כל המידע הדרוש ליצירת פודקאסט איכותי

אחד הכלים העדכניים ביותר כיום בעולם התקשורת והמדיה, ובוודאי אחד השמות הפופולאריים ביותר כיום בתחום, הוא הפודקאסט, הֶסְכֵּת בעברית.

כמעט בכל מקום ובכל מקצוע הקשור בדרך כזו או אחרת במדיה, בפרסום או בשיווק, תשמעו את המילה הזאת מתגלגלת במסדרונות ונאמרת על ידי רבים.

מבחינות מסוימות אפשר לראות בפודקאסט רדיו של העידן המודרני.

הפודקאסט הוא בדיוק זה: תוכנית רדיו מוקלטת מראש, שניתן לשמוע בכל עת ובכל זמן שמתאים למאזין – On Demand, מה שנקרא. זאת כחלק ממהפכה כללית בעולם המדיה, שבו הצריכה של תכנים לפי דרישה הולכת וגוברת ומתבטאת בכל התחומים – מהטלוויזיה ועד לרדיו.

כיום, פודקאסט הוא גם דרך נהדרת לשווק ספר, סדרת ספרים או את התחום כולו.

למה כדאי ליצור פודקאסט?

כאמור, מדובר בכלי מאוד פופולארי כיום. זאת אחת הסיבות המרכזיות שבגללה כדאי ליצור הסכת שכזה – מאחר שקהל רב מאוד יכול להיחשף אליו.

דווקא העובדה שמדובר בתוכנית ממוקדת מאוד, מכוונת לקהלים ספציפיים ומדברת על נושא מסוים היא שיכולה להעלות את הסיכוי לחשיפה, שכן מאזינים רבים מחפשים היום פודקאסטים בתחומים מוגדרים מאוד שמעניינים אותם.

לבד מזה, היתרון הגדול של הפודקאסטים הוא היכולת לשמוע אותם מכל מקום, בזמן המתאים ביותר ובדיוק כשהמאזין רוצה בכך – דבר שהופך אותו למאזין אדוק יותר ובעל תשומת לב רבה יותר.

בניגוד לתוכנית רדיו רגילה, שבמובנים מסוימים ‘עוברת ליד האוזן’, שכן התכנים בה נקבעים על ידי צוות השידור מבלי שהמאזין יודע על כך מספיק, בפודקאסטים המאזין יודע בדיוק מה הוא עומד לשמוע, ולכן הוא קשוב יותר: הוא הפעיל את התוכנית משום שרצה לשמוע בדיוק את מה שהיא מציעה לו.

זהו יתרון גדול.

דבר נוסף נוגע, כמובן, לנוחות: את הפודקאסטים אפשר לעצור, להחזיר לאחור, להפסיק ולהמשיך מאוחר יותר, לשכוח ממנו ולהיזכר בו אחרי ימים וחודשים, להפוך אותו למעין ‘תוכנית הבית’ כאשר מדובר בסדרת פרקים באותו נושא – ועוד ועוד.

אין ספק שמדובר באחת מפלטפורמות השמע הנוחות ביותר לשימוש והמותאמות ביותר לעידן המודרני, התזזיתי והדינאמי, שבו כל אדם עוסק בכמה דברים יחד וישמח לשמוע משהו מעניין כשהוא בדרך למקום אחר, ממתין לדבר מה או מבצע עבודה מונוטונית כלשהי.

עניין נוסף נוגע לחיבור שבין המאזין לבין המגישים: כאשר התוכנית, שכאמור עוסקת בנושא ספציפי שמעסיק ומעניין את המאזין באופן מיוחד, מועבר על ידי מגיש קבוע או צוות קבוע, ואלו קולעים לטעמו של המאזין – נוצרת מערכת יחסים של ממש בין הצדדים, מה גם שהפודקאסט מאפשר בדרך כלל למאזין להגיב ולשוחח בדרכים מסוימות עם אנשי הפודקאסט.

