ניקוד

הניקוד, אותה פעולה שרובנו לומדים בשנותינו הראשונות בבית הספר היסודי, מסתיר מאחוריו מערכת שלמה של תקנות, הוראות ודרכי עבודה, אשר מניחות את התשתית להיווצרותו של טקסט שלם – כתוב ומנוקד כהלכה.

מדובר בעבודה שלא רבים יודעים לעשותה באיכות גבוהה, וגם אלו שיודעים לעשותה מכירים בעובדה שמדובר במלאכה מורכבת ועדינה, עבודת נמלים כמעט, שבה יש להתעכב על כל נקודה וכל סימן.

ניקוד מילים לפני הוצאה לאור ובכלל לא נפוץ כיום כבעבר, בין היתר משום שסיגלנו לעצמנו קריאה וכתיבה ללא כל ניקוד.

שיטת כתיבה זו נקראת גם כתיב מלא, בו נעשה שימוש באותיות מסויימות במקום הניקוד, למשל י’ במקום חיריק והאות ו’ במקום חולם חסר או קובוץ.

גם טקסט זה, כמו טקסטים רבים אחרים בעברית המודרנית, לא מנוקד. למעשה, הרוב המכריע של הטקסטים שנכתבים היום לא כוללים ניקוד כלל.

אם כן, מתי נדרש ניקוד ואיך בכל זאת הוא מתבצע?

הניקוד כיום משמש בעיקר בספרי ילדים ובשירה

ניקוד מילים נחשב כיום בעיני רבים לכזה שמעיד על איכות טקסט גבוהה, או כזה אשר מוסיף לטקסט מעמד מכובד יותר. אולי זה משום שבשגרה אנחנו אכן לא מנקדים, ואולי משום שעבור רבים מאתנו הטקסט המנוקד המפורסם ביותר הוא הטקסט המופיע בתנ”ך, אך הטקסט המנוקד זכה עם השנים למעמד מכובד מאוד.

אגב, כהערת ביניים נציין כי גם התנ”ך, שכולנו רגילים לראותו עם ניקוד ומערכת טעמים מלאה, נכתב במקור ללא כל ניקוד וזה התווסף אליו בשלב מאוחר יותר.

בשל המעמד הגבוה שלו זכה הניקוד, כך נראה, הוא משמש היום בעיקר בספרי שירה. הסיבה לכך ברורה: בשירה יש משפטים קצרים לרוב, ויש חשיבות עמוקה למשמעות ובחירת המילים, לכן חשוב שנבין באיזה מילה בדיוק מדובר כי לא תמיד ניתן להבין את הקשר המילה מן המשפט.

לכן הניקוד כאן חשוב, כדי למנוע כפל משמעות וקושי בהבנת המשמעות שאליה כיוון המשורר.

זאת ועוד: נדמה שהחיבור שבין השירה – אומנות גבוהה ומוערכת – לבין הניקוד, שמבחינת רבים נחשב גם הוא לאמצעי אומנותי במידה מסוימת, מקנה לשירה עצמה מעמד מיוחד ו’מגביה’ אותה עוד כמה מדרגות כלפי מעלה.

אומנם ישנם ספרי שירה שנכתבים ומפורסמים ללא ניקוד כלל, אבל נראה שמדובר בתופעה חדשה יחסית, נספר לכם כי משוררים רבים לאורך ההיסטוריה כתבו ללא ניקוד – שלא לדבר על סופרים ידועים כש”י עגנון, שרוב כתביהם, אם לא כולם, אינם מנוקדים.

ניקוד ספרי ילדים

סוגה נוספת שבה הניקוד רווח היא סוגת ספרי הילדים כמובן, וכאן דווקא מדובר במידה מסוימת בעניין פרקטי: כאשר הילד פוגש ספר מנוקד בשלב ראשית הקריאה ובשנים הסמוכות לכך, הוא לומד להכיר מערכת צורות חשובה שתסייע לו בהגייה נכונה של מילים בעברית בעתיד, וברכישת מערכת ההברות והתנועות האופיינית לשפה.

למעשה הניקוד משמש עבור הילדים מעין יד מכוונת לדיבור נכון ולסיגול הרגלי דיבור ושפה נכונים, ולכן אך טבעי שספרי הילדים יכללו ניקוד מלא.

אפשר, כמובן, לומר שבגילים הקטנים ביותר הילדים כלל לא קוראים ספרים, אלא רק מקשיבים להם, אבל ראשית חשוב לזכור כי גם למקריא הסיפור תפקיד חשוב בהנחלת ההגייה הנכונה לילד, ולכן הניקוד עשוי לשמש גם לכיוון ההורה או בן המשפחה המקריא מבחינת ההגייה וביטוי המילים הנכון.

