אם הגעתם עד לכאן, אנחנו משוכנעים שאתם מסתובבים בעולם בתחושה שיש לכם רעיון מצוין לספר! אתם מתעוררים איתו בבוקר, מפתחים אותו בהפסקת הצוהריים ובכל ערב מבטיחים לעצמכם שזהו, אתם מוצאים את הזמן לפתח את הרעיון לעלילה כתובה – לספר. 

רגע לפני שאנחנו מעמיקים בשאלה “איך הופכים רעיון טוב לספר טוב?”, ברשותכם נתעכב לרגע על רעיונות ואיך הם נוצרים. בגדול, רעיונות לספר הינם תוצר של שני תהליכים אפשריים, כאשר במקרים מסוימים אף יכולים להתרחש במקביל:

• רעיון שנולד בצורה ספונטנית ולא מתוכננת. לדוגמא: קריאת כתבה בעיתון שעוררה השראה לכתיבת ספר המעלה לדיון סוגיה מסוימת.
• רעיון שנולד “בהריון מתוכנן”. לדוגמא: שרבוט מודע למספר רעיונות לספרים מתוך מטרה ברורה לכתוב ספר.

מדגדגת לכם בבטן השאלה “מהו הצעד הראשון שעליי לעשות בכדי לתרגם את רעיונותיי למילים?”? לפניכם, המדריך היחיד שאי פעם תצטרכו!

ספר אחד, שלושה צעדים – כך הופכים רעיון לספר!

הרעיון שלכם הוא חומר גלם איכותי, שמשאלתכם להפיק ממנו מטעמים – ספר מצוין שיעניק חווית קריאה לקהל הקוראים. איך עושים את זה? נאמר בזהירות כי די בקלות, כל עוד תעקבו אחר השלבים הבאים, תאמצו אותם ובעיקר תיישמו אותם בתהליך הכתיבה שלכם. מוכנים להעביר את הרעיון שלכם דירה – מראשכם אל מסמך כתיבה?

1.הגדירו בבירור את שני קצוות העלילה

הרעיון שלכם הוא בעצם מעין מחשבה/דעה/תכנית עליו יתבסס הספר שלכם. לתפישתנו, תחילת תהליך כתיבת הספר מותנית בהגדרת שני דברים עיקריים-הכרחיים:

• הבעיה המרכזית איתה מתמודד הגיבור הראשי
• הפתרון המסמן את שיא המסע שהוא עובר

מדובר על שתי נקודות בספר: האחת תצוף בשלבים מוקדמים יחסית בעלילה, ואילו השנייה תהיה הקלימקס. גם אם הרעיון שלכם בחיתוליו (“יש לי רעיון כללי, לא ממש התעמקתי בו”), שתי הנקודות העיקריות האלו חייבות להיות לכם ברורות, שכן הן ינחו אתכם עם תפירת העלילה, הבחירות שיעשו הדמויות, המסע שהן יעברו וכן הלאה.

טיפ זהב מאיתנו: נסו להסביר לעצמכם את עלילת הספר במשפט אחד. כל עוד תצליחו לעשות זאת, הרי שתיארתם לדיוק את הבעיה והפתרון. 

2.אפיינו את הדמויות שלכם לעומק

כל דמות בספרכם (כן, גם אלו המשניות והשוליות ביותר לכאורה), תתרום להבנת העלילה, יצירת האווירה הנכונה והתפתחותה של הדמות הראשית. הרעיון הגולמי שלכם יתגבש לרעיון מגובש יותר בעת שתאפיינו לעומק את הדמויות. ואיך מאפיינים אותן? מחיים אותן! עצמו עיניים ועצבו בדמיונכם כל אחת מהדמויות. מובן כי ההמלצה היא להתחיל עם הדמות הראשית, שכן תכליתן של יתר הדמויות בספר היא לשרת אותה ואת התפתחותה. האפיון שלכם צריך להישען בין היתר על הדברים הבאים:

• שם
• גיל
• מקום מגורים
• מאפיינים חזותיים
• אמונות, תכונות ומאפיינים ייחודיים
• סטטוס זוגי
• השכלה / ג’וב
• תחביבים / עולמות תוכן אהובים
• חווית חיים מעצבות ועוד…

לדוגמא: אלכס, בן 25 מתל אביב, גובהו 1.78, שיערו מלא בצבע חום, עיניו ירוקות ויש לו שתי גומות. החוש האסתטי אצלו מפותח, והוא מקבל המון מחמאות על בחירותיו האופנתיות. אלכס טבעוני, מתרגל יוגה ונמצא בזוגיות עם מורן (שימו לב: גם את מורן יש לאפיין לעומק!). אלכס עובד בחברת תרופות כסוכן מכירות, לומד אדריכלות וחולם לפתוח משרד עצמאי משלו. 

