הכירו את: יואב בוקשטיין

יואב בוקשטיין (37), רווק, בעל תואר ראשון בתקשורת עם התמחות בתסריטאות, עוסק בחינוך מזה מספר שנים ולדבריו, “נהנה מכל רגע”. בוקשטיין מספר על עצמו שהוא חיית תרבות, והוא אוהב לבלות את שעות הפנאי בטיולים עם הכלבה, בחיק המשפחה המורחבת ובכתיבה. עיסוקו בחינוך ואהבתו לכתיבו הולידו את ספר הביכורים שלו, “השוטר אז-אולי”, המיועד לילדים בגילאי הגן ובכיתות הנמוכות של בית הספר.

“בהיותי עובד חינוך בער בי הצורך לכתוב סיפור המספר את החוויות שאני חווה מהילדים שאני מדריך, וכך נולדה לה הדמות השוטר של השוטר אז- אולי, דמות חביבה ואוהבת אדם, העוזרת לילדים בבעיות שהם נתקלים בהן בחיי היומיום”.

למה בחרת לכתוב ספר על הנושא הזה?

“אני בעל ממדים קטנים, מטר שישים וחמש על שישים ושבע קילו ותמיד נראיתי קטן לגילי. כאשר הוצאתי רישיון נהיגה, תמיד פחדתי שיעצרו אותי בדרכים וישאלו אותי: “היי ילד, מה אתה עושה מאחורי ההגה?” בנוסף, גדלתי בקיבוץ ושם המשטרה לא נוכחת ביום יום ויש נטייה לפתור עניינים בתוך המערכת ללא עירוב של המשטרה, לטוב ולרע. דבר זה נשאר חקוק בזיכרוני וכאשר התחלתי לכתוב ספר וחשבתי על מה אני אכתוב, כל המחשבות האלה קפצו לי באופן טבעי לראש”.

מה הוביל אותך לכתוב את הספר ולהוציאו לאור?

“ובכן, ככל שבגרתי והחומרים הלכו והתרבו, נוצר מצב שבו הרגשתי שאם אני לא משחרר בצורה כזאת או אחרת את הכתוב שלי, אינני מוצא השקט הנפשי ואת המקום בתיקיות שלי בראש לדברים חדשים. הגעתי למצב שלא מספיק שאני כותב את הדברים, אני גם חש צורך ורצון לשתף אותם עם העולם כיוון שיש לי הרבה מה לומר בכל מיני תחומים, לילדים, להורים ולמבוגרים.

מהו המסר שאתה רוצה להעביר בספר?

“שוטר מייצג את הממסד ולא תמיד בצורה חיובית. למרות שמהות עבודתו היא להגן עלינו, הרבה פעמים כאשר אנחנו רואים שוטר, אנו תופסים אותו כמשהו שלילי:  ‘הנה שוב עצר אותי שוטר’, ‘מה שמו פה מחסום?’ וכו’. אנחנו שוכחים להסתכל על התמונה המלאה שהשוטר פה בשבילנו להגן עלינו ולשרת אותנו.  רציתי לייצר אצל הילדים הרגשה של אנושיות, שכאשר הם רואים שוטר, שידעו שהוא אדם כמונו, עם רגשות, רצונות ומחשבות ושלא יחששו מפניו ושיוכלו להיעזר בו בעת הצורך”.

מה מיוחד בספר הזה? איזו זווית שונה אתה מציע?

“אני מציע זווית הסתכלות מעט תמימה, אבל כזו שיש בה גם חופש עם כל מה שמשתמע מכך. שאפשר לתעל השתובבות ומעשי קונדס תמימים של ילדים למקומות טובים של עשיית טוב ויצירה ערכים בעזרת מעט חיוך, רצון טוב ויצירתיות”.

מה היו התגובות על הספר? איך הרגשת כשקיבלת את התגובות הראשונות?

“התגובות היו מדהימות. ערב ההשקה היה חגיגי ומרגש. הוא נערך במעמד הסופר מוקי צור שגם הנחה את הערב ובמעמד סגן ניצב שי דיכטר, שדיבר בקצרה על תפקיד המשטרה בקהילה. המאייר המקסים והמוכשר רועי שנער נכח גם הוא ושנינו ענינו על שאלותיו של מוקי על תהליך העבודה ובכלל.  לאירוע הגיעו המון אנשים והאולם שהכיל מאה מקומות ישיבה היה מלא עד אפס מקום.  היה מאוד מוצלח וכל העותקים נמכרו באותו ערב”.

איך היה תהליך ההפקה של הספר עם הוצאת ספרי ניב?

“ואוו, התהליך היה מדהים ונוח. קיבלתי מנהל הפקה שענה לצרכיי בכל פלטפורמה אפשרית, טלפון, ווטסאפ, מיילים והיה נגיש ומוכן לעזור בכל סיטואציה וגם תיווך לי את הצוות המקצועי: עורך לשוני, מעצב ועוד. אחר כך קיבלתי מנהל שיווק שדאג שהספר ינווט למקומות הנכונים והקהל הרחב יוכל להכירו בצורה הטובה ביותר ובמידת הרצון גם לרכוש אותו”.   

איזה ציטוט מתוך הספר אתה אוהב במיוחד ויכול להמחיש את הערך של הספר?

“אז אולי במקום לצייר על קירות של אחרים, שאולי יכעסו ויזעיפו פנים, נלך כולנו לבית הילדים, ונצייר ציור שיהיה רק שלכם ושיישאר שם שנים”. אני אוהב את הציטוט הזה כי הוא ממחיש בדיוק מה זה לקחת מעשה קונדס ולתעל אותו למקום טוב יותר, כמו שאמרתי קודם. בנוסף, קרה לי מקרה דומה במערכת חינוך בה עבדתי, כאשר ילדים ציירו עם צבע על אוטו של מישהי”. 

.  

לפרטים נוספים ורכישת הספר של יואב בוקשטיין לחצו כאן