בהנחה שאתם עומלים בימים אלו על ספר הביכורים שלכם, יתכן שראשכם גדוש ברעיונות, “הברקות ספרותיות”, חלומות על הוצאת הספר לאור וכן, גם בלא מעט מיתוסים.

אנחנו לא יודעים לאילו מיתוסים אתם נחשפתם והיכן, אך יודעים כי לרוב ישנה רק אמת אחת. אנחנו שמחים להציג בפניכם 9 מיתוסים, שאנחנו משוכנעים שהצליחו להגיע גם אל אוזניכם.

אז לפני שאתם מאמצים אותם ונותנים להם להשפיע על תהליך היצירה שלכם, מהי האמת אודותיהם?

1.”הדמות הראשית מוכרחה להופיע בכל פרק בספר”

לא נכון (כמעט). במידה שהספר מסופר בגוף ראשון, הרי שהדמות “משקיפה” תמיד על המתרחש סביבה, כאשר הסיפור מסופר מנקודת מבטה האישית-אובייקטיבית. כלומר, הנוכחות של הדמות הראשית הכרחית ובלתי נמנעת.

מנגד, במקרה בו הספר מובל על ידי מספר כל יודע, הרי שאין כל “חובה ספרותית” לכלול את הדמות הראשית בכל פרקי הספר.

המספר, שהינו דמות חיצונית המשקיפה על המתרחש מ”מעוף הציפור”, יתמקד פעמים רבות בדמויות משניות, כאשר פרקים שלמים יוקדשו להן ולסיפורן. 

2.”דמויות משנה? לא צריך לאפיין אותן”

לא נכון. דמות משנה וגם דמות שולית הן דמויות בספר ואת חשוב לזכור. מכאן, שעליכם לאפיין אותן. עם זאת, כל דמות, בהתאם לחשיבותה והיקף הופעתה בספר, תזכה לאפיון בעומק שונה.

לדוגמא: האם של הדמות הראשית שהינה דומיננטית בחייה ובעלילה, חייבת להיות מאופיינת לעומק.

מנגד, את השוער בבניין המגורים שתפקידו לברך לשלום את הבאים, תוכלו לאפיין חזותית בלבד (הרי אין כל משמעות סיפורית להשכלתו, הסטטוס המשפחתי שלו והמאכל האהוב עליו).

3.”פרקי הספר חייבים להיות זהים באורכם”

לא נכון. ספר הוא יצירה שהאסתטיקה שלה מעוצבת על ידי מילים, ולא על ידי הצורה. מכאן, שאין כל משמעות לאורך הפרקים, אלא רק לתוכנם.

אלו מכם שרוצים לעשות ניסוי קטן, מוזמנים לגשת כעת לספרייה הביתית שלהם, לשלוף ספר רנדומלי ולעקוב אחר אורכי הפרקים. אנחנו משוכנעים כי תגלו כי בספר אחד ישנם פרקים הנפרסים על פני 15 עמודים, 22 עמודים ו-31 עמודים. 

מעבר לכך, חשוב לזכור: גם במידה שתכתבו את פרקי הספר באורך זהה (לדוגמא: 20 פרקים, כאשר כל פרק 14 עמודים), הרי שהסיכוי כי זהו יהיה אורכם הסופי, נמוך מאד. מדוע? משום שעם סיום העבודה על כתב היד, יצירתכם תעבור תחת ידיו של עורך ספרותי שיתכן שימליץ על הוספה/הסרה של משפטים ופסקאות. 

4.”חשוב לשמור על מרווח זמנים עקבי בין הפרקים”

לא נכון. ישנם ספרים שהעלילה בהם נפרסת על פני חודשיים, חצי שנה, שנה ואפילו שנים (!). מכאן, שברור כי מרווח הזמנים בין פרק לפרק לא יהיה בהכרח עקבי (לדוגמא: מרווח קבוע של חודש בין פרק לפרק), אלא ישתנה בהתאם לקצב העלילה שיוגדר על ידי הסופר.

לדוגמא: פרק 2 יתחיל כשבוע לאחר פרק 1, פרק 3 חודשיים אחרי הפרק השני וכך הלאה. באומנות וביצירה, הכלל החשוב ביותר הוא “אפס כללים”.

צרו לעצמכם את המסגרת הסיפורית הנכונה והמדויקת ביותר לקו העלילה, הדמויות והמסר שתרצו להעביר.

5.”יש קשר ישיר בין אורך הספר לאיכותו”

לא נכון. דרך נחמדה להפריך את המיתוס הזה היא עם הצגת דוגמא מעולם אחר: עולם המוסיקה. כשאתם נוסעים ברכב ומאזינים לרדיו, האם אתם מעניקים חשיבות (באופן מודע או לא מודע) לאורכם של השירים להם אתם מאזינים? מובן שלא, הרי אינכם יושבים עם טיימר ומעריכים שירים בהתאם לאורכם.

חווית ההאזנה שלכם מעוצבת על ידי קולו של הזמר, מילות השיר, הז’אנר והעיבוד. מכאן, שתוכלו להתחבר לשיר שאורכו 3 דקות, 5 דקות וגם עשר דקות. 