לבד מזה זכרו שאותם ספרי ילדים, גם כאלו שנרכשו בגיל צעיר מאוד, ‘יסתובבו’ בסביבתם של הילדים גם כאשר יגדלו מעט ויאפשרו להם לספוג עוד מאותה מערכת צורות חשובה, לקראת העלייה לכיתה א שבה ילמדו על הניקוד בצורה מעמיקה יותר.

נזכיר כאן כי גם ספרי נוער – בעיקר אלו המכוונים לנערים הצעירים יותר בטווח הגילים שבין כיתה ז לכיתה ט – יהיו לעיתים מנוקדים במלואם, אם כי עניין זה רווח הרבה פחות בהשוואה לספרי ילדים, למשל.

ישנם סופרים אשר מעוניינים בניקוד גם בגילים אלו, אולי כמעין המשך לפרק הקריאה הקודם יותר של קהל היעד וכמעבר טבעי וקל יותר לטקסטים ארוכים ומורכבים יותר.

שימוש חשוב נוסף: ניקוד משלים

לצד השימושים הרווחים בניקוד לטובת טקסטים שלמים, ישנה פעולת ניקוד נוספת אשר רווחת בכל הז’אנרים ובכל סוגי הספרים הקיימים, מתוך מטרה אחת: להפוך את הטקסט לברור יותר ומובן יותר בהקשר שבו הוא נכתב, והיא נקראת “ניקוד עזר” מאחר שהעברית נכתבת ונקראת בימינו ללא ניקוד ברוב המקרים, ייתכנו לא מעט מצבים שבהם מילה מסוימת יכולה להיקרא בכמה מובנים, ניקוד העזר נועד לפתור את זה.

ומהו ניקוד חלקי, למעשה? זהו ניקוד של אות אחת או שתיים מתוך מילה שלמה, או ניקוד של מילה אחת מתוך צירוף שלם. המטרה היא, כאמור, להבטיח קריאה המבינה כהלכה את הכתוב בטקסט, וכן כדי לסייע בהגייה נכונה של מילים הרווחות פחות בדיבור היומיומי.

כך למשל ננקד את המילה מוכֵר כדי שהקורא לא יחשוב בטעות כי התכוונו למילה מוכָּר ויפרש את הטקסט בצורה לא נכונה; ננקד חלקית את המושג מלחמת הקוֹממִיוּת, כדי לאפשר לקורא להבין כיצד המילה השנייה בו נאמרת באופן מדויק.

כפי שצוין קודם לכן, הניקוד החלקי רווח בכל סוגות הספרות, וזאת משום שמטרתו היא סיוע בקריאה – כלומר מטרה פרקטית וחשובה שתורמת לקריאה קלה יותר, שוטפת ונכונה.

עורכי לשון רבים נוהגים בעת עריכתם להוסיף ניקוד חלקי כאשר הם חשים כי הקורא עשוי להתבלבל או להחמיץ את המסר שנכתב, בשל הגייה לא נכונה של מילה כזו או אחרת.

ניקוד העזר רווח יותר ויותר כיום, בין היתר משום היעדר השימוש התכוף בניקוד מלא והצורך בהבטחת הקריאה המדויקת.

לסיכומו של עניין, ניקוד מילים לפני הוצאה לאור הוא מלאכה מורכבת ומרתקת, אשר כיום נעשית על ידי אנשי מקצוע שהוכשרו לכך לאחר לימוד מתאים.

אומנם בחיי היומיום כמעט שאיננו משתמשים בניקוד, אך הוא עדיין מבוקש ונדרש במקרים כאלו ואחרים.

מעבר לשירותים של עימוד ספרים או עיצוב כריכות ספרים – אם ברצונכם להוציא לאור ספר חדש, שיכלול גם ניקוד חלקי או מלא חשוב שתפנו למנקד מקצועי ומיומן, שיעשה זאת עבורכם באיכות הגבוהה ביותר.

אנחנו בספרי ניב מציעים לכם מנקדם מנוסים, מקצועיים במיוחד, שניקדו עד היום טקסטים רבים מכל הסוגים. בעזרתם, תוכלו להיות בטוחים שהטקסט שלכם יזכה לניקוד באיכות גבוהה במיוחד. אתם מוזמנים להשאיר פרטים בלינק הבא ואנחנו נדאג ליצור אתכם קשר עם כל המידע.