יש בכך יתרון גדול נוסף, ואפשרות לצבור קהל מאזינים נאמן – דבר החשוב מאוד בתחום הספרות וההוצאה לאור.

איך יוצרים פודקאסט?

התשובה הקצרה לשאלה המעניינת הזאת היא: בקלות. בגדול, לא מדובר במשהו שדורש משאבים רבים מדי, וכל אחד יכול ליצור אותו ואף להעלות אותו לפלטפורמות שמציעות חשיפה גבוהה – לרוב גם בחינם.

כל מה שצריך הוא מיקרופון ותוכנית הקלטה (שתכלול גם אפשרויות עריכה בסיסיות, אם אפשר). ברגע שיש קובץ מוקלט ביד, אפשר להעלות אותו לרשת – והפודקאסט קיים.

אבל, זוהי התשובה הקצרה, כמובן. התשובה הארוכה היא כזו: מי שמעוניין ליצור תוכנית שגם תמשוך מאזינים, תצבור פופולאריות ותרכז סביבה ‘עדת מעריצים’ מסוימת, צריך לייצר פודקאסט טוב ואיכותי.

וכאן כבר נדרשת השקעה. לא, גם במקרה הזה לא מדובר בהשקעה חסרת תקדים, אך בהחלט כזו אשר דורשת תשומת לב ועבודה שלא כלאחר יד.

את הכנת הפודקאסט ויצירתו אפשר לחלק לשניים:

החלק התוכני (מלשון תוכן):

• מציאת נושא מתאים: חשוב שיהיה ספציפי מאוד, אך לא ספציפי מדי – למשוך אנשים המתעניינים בתחום מסוים מאוד, אך לא להגביל אותו לעיסוק בתחום צר מדי, משום שכך חייו יהיו קצרים והוא עשוי שלא להיות מעמיק מספיק.
• בחירת הפורמט: הרצאה של איש אחד, דיאלוג בין שני אנשים, שיחת ריאיון עם מומחה אורח, אירוח פאנל באולפן ועוד.
• קביעת משך כל פרק: פרקי הפודקאסט צריכים להיות בעלי תוכן, אך לא ארוכים מדי כדי לא לעייף. פרק של 15–20 דקות נחשב לפרק קצר סטנדרטי, ואילו פרק של כשעה לכל היותר ייחשב עדיין כבעל אורך טוב. זמן ארוך יותר מזה ייחשב מייגע.
• תדירות פרסום הפרקים: אם הכוונה היא ליצור פודקאסט מתמשך, בעל כמה פרקים (ורצוי שכך יהיה, כדי לצבור את אותו קהל מאזינים שכולנו שואפים אליו), מומלץ לחשוב על תדירות הפרסום. חשוב לא פחות לעמוד בהחלטה זו, שכן המאזינים יתרגלו למועד הפרסום וכך ידעו מתי לחפש אחר פרק חדש.

דבר שכזה יחזק את הקשר בין הצדדים. מן הצד השני, אי־עמידה בהחלטה זו יכולה לגרום לאכזבה בקרב המאזינים, עד כדי הפסקת ההאזנה הקבועה, ולכן כדאי להחליט על תדירות שבאמת ניתן לעמוד בה. יצירת פרק היא לא דבר קל, וחשוב לקחת זאת בחשבון בעת ההחלטה.

החלק הטכני:

• סביבת ההקלטה: חשוב שהסביבה שבה מוקלט הפרק תהיה נקייה מרעשים, שקטה וללא הד – סביבה שדומה ככל האפשר לאולפן רדיו. אין כאן ציפייה אמיתית, בטח ובטח שלא בתחילת הדרך, ליצירת תוכנית נקיה מרעשים בצורה מוחלטת, אך חשוב שהשקט ישרור מסביב. רעש מכוניות מהרחוב, קידוחים של שכנים וכדומה יישמעו היטב במהלך ההקלטה.