ספר הוא דוגמא מצוינת לכך שהאיכות היא הקובעת ולא הכמות. ישנם ספרים של 300 עמודים שרחוקים מלהיות סוחפים ומופתיים, אך גם ספרים של 150 עמודים שהצליחו לרגש ולהפוך לרבי מכר בכל 5 היבשות.

אז האם יש קשר ישיר והכרחי בין אורכו של הספר לאיכותו? חד משמעית, לא.

6.”הקוראים מצפים לסוף סגור. אחרת, הם עלולים להתאכזב”

לא נכון. הקוראים מצפים לדבר אחד בלבד: חווית קריאה סוחפת, מרתקת ומרגשת! את החוויה הזו תוכלו לספק להם עם כל אחת מהסיומות – סוף סגור וסוף פתוח.

כסופרים, הרי שניתנת לכם “הזכות” להשאיר את הבעיה המרכזית איתה מתמודד הגיבור ללא פתרון, ובאותה הנשימה גם לפתור את כל הבעיות.

אל תנסו לחפש טיעונים של “בעד ונגד” או “מה מומלץ יותר – סוף פתוח או סגור?”, שכן לכל יצירה מחמיא סוף אחר. במידה שאינכם בטוחים באיזו סיומת לחתום את ספרכם, תוכלו להתייעץ עם העורך הספרותי שילווה אתכם.

7.”עריכה לשונית מיותרת לסופרים עם עברית שפת אם”

כל ספר (הז’אנר כלל לא רלוונטי), עובר שתי עריכות: עריכה ספרותית ועריכה לשונית. גם אם שכתבם, ליטשתם וערכתם (!) את כתב היד באינספור סבבים, עליכם להשקיע בשתי העריכות.

האם גם ישראלים ששפת האם שלהם עברית נדרשים להשקיע בעריכה לשונית? בוודאי! העורך הלשוני הוא איש מקצוע מוסמך ומנוסה, שבמסגרת תפקידו עשוי להציע ניסוחים שונים, להעשיר את השפה (לעתים אף “להנמיך” אותה), למקם את הפסיקים והנקודות במקום המדויק ביותר במשפט, להבהיר ניסוחים, וכמובן: לתקן שגיאות בעברית.

ישנן טעויות שכל כך שגורות בעברית היום-יומית, עד שקשה לתארן כ”טעויות” וקשה עוד יותר לזהות אותן. עם זאת, מאחר שמדובר על יצירה טקסטואלית שאתם צפויים להפיץ, יש מקום רק למילים וניסוחים מדויקים.

8.”רק אנשים מבוססים יכולים להרשות לעצמם להוציא ספר”

לא נכון, ועל זה חשוב לנו להתעכב. ב-2022, סופרים מבינים כי אינם צריכים להיות תלויים בהוצאות הספרים “המסורתיות” (הוצאות שמצד אחד מממנות את ההפקה, אך מצד שני דורשות בתמורה את הזכויות).

וכך, סופרים רבים בוחרים לצעוד אל האור עצמאית ולהבטיח כי הזכויות המלאות על יצירתם, ישמרו. כלומר, על הסופר עצמו לממן את התהליך הכולל עריכה ספרותית ולשונית, עיצוב כריכה, עימוד, הדפסה, שיווק והפצה וכן הלאה.

עם זאת, שלא תטעו לרגע: הוצאת ספר אינה (!) נגישה אך ורק לאנשים בעלי אמצעים. הודות לפלטפורמות גיוס ההמונים, סופרים יכולים גם להשיג מימון מלא להוצאת ספרם, וגם למכור עותקים לפני השקתו הרשמית!

9.”קודם מוציאים את הספר לאור. רק אחר כך מתפנים לשיווקו”

כולם מסכימים כי על מנת שהספר יימכר צריך לשווק אותו. ועל מה ישנה מחלוקת? על נקודת הזמן הספציפית בה כדאי להתחיל את השיווק.

מובן כי אתם אלו שתקבלו החלטה, אך מניסיוננו כדאי לעבוד על רעיונות שיווקיים עוד טרם יוצא הספר לאור. המטרה: להבטיח כי עם יציאתו, יהיה ניתן לנצל את המומנטום הרותח ולמכור כמה שיותר עותקים.

ישנן המון דרכים לשווק את הספר – מחלוקת ספרים לסוקרים, דרך קמפיינים ממומנים בפייסבוק ועד מתן ראיונות לתקשורת. לא משנה באיזו שיטה תבחרו וכמה תרצו להשקיע, הרי שמומלץ מאד (!) לשרטט תוכנית שיווקית כבר בשלבי הפקתו.

ב”ספרי ניב” אנו מציעים תחת קורת גג אחת את מעטפת השירותים השלמה להוצאת ספר לאור! לפרטים נוספים או תיאום פגישה במשרדנו, אתם מוזמנים לפנות אלינו כעת – *3948

• אולי יעניין אתכם לקרוא גם על:
  איך להוציא ספר ראשון לאור
  שירות עימוד ספרים