איך לכתוב ספר אוטוריטה מקצועי?
איך כותבים ספר אוטוריטה? אנשי מקצוע שרכשו ידע נרחב לאורך השנים, מתלבטים מה תהיה הדרך הנכונה למנף את העסק שלהם לשלב הבא. האתגר על תשומת
מאז ומתמיד הייתה חשיבות גדולה לסיפורים בחיינו, הם עוזרים לנו ללמוד, מעשירים את הדמיון ועוזרים לנו לפענח את עולמנו הפנימי.
סיפורים אהובים במיוחד על ילדים, לא סתם הם מחכים להקראת ספר לפני השינה ולרוב גם במהלך היום הם ישמחו לשמוע את אותו הספר שוב ושוב.
הסיפורים מעשירים את חייהם ודמיונם, את אוצר המילים שלהם ואת חדוות הקריאה שכולנו מקווים שתתפוס חלק משמעותי בחייהם הבוגרים.
הרצון לכתוב ספר ילדים יכול לעלות מכל מיני סיבות, אבל איך נצליח לפתח אותו לכתיבת ספר שלם?
בספרי ניב עזרנו למאות סופרים להוציא לאור את ספר הילדים שתמיד חלמו עליו. משימת הכתיבה של ספר ילדים ניתנת להשגה עם מעט זמן, עזרה והדרכה, לכן אספנו לכם כמה טיפים וסידרנו לכם את השלבים שיעזרו לכם להגשים את המטרה ולהוציא לאור ספר ילדים שכולו שלכם.
אנחנו ממליצים לכם לקרוא את המאמר במלואו, להבין את השלבים השונים, להתחיל במלאכה ולחזור לעיין מידי פעם לראות שלא פספסתם כלום ולבדוק אם יש מקומות להרחיב.
אם אתם מתקשים למצוא רעיונות לכתיבת הספר, נסו לחשוב על עצמכם בתקופת הילדות – מה עניין אתכם? מה הפחיד או הדאיג אתכם ואיך התגברתם? חשבו על ספרים שאהבתם בתור ילדים, זוכרים למה אהבתם אותם? מה הצחיק אתכם בהם? אם יש לכם ילדים או חברים עם ילדים, שאלו אותם מה מעניין ומעסיק אותם, אתם בטוח תגלו דברים מפתיעים ותשמעו סיפורים שלא יכולתם לדמיין.
לאחר שמצאתם את הרעיון המרכזי שלכם חשוב ללטש אותו.
חפשו בגוגל את הביטוי “ספר ילדים” יחד עם ביטוי שמתאר את הרעיון שלכם, למשל – אריה/ פרפר/ צבעים/ מספרים וכ”ו. בדקו אם עולים ספרים שמתאימים לחיפוש וקראו את התקציר או הביקורות עליהם, האם המידע יכול להיות רלוונטי לספר שתכתבו?
חפשו נקודות שיהפכו את הספר שלכם לשונה ממש שקיים כבר עכשיו בשוק, זה אומנם נראה טריוויאלי, אבל זה שלב הכרחי וחשוב.
אם בתהליך החיפוש תמצאו שהרעיון שלכם כבר נכתב, אל דאגה, זה אומר שילדים ירצו לקרוא על הרעיון, רק צריך לוודא שנכתוב את הספר בצורה מקורית ונביא טוויסט שיהפוך את הספר לשונה!
אנחנו רוצים שהדמות הראשית שלנו תהיה שונה, אולי קצת מוזרה, כזאת שאפשר להבחין בה בקהל, אבל גם כזאת שמרגישה אמיתית.
בשביל להבין את הדמות שלנו יותר טוב, נסו לפענח:
מה היא רוצה? האם היא מוחצנת או מופנמת? איך היא מדברת לעומת שאר הדמויות? מה ההרגל הטוב/ הגרוע ביותר שלה? היא אמיצה או חסרת ביטחון? יש לה חיות מחמד? יש לה סודות כלשהם? מה יגרום לה להיות מאושרת? מה היא אוהבת שלא שגרתי?
ככל שנכיר טוב יותר את הדמות הראשית שלנו יהיה לנו קל יותר לדמיין אותה ולפתח סביבה את הסיפור.
בשלב הראשון הכי חשוב זה לכתוב כמה שיותר, להכיר את הדמויות לעומק, להבין את העולם ואת המסר שנרצה להעביר, לאחר מכן יגיע שלב השכתוב והליטוש ובו חשוב לשים לב שלא נחרוג משמעותית מהכמות המומלצת כיוון שזה יגרור סיבוכים בתהליך האיור והעריכה.