• ציוד ההקלטה: לציוד ההקלטה חשיבות עצומה ביצירת תוכנית איכותית. קשה מאוד להפיק פודקאסט טוב ללא מיקרופון איכותי וללא תוכנית הקלטה טובה. גם מחשב חזק מספיק יוכל לעזור כאן מאוד, כמובן. זהו בעצם הבסיס להפקת פרקים איכותיים וברמה גבוהה ככל האפשר.
• תוכנת העריכה: לתוכנת העריכה בפני עצמה חשיבות גדולה מאוד, בעזרתה ניתן יהיה לערוך את ההקלטה ברמה גבוהה, להיפטר מרעשי רקע שנשמעו בכל זאת, לחתוך קטעים מיותרים וכמובן לייצא קובץ באיכות טובה שיועלה לרשת. הקובץ הזה הוא הקובץ שבאמצעותו ישמעו המאזינים את התוכנית, ולכן חשוב שהוא יהיה טוב מאוד, ואף מצוין.

העלאה לרשת

לאחר שהושלמה העבודה ונוצר קובץ השמע באיכות הרצויה, יש להעלותו לרשת. אפשרות אחת היא ליצור מעין מיניסייט או אתר פשוט (אפשרי בעזרת תוכנות מוכרות כמו WordPress או wix) שישמש כ’בית’ לפודקאסט החדש. אפשרות אחרת היא להעלותו לתוכנות פודקאסטים ייעודיות.

הפלטפורמות הללו אומנם יארחו את התוכנית בין הרבה תוכניות אחרות, אך הן אינן דורשות הקמת אתר חדש ותשלום קבוע על הדומיין (כתובת האתר), ולכן הן עדיפות עבור רבים.

אפשרות נוספת, שלרוב לא מבוצעת בפני עצמה, היא העלאת הפרקים לרשתות החברתיות. פייסבוק, לדוגמה, תומכת מאוד בהעלאת קובצי שמע ומציעה העלאה כזאת בקלות. היתרון הוא שכך ניתן לחשוף את התכנים לחברים הקיימים, ואם מדובר בדף אוהדים – על אחת כמה וכמה.

למה ליצור פודקאסט לספר?

כאמור, פודקאסטים הפכו לכלי פופולארי מאוד בעולם הספרות, והם מציעים חשיפה טובה לסופרים ולספריהם החדשים. אך מדוע זה כך? מה גורם לפודקאסט להיות פופולארי כל כך בכל הקשור לספרות ולכתיבה בכלל? נראה שהסיבה העיקרית לכך היא הנישתיות שמציעים הפודקאסטים לקהל הרחב.

ישנם בישראל וברחבי העולם חובבי ספרות וכתיבה רבים מאוד. במשך שנים נדמה שלא היה להם מענה בכלי התקשורת, לכל הפחות בעשורים האחרונים (בעבר היו תוכניות רבות שעסקו בתחום, אך הן נעלמו אט־אט ממפת התקשורת ופינו את מקומן לתוכניות אחרות). הפודקאסטים הם הזדמנות מחודשת לאותם אוהבי ספרות וספרים לשמוע עוד ועוד על התחום שהם אוהבים כל כך.

מעבר לכך, ובשל אופי הקהל המאזין לפודקאסטים הללו, ישנה חשיבות רבה לאדם המעביר את הפודקאסט: כאשר הפודקאסט מועבר על ידי הסופר עצמו, מדובר בבונוס עצום עבור המאזינים לו. כל קורא של ספר טוב היה רוצה לשמוע מקרוב את האיש שעומד מאחורי הספר, וכשמדובר בפודקאסט שמועבר על ידי הסופר עצמו, אין טוב מזה.

העובדה הזו לבדה מבטיחה פופולאריות רבה וביקוש רב לפודקאסטים העוסקים בספרים מוצלחים או בסופרים אהובים במיוחד.

כיום, לפודקאסט מוצלח יכולות להיות מאות ואלפי האזנות בחודש. עבור הסופר, המתחיל והוותיק כאחד, מדובר במספרים פנומנאליים. הסופר החדש יוכל בדרך זו ליצור סביבו אט־אט קהילת מאזינים/קוראים גדולה, שבדרך אחרת אולי לא הייתה נחשפת לספרו.

