הכירו את: אדמונית

המרואיינת שלנו הפעם היא אדמונית, האישה שמאחורי הספר “תלחשי לי”. כפי שניתן להסיק משם העט שלה, היא גינג’ית, והיא גם מאוד קנאית לפרטיותה. היא לא אוהבת לשתף בחייה האישיים, אבל היא כן מוכנה לספר, שאדמונית היא אישיות יצירתית שמאמינה שחלומות מתגשמים בתנאי שמה שעומד מאחוריהם זה כוונות טהורות. היא מוסיפה ש”כל מה שחלמתי בחיים – הגשמתי, ואני ממשיכה לחלום ולהתקדם לקראת המטרות שאני מציבה לעצמי”.

הספר “תלחשי לי”, כך אדמונית מספרת, הוא ספר על אהבה. “אותה אהבה בדיוק שיכולה ליצור מלחמה נגד הפחדים שעוטפים את האדם ולא נותנים לו  להרגיש, לחוש ולהיות שלו ושלם עם עצמו”. הספר מספר על שני אנשים, שונים מאוד זה מזה, אשר נפגשים בצורה אקראית בשלב בו לכל אחד מהם יש דילמה רצינית. לה יש דודה אהובה שזקוקה לעזרה כלכלית דחופה על מנת להישאר בחיים. לו יש סבתא מבוגרת וחולה, אשר הידיעה שנכדה לא מאושר בחייו הפרטיים גורמת לה סבל. החלטה אחת משותפת יכולה לתת פתרון לכולם.

למי הספר מיועד?

“מי שחושק להיות עד לקשר מעניין ומורכב בין שני אנשים השונים מאוד בהשקפת עולמם, מי שרוצה לשקוע בסערת רגשות, מי שרוצה להיקלע יחד עם הדמויות למצבים לא צפויים, מי שרוצה להיות שותף למעשה תרמית מוזר ובמקביל לחלוק הרהורים על החיים של הדמויות – אז הספר הזה בשבילו”!

למה בחרת לכתוב ספר דווקא על הנושא הזה?

“זו שאלה מעניינת גם בשבילי”, אומרת אדמונית. “מגיל 15 בערך היו לי ניסיונות לכתוב את הספר הזה – כל פעם עצרתי כי היה משהו אחר, שהיה חשוב יותר מזה… דמויות הספר תמיד היו לי בראש והרגשתי שהגיע הזמן להחיות אותן על הדף. כתיבת הספר הייתה בשבילי מין דרך לשחרר דברים שעל ליבי. אם  אנסה לעשות אנלוגיה בין חיי לבין מה שמתרחש בספר- אני אסיק מסקנה  שבהחלט יש  אב טיפוס לכל דמות ושאין ספק שהדמויות השאירו בזיכרוני סימנים וכמובן השפיעו על חיי בהמשך”.

מהו המסר שאת רוצה להעביר בספר?

“לפעמים אנחנו צופים בבן אדם  ולא מבינים את מעשיו – התנהגותו נראית לנו מוזרה ולא צפויה או אפילו אכזרית, אך אם נחדור פנימה לתוך הרגשות שלו ונצליח להבין מה גרם לו לכל מה שהוא עושה – נלמד  להיות יותר מתחשבים ויותר סבלניים כלפיו. המסר של הספר הוא  לתת צ’אנס נוסף לאהבה ולא להרים ידיים אף פעם – הרי תמיד יש פתרון- האהבה זאת התרופה האמתית לנפש פגועה”.

מה היו התגובות שקיבלת על הספר ואיך הן גרמו לך להרגיש?

מבין התגובות שאדמונית קיבלה, יש אחת שריגשה אותה במיוחד: “הספר השפיע על חיי הפרטיים וגרם לי לראות את הזוגיות שלי בזווית מעט שונה”, כך נכתב בה. “בהחלט מרגש מאוד אם הספר שלי יכול לתרום בצורה חיובית לקשר בין אנשים ולהשפיע עליהם”, היא אומרת. 

איך היה תהליך ההפקה של הספר בהוצאת ספרי ניב? 

“תהליך ההפקה בנוי בצורה מסודרת ומובנת והליווי האישי נותן הרגשה של ביטחון ושתומכים בך”.

לסיום, אדמונית חולקת עם הקוראים קטע מתוך הספר שהיא אוהבת במיוחד:

“קריאה אחרונה לפני תחילת המחזה נשמעה, השתרר שקט ועמליה נלחצה. דאגה הייתה מתעוררת בה לפני תחילת מחזה, כאילו הייתה שחקנית ולא צופה, והיה עליה לצאת אל הבמה. היא נשאבה אל תוך סביבת ההתרחשות וטבעה בתוכה בעודה לא רואה ולא שומעת דבר מלבד מה שקורה על הבמה. זאת הייתה דרמה מרגשת עד עמקי הנשמה, אולי לא עבור כל אחד, אבל בהחלט עבור נשמתה של עמליה. היא הרגישה כל מילה ותנועה של הגיבורים, דאגה והתייסרה יחד איתם.

אומנות התיאטרון משפיעה על כל אדם באופן שונה, אחדים חווים בה ממד שטחי בלבד, ובמקרה כזה האדם בוכה מתוך התעוררות האגו שלו, כשהוא מדמיין את עצמו במקומו של הגיבור וסובל ממה שהיה עלול לקרות לו במצב כזה. אבל יש אנשים אחרים, כאלה שמפרשים את הרמזים הלא כתובים, המילים שלא נאמרו, השורות שלא נכתבו… האנשים האלה חווים את העולם ואת האומנות בפרט ברמה עמוקה יותר, וקוראים בין השורות את משלי החיים, ואז הכול נראה אחרת, משמעותם של הדברים הפשוטים משתנה, והדמעות זולגות מסיבה אחרת לגמרי. עמליה השתייכה לסוג האחרון, אלה שבוכים לא מתוך רגשנות אלא מהכאב שהם מרגישים כשחולפים מול עיניהם חיים שלמים, ובאותו הרגע האדם נראה קטן וחסר משמעות, עוצמתי וכל יכול בו בזמן.” (עמוד 116 לקוח מפרק “התיאטרון”)

לרכישת הספר של אדמונית – “תלחשי לי” לחצו כאן