מהי הכמות המומלצת? אורך של ספר ממוצע יהיה בין 20-40 אלף מילים, אבל כשמדובר בספר ילדים הספירה כמובן שונה, וגם תלויה בגיל היעד של הספר.
ההמלצה הכללית היא בין 200-1,000 מילה לספרי ילדים, כשספרי נוער עם יותר טקסט ופחות איורים – בין 3-30 אלף מילים.
אם יש לכם רעיון מרכזי שאפשר לדבר עליו שעות ולכתוב עליו אלפי מילים והוא רלוונטי לילדים – אולי שווה להפוך אותו לספר לילדים ונוער עם פחות איורים ויותר תוכן.
אומנם אנחנו חושבים שכדאי להוריד את רמת השפה בשביל שילדים יבינו, אבל חשוב לא לזלזל באינטליגנציה שלהם, ולהפך.
אוצר מילים עשיר, דימויים ומטאפורות יציתו את הדמיון.
גם אם בקריאה ראשונה הילד לא יבין את כל המילים, יש לו הורים או גננת שיקריאו את הסיפור והוא יוכל לשאול אותם.
עם הזמן וקריאות נוספות הילד ילמד את משמעות המילים ויחל להשתמש בהן בקלות.
חשוב לא להכביד עם המון מילים “קשות” אלא למצוא את האיזון בשביל לאפשר את זרם הקריאה.
בונוס – בגלל שבספר ילדים אין הרבה מילים, אפשר לתרגם אותו לשפות נוספות בקלות, צרו אתנו קשר וגלו איך ניתן לתרגם את הספר שלכם לאנגלית ולשווקו באמזון!
בשביל להפוך את ספר הילדים שלנו להצלחה אצל הילדים, חשוב לזכור שיש להם טווח קשב שונה משל אנשים בוגרים. בעוד בספרים אחרים נתחיל באקספוזיציה ותיאור הדמויות והמקום, בספרי ילדים חשוב להתחיל כבר מהאקשן. חלק מזה קשור לאיורים שישלימו את התמונה, אבל גם להבנה שבספרי ילדים יש פחות מקום למילים, לכן חשוב לבחור בקפידה במה נתרכז ובמה פחות.
אם נסתכל רגע על הספר איה פלוטו – כבר בעמוד הראשון אנחנו נתקלים בבעיה:
פְּלוּטוֹ כְּלַבְלַב מִקִּבּוּץ מְגִדּוֹ,
יֵשׁ לוֹ הַכֹּל: מָרָק וָעֶצֶם.
זֶה טוֹב וְיָפֶה. אֲבָל, בְּעֶצֶם,
נִמְאַס לוֹ לָשֶׁבֶת כָּךְ לְבַדּוֹ.
הבעיה – משעמם לפלוטו כל היום לבד. משם הוא כבר יוצא למסע והסיפור המלא מתחיל.
לכל דמות יש בעיה, בין אם מדובר בתעלומה שצריך לפתור, ריב עם אחת הדמויות, מקום חדש שצריך להתרגל אליו ועוד.
רוב הספר יכלול מכשולים וקשיים שהדמות תצטרך להתמודד איתם בדרך לפתרון הבעיה הראשית. חשוב לשים לב שהבעיה לא נפתרת מהר מידי ושייקח לדמות מספר ניסיונות לפתרון.
מעבר לבעיה הראשית, אפשר להוסיף סדרת אתגרים שישאירו את הספר מעניין ומותח. והכי חשוב – הבעיה צריכה להיות קריטית לדמות, גם אם זו לא בעיה רצינית של חיים ומוות, היא יכולה להרגיש ככה. חשוב שהילדים שיקראו את הסיפור ירגישו את הדחיפות במציאת הפתרון.
איך הבעיה משפיעה על חיי הדמות? מה היא באה ללמוד אותה?
1. הצגת הבעיה הראשית (עד לעמוד השלישי)
2. המכשול הראשון – משהו משתבש והדמות לא יכולה להשיג את מה שהיא רצתה
3. מכשולים נוספים – ככל שהדרך מתקדמת המכשולים צריכים להיות קשים יותר
4. הדמות מוותרת – האתגר קשה מידי והדמות לא מצליחה לפתור את הבעיה ושוקלת לוותר
5. פרצת דרך – רעיון ייחודי עולה או שהדמות מקבלת עזרה מדמות נוספת ובוגרת יותר
6. בעיה נפתרה – הם פתרו את הבעיה הראשית וחיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה!