הסופר הוותיק יכול בדרך זו לשמור על דיאלוג רציף עם הקוראים, לחזק את הקשר אליהם ולהבטיח את המשך קיומה של קהילת הקוראים שלו לזמן רב, גם אם בין ספר אחד לספר הבא עוברת תקופה לא מבוטלת. כל הדברים הללו מסבירים מדוע הפודקאסט הפך עם השנים לאחד הכלים האהובים ביותר גם על סופרים שרוצים להציע את מרכולתם.

‘מאחורי הכריכה’ – הפודקאסט של הוצאת הספרים ספרי ניב

את הפוטנציאל העצום של הפודקאסט גילינו גם אנחנו, בהוצאת ספרי ניב, לפני כמה שנים. הבנו שלא רק לסופרים, גם להוצאות הספרים ישנו אינטרס חשוב בהרצת פודקאסט באופן קבוע. זהו כלי שיכול לסייע גם להוצאה, במאמציה לחשוף לקהל הרחב את הספרים הנהדרים שיוצאים לאור תחתיה, וגם לסופרים – שזוכים לחשיפה נוספת עבור ספרם.

אנחנו החלטנו להשתמש בפודקאסט ככלי שיספר את הסיפור שמאחורי הספר – כלי שיאפשר למאזינים להכיר טוב יותר את הסופר, להיחשף לסיפורים של מאחורי הקלעים ולהעביר מידע מסקרן, שיגרום להם להביע עניין רב יותר בספר ובסופו של דבר לרכוש אותו. מדובר למעשה בריאיון של כ-45 דקות – בכל תוכנית מתראיין סופר אחד שהוציא ספר דרך ההוצאה לאור שלנו, עם המראיינת ענת כהן, אשת המקצוע שמראיינת ומפיקה את הפודקאסטים שלנו.

הריאיון נערך לאחר מכן לתוכנית בת כ־20–30 דקות, שתהפוך לעוד פרק בפודקאסט של הוצאת ספרי ניב, ‘מאחורי הכריכה‘.

כיצד זה מתבצע בפועל? לקראת סוף תהליך הפקת ספרך בהוצאת ספרי ניב, יקשר מנהל ההפקה שלך בינך לבין ענת כהן, המראיינת, לצורך קביעת פגישה ביניכם. לאחר מכן יישלח לך דואר אלקטרוני מענת ובו שאלון כללי, שמאפשר לה להכיר טוב יותר את הנפשות הפועלות – הסופרים המוצאים ספרים דרך ההוצאה.

ההיכרות הזו תאפשר לה להתכונן טוב יותר לריאיון איתך, שייערך באולפן מסודר ויוקלט – גם במצלמה ולא רק כהקלטת סאונד.

בריאיון עצמו תיגעו בנושאים שונים כמו עלילת הספר, סיפורים מאחורי הקלעים, מחשבות על התהליך ועוד. לאחר מכן ייערך הריאיון בעזרת תוכנית עריכה מתקדמת, ודברים שנוחים לך פחות שיתפרסמו – ייחתכו ממנו. רק לאחר מכן התוכנית תועלה לרשת ותפורסם.

התוכנית מועלית הן לאפליקציה של הוצאת ספרי ניב, הן לאפליקציות הייעודיות שמרכזות פודקאסטים מרחבי הרשת והן לרשתות החברתיות. נוסף על כך, תישלח לדואר האלקטרוני שלך גרסת MP3 של התוכנית, שאותה אפשר להפיץ בכל מקום שייראה לך לנכון. ניתן להאזין לפודקאסט גם דרך אתר ‘ספרי ניב’, וכאמור – דרך אפליקציות ייעודיות כמו Stitcher, Podcast Addict, anchor.fm, PocketCasts, Podcasts ועוד.

אם גם אתם חולמים לצאת לאור עם ספר שכולו שלכם, אתם מוזמנים להשאיר פרטים בלינק הבא ואנחנו נדאג ליצור אתכם קשר עם כל המידע.