טיפ מאיתנו: שבו עם הדמויות שלכם לכוס קפה! אנו מדברים כמובן על שתיית קפה מדומיינת, מעין דמיון מודרך אם תרצו. שוחחו עם הדמויות, שאלו אותן שאלות (כתבו את תשובותיהן, זהו חלק מאפיון הדמות), הרגישו את טון הדיבור של כל אחת מהן, אם יש לה סלנג או ז’רגון ייחודיים, מהי שפת הגוף שלה, איך היא מריחה, עד כמה חברתה נעימה לכם וכן הלאה.

3.גוף ראשון VS מספר כל יודע – מה נכון לרעיון שלכם?

אולי תופתעו, אך אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לרגע בו תוכלו לתרגם את רעיונותיכם למילים! אחרי שהבעיה והפתרון ידועים לכם, כמו גם מאפייניהן המרכזיים של הדמויות, אתם יכולים להתחיל לכתוב את שלד העלילה. השאלה הגדולה היא איך תרצו שסיפורכם יתווך לקורא: באמצעות מספר “חיצוני” כל יודע, או מפיה של הדמות הראשית? כקוראים בעצמכם, סביר להניח כי אתם נוטים לדמות מספר סופר-ספציפית, שתורמת לחוויית הקריאה שלכם. האם כדאי לבסס את בחירתכם בהתאם להעדפתכם כקוראים? לא ממש.

במקרים מסוימים (בהתאם לרעיון ולעלילה כמובן), שתי דמויות המספר יוכלו להיות הקול של הסיפור. עם זאת, במקרים אחרים לא יהיה נכון לתת לדמות הראשית להוביל את העלילה (קל וחומר אם מדובר על ספר העטוף בהמון סודות ומזימות המתרחשות במקביל, תוך שהוא מתרחש בזמן הווה). כשאתם נמצאים בנעליו של “המחבר”, עליכם לחשוב על הפתרונות הספרותיים הנכונים והמחמיאים ביותר לספרכם.

“איך אוכל לדעת אם הרעיון שלי בשל לכתיבת ספר?”

שאלות כדוגמת “האם הרעיון שלי מספיק טוב?” לא רק שאינן תורמות ליצירתכם, אלא עלולות לעכב את התפתחותה ובעיקר אתכם (כך בדיוק נוצרים מחסומי כתיבה). כל עוד יש לכם רעיון, גם אם הוא גולמי ונמצא בשלבי פיתוח ראשוניים, ראוי שתקדישו זמן ליצוק אותו לכתב. חשוב לזכור כי תהליך יצירה כדוגמת כתיבת ספר, הוא יציאה למסע (יהיו אלו שאף יחדדו וידגישו כי מסע אל הלא נודע). ומדוע אנו מציינים זאת? משום שהרעיון שיושב כעת בראשם ופועם בליבכם, עוד ימשיך להתפתח ולשנות צבע וצורה כמה פעמים תוך כדי תנועה. לכן, הצמדת תיאורים לרעיון שלכם כ”טוב” או “טוב פחות”, אינם רלוונטיים בשלב זה. 

ורגע לפני שאתם יוצאים לדרך… תכננו פחות, כתבו יותר

השילוש הקדוש שהצענו לכם עשוי להאיץ את הפיכת הרעיון לכדי ספר! בססו את התהליך שלכם בהתאם לאלו וצאו למסע יצירתי, ממלא וחווייתי. שלושת הטיפים האלו אמנם מייצגים תכנון מקדים, אך המלצתנו אליכם דווקא הפוכה: משלב זה, תכננו כמה שפחות וכתבו כמה שיותר! 

צמד המילים “כתיבת ספר” מאד מחייב, ועלול להכניס אתכם למצב של דריכות וציפיות גבוהות שככל הנראה לא יתממשו בכל סשן כתיבה. ולכן, המלצתנו אליכם היא שבמקום “לכתוב ספר”, כתבו אינטואיטיבית! נסו לחשוב על זה כך: כשאתם נפגשים עם חבר טוב לדוגמא, אתם מדברים בחופשיות ונותנים דרור מלא לכל רגשותיכם. עשו כך גם עם כתיבת הספר! ניסוחים שאינם מדויקים, פסיקים שלא יושבים על “הביט” או תיאורי מונולוגים חסרים – על כל אלו יעבוד אתכם בהמשך העורך הספרותי. זכרו: המסמך הראשוני שלכם לא אמור להיות טקסט מוכן להדפסה, אלא טקסט המגלם בתוכו סיפור. הרעיון שלכם אליכם: כתבו!

עשוי לעניין אתכם לקרוא גם על: איך להוציא ספר ראשון לאור