זלמן בר צבי (74), נשוי + 2 וסבא לשישה נכדים. זלמן הוא במקצועו מהנדס תעשייה וניהול. הוא היה בצבא במשך יותר מארבעה עשורים, מחציתן בשירות קבע (ממנו השתחרר בדרגת רס”ן) בחימוש, בצנחנים ובשריון, ומחציתן כאזרח עובד צה”ל, בהן שימש כמהנדס בקו הייצור של טנקי מרכבה. ב-2010 יצא בר צבי לגמלאות, ומאז הוא עוסק בפיתוח עצמי. בין היתר הוא לומד בקורסים שונים, משתתף בהרצאות, מצייר, קורא, צופה בטלוויזיה ומטייל. בשנים האחרונות הוא גם עבד על כתיבת ספרו האוטוביוגרפי – “להעפיל להר”, שיצא לאור בימים אלה בהוצאת ספרי ניב.
הספר מספר את סיפור חייו של בר צבי מילדותו ועד השנים האחרונות. הוא משלב בספר אירועים אמתיים וחוויות מתקופות שונות, סיפורי מלחמות, סיפורים משפחתיים ואירועים שונים שעיצבו את חייו, לצד פרק שמתאר את קורות משפחתו בפולין ובתקופת השואה. הספר אמנם אוטוביוגרפי, אבל דרכו אפשר ללמוד לא רק על בר צבי אלא גם על מדינת ישראל לתקופותיה.
למי הספר מיועד?
“הספר מיועד קודם כל למשפחתי, אך לא רק. הוא מיועד גם לאנשים, בעיקר גמלאים, שימצאו קווים משותפים עם חיי – לאנשים שגדלו בחיפה בשנות ה-60-50, לאנשי צבא שהשתתפו במלחמות ישראל, לאנשים שעבדו במערכת הביטחון ותרמו לחוסנה של המדינה, ולכל מי שגידל ילדים והשתדל להעניק להם ערכים ולשמור על לכידות משפחתית גם בתקופות שירות קשות עם מעט נוכחות בבית. יותר מהכל, הספר מיועד לאנשים שמתעניינים בסיפורי חיים מרתקים ובאירועים שהתרחשו לכל אורך שנות המדינה”.
למה בחרת לכתוב דווקא על הנושא הזה? מה נתן לך השראה לכתיבת הספר?
“החלטתי לכתוב את הספר הזה, לאחר שישבתי עם נכדי להכין להם חומר רקע על שורשי המשפחה וגם לקראת נסיעתם לפולין במסגרת “מסע לחיים”. תוך כדי השיחות עמם, צפו ועלו זכרונות מתקופות חיי השונות והחלטתי להמשיך ולפרט, עד שראיתי שהתגבש בסיס לספר. הבנתי שאני משאיר אחרי משהו לדורות הבאים”.
האם יש מסר שאתה רוצה להעביר בספר? משהו שאתה רוצה שיישאר עם הקוראים אחרי הקריאה?
“המסר שלי הוא שחינוך והשכלה הם המפתח להתקדמות וצמיחה. אני מתאר בספר איך מנער שאהב להתרוצץ ברחובות ובהרים ולא סבל את מסגרת בית הספר ולא היה רחוק מלהידרדר לחיי עבריינות, צמחתי לאדם משכיל אשר אוהב את הארץ והמדינה, מוכן לתרום שנים רבות לטובת בטחון המדינה ובעיקר בונה משפחה חמה ואוהבת, שרואה בתרומה למדינה ערך חשוב. המסר שלי מתמצה בשם הספר “להעפיל להר”, כשהכוונה היא שלמרות הקשיים צריך להתמיד, לרצות ולהיאבק כדי להגיע לפסגה. לוותר זו לא אופציה”.
מה היו התגובות שקיבלת על הספר?
“התגובות הראשונות שקיבלתי היו מהעורכת ומאנשי המקצוע שסייעו לי להוציא את הספר. נאמר לי כי כתיבתי שוטפת, רהוטה, מרגשת ומעניינת. היו שבכו מקריאת חלק מחוויותי, בעיקר מתיאורי ילדותי. אח”כ העברתי את הקובץ למספר מצומצם מאוד של בני משפחה וחברים וקיבלתי גם מהם חיזוקים”.
איך היה תהליך ההפקה עם ספרי ניב?
“התהליך היה נעים, ברור ונעשה הכל כדי לקדם את הוצאת הספר”.
לסיום, בר צבי חולק עם הקוראים ציטוט מעורר השראה מתוך הספר:
“כמו אותם מטפסים שכבשו את האוורסט בשנות החמישים כשלא היו שום תנאים לכך מלבד אמביציה ואמונה, כמוהם, ברגעים קשים, כשהרגשתי שאני נאבק בקשיים – כשהייתי במקומות שבקלות יכלו לשאוב אותי לדרך חיים עבריינית – ההר הזה ליווה אותי. דמיינתי את הדרך אליו, הלכתי בה, ולשמחתי היום כשאני מסתכל לאחור, אני שמח להגיד שהדרך לא אכזבה אותי. כבשתי את ההר שלי בחיים”.