם עימותים וקונפליקטים, גם בין דמות הגיבור והאנטגוניסט, מה שיעזור לנו ליצור דמויות וסיפור עשיר ועמוק יותר, וגם עימותים פנימיים של הדמויות מול עצמם שעוזרים להגדיל את המתח, להבהיר את הסיכויים, להגביר את הסיכונים ולעודד אצל הקורא רצון לקרוא את עלילת הסיפור מתוך דאגה, חיבור ואכפתיות לכל הדמויות.

העימותים בין האנטגוניסט והגיבור יוכלו לעזור לנו לחשוף מידע חשוב על הדמויות והסיבות מאחורי הפעולות שלהם לאורך העלילה, וניתן להשתמש בהם להגברת המתח והסיכון.

5. הוסיפו שפע תפניות בעלילה

יותר מבכל סוגה אחרת, כתיבת מותחנים דורשת שימוש במגוון תפניות בעלילה, סיום פרקים בנקודות מותחות במיוחד, סודות ותככים.

החלק הכי כיף במותחן היא היכולת לקרוא אותו שוב, הפעם עם הידיעה של הפתרון, ופענוח הדרך האמיתית לאורך הסיפור.

מותחנים טובים מלאים ברמזים, ורצוי שכולם יסגרו יפה עד סוף הסיפור ויאפשרו לקורא לסיים את הספר בלי שאלות פתוחות וחיבורים לא ברורים.

אם באיזשהו שלב אתם לא בטוחים איך להמשיך את העלילה, נסו לשאול את עצמכם – מה הקוראים מצפים שיקרה בשלב הבא? ואז תשאלו את עצמכם איך תוכלו להתעלות על זה.

אם סצנה מסוימת מרגישה “משעממת” מידי, חשבו על האלמנטים והדמויות השונות שיש לכם, האם הוספה שלהם לסצנה תעלה את רמת הסיכון או תיצור דילמה אצל הגיבור?

נקודות המפנה האלה יעזרו לנו להשאיר את הקוראים צמודים לספר עד הסוף הטוב.

את הטוויסט העיקרי בעלילה מומלץ לפתוח במערכה השלישית, אחרי שביססנו את חוקי העולם ונתנו לקוראים לפתח ציפיות על הסיפור.

זה הזמן להרוג דמות אהובה בלי אזהרה (אבל כן עם רמזים מטרימים שיתבהרו בקריאה שנייה), להעביר את הגיבור שבעת מדורי גיהינום, ולעשות כל מה שניתן בשביל למנוע את הסוף הטוב.

כמה נקודות אחרונות לסיום:

פיענוח העלילה

עוד לפני שכותבים את הספר, כדאי לנסות לפענח את התפתחות העלילה בצורה בה כל אירוע מקושר לאירוע שקדם לו, ומשפיע על האירוע שעומד לקרות, זה מה שיעזור לנו לכתוב מותחן איכותי וכובש. גם אם אנחנו אוהבים לשעוט קדימה ולהתחיל בכתיבה, קצת תכנון מקדים יכול בהחלט לעזור לנו.

מה המסר העיקרי של הסיפור

בכל ספר שנכתוב חשוב שנדע לאן אנחנו פחות או יותר מכוונים. האם אנחנו רוצים לסיים את העלילה בסוף שמח? עם מסר של תקווה וניצחון הצדק? או אולי אנחנו רוצים לחשוף דווקא את הצד האפל של החיים? כמובן שתוך כדי הכתיבה כדאי שנהיה נאמנים לסיפור ולדרך הטבעית שהוא לוקח, אבל זה יכול לעזור כשאנחנו מנסים לתכנן רגעי מפתח בעלילה, דמויות ואפילו מקומות.

לעקוב אחרי העלילה

בשביל שתוכלו לעקוב בקלות אחרי קווי העלילה והדמויות השונות, צרו לכם טבלה שדומה לטבלת הכפל, בה תרשמו את השם של כל דמות בתור אופקי, ובתור אנכי. בנקודות הצטלבות של הדמויות רשמו את קווי העלילה המשיקים והפרטים החשובים על הקשר בניהן, זה יעזור לכם להתמצא ולוודא ששום פרט לא הולך לאיבוד.

טיפ כתיבה מהרלן קובן

כששאלו את הרלן קובן, אחד מסופרי המתח המוכרים בעולם מה השיטה שלו, הוא אמר שהוא דואג להכניס את הגיבור שלו להמון פינות לאורך הדרך, ואז מנסה לחשוב מה יהיה הפתרון האפשרי למצב.

מדובר גם בתרגיל מחשבתי וכתיבתי מעניין, אבל יש דרך נוספת, תנו לדמיון שלכם להשתולל גם בלי הסברים לוגים. הכינו רשימה של 10 תרחישים אפשריים שקופצים לכם לראש.

למשל, החשמל נפל בחדר, מישהו קיבל התקף לב, הימ”מ נמצא בחוץ, אישה נכנסת לחדר בצרחות, דמות בטלוויזיה מציינת את שמה של אחת הדמויות, דם מטפטף מהתקרה, או כל רעיון אחר שעולה לכם. בדקו מתוך הרשימה מה הפתרון שיוצר אצלכם הכי הרבה עניין, ונסו לשלב אותו בצורה הגיונית בסיפור.

לסיכום,

אין ספק שלכתוב מותחן זה מרתק, מפתיע, מאתגר ובעיקר מותח!
עכשיו אחרי שלמדנו על המרכיבים החשובים והנקודות הקריטיות, אין לנו ספק שתצאו מפה עם מותחן ממכר במיוחד.