חרוזים – אומנם סופרים רבים חושבים שכשמדובר בספר ילדים חובה לכתוב אותו עם חרוזים, אבל אין שום סיבה. חרוזים זה כיף, אבל חרוזים מאולצים שלא עובדים עד הסוף יכולים להרוס סיפור טוב.
אם ניסיתם לחרוז את כל הסיפור ונתקלתם במקום בו לא הצלחתם למצוא חרוז אפשר לקחת צעד אחורה, להחליט אם מוותרים על החריזה ולוודא שכל המילים עד כה הן עוצמתיות ונבחרו בקפידה לסיפור גם בלי החרוזים.
בשביל לוודא שכלום לא מאולץ – קראו את הסיפור בקול, בדקו שהמשפטים זורמים מבחינת המשקל ושכלום לא מרגיש תקוע או מאולץ, מה שיקשה על ההורים והילדים להישאר בפוקוס על הסיפור.
חזרות – ילדים אוהבים שדברים חוזרים על עצמם, זה עוזר להם להבין את העולם ואת הקשרים בין הדברים. על מה ניתן לחזור מספר פעמים? ביטויים או מילים שמופיעים מספר פעמים בספר, חזרתיות על מבנה הסיפור ומשפטים. גם החריזה בספרי הילדים היא סוג של חזרתיות.
דוגמה קלאסית היא ממעשה בחמישה בלונים – כולנו יודעים לדקלם “בום! טראח! מה קרה? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע” וגם “זה סופו של כל בלון” כיוון שחזרו על המשפט מספר פעמים בספר.
בנוסף, נסו להשתמש בהומור, גם אם נראה לכם שאתם לא מצחיקים, ילדים לא דורשים מופע סטנדאפ שלם בשביל לצחוק, מספיקה סיטואציה מוזרה, דמות משונה או חריזה לא צפויה.
ברגע שהבעיה העיקרית של הספר נפתרה, לא צריך יותר מעמוד שניים לסיום הספר. מכיוון שהבעיה נפתרה כבר אין מתח או תמריץ לקורא, לכן חשוב לסיים את הספר כמה שיותר מהר ובצורה חיובית.
אפשר לחזור לעמודים הראשונים של הספר וצורת הגשת הבעיה, ולנסות להשתמש בחזרתיות שלה לסוף הספר. בסיפור “דירה להשכיר” למשל, המשפט “בעמק יפה בין כרמים ושדות, עומד מגדל בין חמש קומות” מופיע גם בתחילה וגם בסוף.
אם כבר בחרתם שם לספר זה מעולה, אבל אפשרו לעצמכם גמישות. אחרי שכתבנו את הסיפור כולו יהיה לנו קל יותר לבחור שם שלא יהיה כללי מידי ויוכל למשוך קוראים פוטנציאלים.
אם אתם מחפשים רעיונות לשם אנחנו ממליצים על שימוש באליטרציה (אותיות או צלילים דומים, למשל “המפוזר מכפר אזר”), רצוי שם שמציג את הדמות בצורה פעילה ולא סבילה (כמו “איתמר מטפס על הקירות” לעומת “הקירות של איתמר”), ולתבל קצת במסתוריות שתייצר עניין.
לאחר שבחרתם שם, חשוב לחפש אותו בגוגל, לראות שאין ספרים או מוצרים עם שם דומה כיוון שזה עלול לגרום לבלבול בשיווק. בחנו את השם עם ילדים ומבוגרים סביבכם – האם הם אוהבים אותו? הוא נשמע להם מעניין? אנחנו רוצים למשוך את העניין של הילדים, אבל גם של המבוגרים שלרוב יהיו אלה שישלמו על הספר.
בגלל שמדובר בספר ילדים, אין לנו אופציה להשתמש באלפי מילים לתיאור דמויות או בעיות, לכן חשוב שנחזור ונלטש את הטקסט מספר פעמים – האם כל המילים חשובות? האם כל המשפטים משרתים את העלילה? אם לא, חשוב שנדע להוציא חלקים מסויימים, זה אומנם הבייבי שלנו וקשה לנו לחשוב על זה, אבל חשוב להישאר ממוקדים בעלילה ובדברים שעוזרים לה/ מקשים עליה.
