על ספרים? אתם יכולים לספר טוב יותר מאיתנו. ועל ספרי שמע? מאחר שהגעתם עד לכאן, אנו סבורים כי אתם רוצים שאנחנו נהיה אלו שמספרים לכם עליהם.

ספר השמע, שמוכר גם בשמות ספר אודיו, ספר מוקלט וספר קולי, הוא הקלטה של הספר המודפס שלכם. 

שלא כמו הספרים המודפסים (וכבודם במקומם מונח!), את ספרי השמע לא צריך להכניס לתיק, לסחוב על הגב, הם לא יכולים להירטב, להתקמט או להיקרע, וגם רוב הסיכויים שלא תשכחו אותם בבית. מדוע? משום שהם נמצאים בתוך הסמרטפון שלכם – בכל שעה ובכל מקום! 

אז למה שתשקיעו בהפקת ספר אודיו, האם הוא בא על חשבון הפקת ספר מודפס ומהם השיקולים לבחירת הקריין? כל התשובות, לפניכם!

שומעים? אלו הם היתרונות הבולטים של ספרי השמע!

אנחנו יכולים לשמוע את מחשבותיכם, שאלותיכם ותהיותיכם: “להשקיע בהקלטת הספר והוצאתו כספר אודיו? אני צריך לדעת תחילה מהו הערך שהוא מספק”.

כשאתם שואלים – אנחנו הראשונים לענות!

לפניכם, היתרונות הבולטים של ספרי השמע ומדוע ראוי להשקיע בהפקתם:

• צריך להקדיש זמן לספר טוב? לא! – כמה פעמים יצא לכם לשמוע (ואולי אפילו לומר בעצמכם): “וואו, כמה הייתי רוצה שיהיה לי זמן פנוי להקדיש לספר טוב”? אנחנו מנחשים שלא מעט. ואכן, זמן הוא משאב יקר, ועבור לא מעט אנשים זמן פנוי הוא אף משאב נדיר. מעל לכל היתרונות שכבר יצוינו בפניכם, נדמה כי הבשורה האמיתית של ספרי השמע, היא האפשרות ליהנות מספרים גם “על הדרך”, מבלי שצריך להקדיש להם זמן. האזנה לספר אפשרית תוך כדי גמיעת מרחקים בריצה היומית, בזמן שאתם עושים קניות בסופר, בעת שאתם מבשלים לקראת הגעתם של האורחים, ואפילו בשעת בוקר מוקדמת כשאתם מתארגנים ליציאה לעבודה.
• “ספרים? אני לא ממש אוהב לקרוא…” – כחובבי קריאה וספרים אולי תתקשו לתפוש זאת, אך ישנם אנשים שלא אוהבים לקרוא. שימו לב: זה לא שהם לא מתחברים לספרים או שיש להם אנטי אליהם, אלא שהם פשוט לא מתחברים לקריאה. עם הקלטת הספר שלכם, תוכלו להגיע אל אוזניהם של “הסולדים מקריאה” ולהעניק להם חווית ספר נפלאה הנשענת על האזנה! 
• “רואים” את הסובלים מלקות ראייה – ישנם לא מעט אנשים הסובלים מלקות ראיה בדרגות שונות, מה שמונע מהם ליהנות מקריאת ספרים. כפי שאתם כבר מבינים, הנאה מספר טוב אינה מותנית בהכרח בקריאה, שכן ניתן להאזין להם. אם תשאלו אותנו, הנגשת הספרים הינה חובה מוסרית! 
• חווית קריאה? חווית האזנה! – קריאת ספר מודפס מצריכה מהקורא לדמיין לעצמו את האווירה הכללית של הספר, את קולו הייחודי של הגיבור, מתי הוא בטוח ומתי מהוסס, את נימת השיח של דמויות בדיאלוגים וכן הלאה. זהו ללא ספק חלק מקסמם של ספרים, אך ספרי השמע מאפשרים להפוך את חווית הקריאה המוכרת לחוויית האזנה. קריין מקצועי ידע להוביל את המאזין במסע מרתק, מרגש ואפילו תיאטרלי. דווקא אנשים שמגדירים עצמם כ”תולעת ספרים”, שמחים על האפשרות ליהנות מספרים בדרך קצת שונה…

ספר השמע – בנוסף לספר המודפס או במקומו?

מאחר שאנו משוכנעים כי אתם שואלים את עצמכם את השאלה הזו כעת, אנו מוכרחים להשיב עליה: האם נכון להוציא לאור ספר רק בפורמט של “ספר אודיו”, או שנכון יותר שיווקית להוציא אותו לצד הספר המודפס?