נסו להקריא את הסיפור שכתבתם עד כה לילדים, האם זה מעניין אותם? הם רוצים לשמוע עוד? מעולה, אתם בכיוון הנכון!
קראו ספרי ילדים ושירי ילדים, בחנו אותם, איך מתרחשת העלילה? מי הדמויות? למה הספר עובד או ממש לא עובד? חשוב שנכיר את הז’אנר שאנחנו כותבים בו. כולנו מכירים ספרי ילדים, אבל כשאנחנו עובדים על כתיבה של ספר אחד, הקשב שלנו משתנה וכדאי שנבקר בספרים האלה שוב.
אם נבחן לדוגמה את העקרונות שכתבנו עד כה על הקלאסיקה “דירה להשכיר” של לאה גולדברג, נראה שבספר יש מספר דמויות, כל דמות מאופיינת מבחינת התנהגות, מראה, חסרונות ויתרונות.
הבעיה עצמה – דייר עזב ויש דירה ריקה, הבעיה מופיעה כבר בעמוד השלישי.
המכשולים – כל פעם מגיע דייר פוטנציאלי, ולמרות שהם אוהבים את הדירה הם לא מסתדרים עם השכנים וכל פעם שכן אחר נחשב הבעייתי.
חזרה – בספר יש מספר משפטים שחוזרים על עצמם. “הנאים הX בעינייך?” “נאים”, וגם כשהדמות החדשה מגיעה “קוראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת” לכל דמות חדשה שמגיעה יש בעיה עם הדמויות הקיימות ולכן קשה להם להגיע לפתרון, עד שמגיעה היונה.
הסוף – אחרי שהיונה מצטרפת, לספר נשאר עמוד אחד, ובו עושים חזרה להתחלה “בעמק יפה”.
אחרי שכתבנו את הסיפור שלנו, גם אם הוא דורש מספר ליטושים, חשוב לפנות להוצאה לאור מקצועית שהוציאה כבר ספרי ילדים בעבר ומכירה את התהליך. כתב היד יצטרך לעבור עבודה עם מאייר, מנקד ועורכים שונים שיעזרו למנף את הספר לשלב הבא, תהליך ההוצאה לאור הוא מרגש במיוחד, והתוצר הסופי – ילדים שנהנים לקרוא את הספר שלכם, שווה הכל.
חולמים לצאת לאור? השאירו פרטים בלינק, והגשימו את החלום כבר היום!
איך כותבים ספר אוטוריטה? אנשי מקצוע שרכשו ידע נרחב לאורך השנים, מתלבטים מה תהיה הדרך הנכונה למנף את העסק שלהם לשלב הבא. האתגר על תשומת
כל המידע הדרוש ליצירת פודקאסט איכותי אחד הכלים העדכניים ביותר כיום בעולם התקשורת והמדיה, ובוודאי אחד השמות הפופולאריים ביותר כיום בתחום, הוא הפודקאסט, הֶסְכֵּת בעברית.
מאחורי כל ספר שקראתם ישנו סיפור מרתק! אנו לא מדברים על עלילת הספר, אלא על סיפורו של הסופר שבחר לשתף את תובנותיו, רגשותיו ועולמו הפנימי
ניקוד הניקוד, אותה פעולה שרובנו לומדים בשנותינו הראשונות בבית הספר היסודי, מסתיר מאחוריו מערכת שלמה של תקנות, הוראות ודרכי עבודה, אשר מניחות את התשתית להיווצרותו
בכמה מילים: מהי הוצאה לאור? הוצאה לאור היא אוסף הפעולות שנעשות במטרה להפוך כתב יד גולמי לספר. אותו כתב יד גולמי יכול להיות קובץ או
עיצוב ובניית האתר: ספרי ניב © כל הזכויות שמורות. ספרי ניב בע"מ שד אבא אבן 16 הרצליה 4672534
קידום – דניאל זריהן
עם ספרי ניב - זה פשוט מתמיד!
מזמינים אותך להשאיר פרטים ואנו נחזור אליך עם כל המידע :)
עם ספרי ניב - זה פשוט מתמיד!
מזמינים אותך להשאיר פרטים ואנו נחזור אליך עם כל המידע :)
הזינו סיסמה חדשה
הזינו כתובת דוא"ל וישלח אליכם אימייל עם קישור לאיפוס הסיסמה.