לתפישתנו, אסטרטגיה שיווקית נכונה תישען בהכרח על הוצאת הספר ב-3 פורמטים עיקריים:

• ספר מודפס
• ספר אלקטרוני
• ספר שמע

מדוע? משום שקוראת שמתעקשת על החוויה של קריאת ספר מודפס, בהכרח תפסול ספר שיצא רק בפורמט שמע. מנגד, נער בן 15 שצורך תוכן פנאי רק באמצעים דיגיטליים, מראש לא יתעניין בספר שאינו מוצא בספריות של ספרים אלקטרונים או ספרי שמע.

מטרתכם כמחברים היא להגיע לכמה שיותר עיניים, אוזניים וללבבות. ככל שתציעו את ספרכם ביותר פורמטים, כך הסיכוי להגיע לקהל ולמכור ספרים – גדל.

“מהו אורך ממוצע של ספרי שמע?”

לא ניתן לקבוע זאת מראש, שכן ספרים נבדלים זה מזה במספר העמודים שלהם.

באופן טבעי, ככל שהספר ארוך יותר (האורך מוגדר על ידי מספר העמודים המודפסים כמובן), כך ההקלטה של ספר האודיו תהיה ארוכה יותר.

ספר שמע באורך של 10 שעות לדוגמא, יהיה שווה ערך לספר מודפס בהיקף של 300 עמודים לערך. 

איך בוחרים קריין לספר שמע?

זו שאלה מצוינת! ראשית, חשוב להדגיש: לא כל אדם שמקריין למחייתו (כלומר, הקריינות היא המקצוע שלו), בהכרח יתאים להקליט את הספר שלכם.

לכל ספר – בהתאם לז’אנר, העלילה והגיבור, יתאים באופן טבעי קריין עם מאפיינים ספציפיים (ממין, דרך סוג הקול ועד הגיל).

עוד לפני שבוחנים קריינים שונים, חשוב לאפיין את הספר שלכם בהתאם לפרמטרים הבאים:

• מיהו קהל היעד של הספר? 
• מהו הז’אנר אליו משויך הספר? 
• הגיבור הראשי של ספר – זכר או נקבה?

לדוגמא: נניח וקהל היעד לספר ההדרכה הוא אימהות טריות, כאשר הדוברת בספר היא מנטורית המציעה דרכים להתמודדות עם אתגרי ההורות.

מובן כי הבחירה הטבעית תהיה לבחור בקריינית אישה, קל וחומר אם הספר מסופר בגוף ראשון. 

כמחברי הספר, הרי שמעורבותכם בתהליך הפקת ספר השמע – מבחירת הקריין ועד הכנתו להקלטה, חייבת להיות גבוהה. מכאן, שלפני ההקלטה, רצוי מאד לקיים מפגש עם הקריין, לאורכו תחלקו דגשים ותנדבו מידע שעשוי לתרום לאיכות ההגשה הקולית. מטרת העל: הקראה ברוח ובאווירה הנכונות. 

“לא כדאי שאקריין את הספר שלי בעצמי?”

היתרון האדיר במודל של “סופרים המספרים את ספריהם”, הוא היכולת של המחבר לספר את העלילה לדיוק!

ההיכרות, המודעות והרגישות שלכם לכל דמות, סיטואציה, דיאלוג ופרק, יכולות בהחלט לתרום לחוויית ההאזנה של הקורא.

עם זאת, רגע לפני שאתם מחליטים להקליט את ספרכם בקולכם, ראוי להתחשב בדברים הבאים:

• ראשית, האם אתם באמת מתאימים לקריין את הספר שלכם? בלא מעט מקרים, האופציה הזו כלל לא על השולחן. לדוגמא: ספר המסופר בגוף ראשון, כאשר במרכזו אשת קריירה עוצמתית. במידה שהמחבר הוא גבר, הרי שלא יהיה נכון להקליט את הספר בקולו
• חשוב לזכור כי לספרי השמע עתידים להאזין מספר שעות, כך שחשוב שקול המספר יהיה נעים ויעודד האזנה
• הקלטת הספר לוקחת לא מעט שעות לקריינים מקצועיים. ולכם? היא צפויה לקחת הרבה יותר. ומדוע אנו מציינים זאת? משום שככל שתשהו יותר זמן באולפן ההקלטות, כך הפקת ספר השמע מתייקרת

אז איך מגיעים אל לבבות הקוראים? דרך האוזניים כמובן!

לפרטים נוספים אודות הפקת ספר שמע עם “ספרי ניב”, התקשרו אלינו כעת ונשמח למסור לכם פרטים – *3948