אחד על אחד: על כתיבת ספר בגוף ראשון

על כתיבת ספר בגוף ראשון

העולם מתחלק לשלושה: אלו שאוהבים לקרוא אך ורק ספרים הכתובים בגוף ראשון, אלו שספרים הכתובים בגוף שלישי מעצימים את חווית הקריאה שלהם, ואלו שזהות המספר אינה משמעותית בעבורם.

עם איזה חלק אתם מזדהים? זו אולי לא השאלה הראשונה שאתם ממהרים להשיב עליה כשאתם קמים בבוקר, אך עם החלטתכם לכתוב יצירה טקסטואלית משלכם, המענה על השאלה עשוי לסייע לכם להכריע: כתיבה בגוף ראשון או שלישי?

לרוב, ההחלטה של סופרים באיזה גוף לכתוב, נשענת על החוויות האישיות שנוצרו ועוצבו בעקבות קריאת ספרים.

כלומר, סופר שחווית הקריאה שלו מספרים בגוף ראשון גדולה יותר (“אני מצליח להתחבר כך לעלילה ולדמות”, “הכל מרגיש לי יותר אותנטי ואמין”), יבחר כמעט תמיד בכתיבה בגוף זה.

אז רגע לפני שאתם בוראים במילותיכם עולם שלם של דמויות ואירועים, אנו מבקשים להעמיק אתכם בנושא כתיבת ספר בגוף ראשון (“אני”). 

האתגרים שבכתיבת ספר בגוף ראשון

יהיו אלו שיטענו כי כתיבת ספר בגוף ראשון עלולה להיות מאתגרת (אחרים אף יתארו אותה כ”מורכבת”).

ואכן, לצד היתרונות הברורים בספר בו הדמות הראשית “מדברת” את העלילה, ישנם גם לא מעט אתגרים שחשוב לטפח מודעות אליהם כבר בשלבי רקימת העלילה ואפיון הדמויות.

אז מהם האתגרים הראשיים ואיך מתמודדים איתם?

  • היכרות מעמיקה ויסודית עם הדמות – חובה! – נתחיל ונדגיש: לא משנה באיזה גוף תבחרו בסופו של דבר, הרי שעליכם להכיר לעומק כל דמות בספר שלכם (כן, גם את הדמויות השוליות שנותנות גיחה לפרק אחד בלבד). עם זאת, כשהגיבור שלכם הוא זה המספר את העלילה, עליכם לאפיין אותו ביסודיות, להכיר אותו לעומק ולדעת את כל הניואנסים שלו, גם את אלו הקטנים והשוליים ביותר לכאורה. מדוע? משום שעל מנת להעביר עלילה מפי הגיבור בגוף ראשון (אני), עליכם להיכנס לנעליו – להיות ממש הדמות! מספר כל יודע לצורך העניין יכול להיות אתם (האדם הפרטי שאתם), כאשר “קולכם הפנימי” הוא זה שיספר את הסיפור. כשהסיפור מסופר מנקודת מבט סובייקטיבית-אישית בגוף ראשון, עליכם להתחבר לדמות ולדבר אותה! לדוגמא: נניח והגיבור הראשי הוא בנקאי ממורמר בן 40, שלא מצליח להתקדם בעבודה, אין לו זוגיות והוא עדיין גר עם ההורים. עליכם “לאמץ” את קולה של הדמות, “לחיות” אותה ולהצליח להעביר את עולמה הפנימי לכתב בצורה אמינה. 

טיפ להתמודדות עם האתגר: אפיון מעמיק (!) של הדמות: מהן התכונות הדומיננטיות שלה, מה משמח אותה ומה מעצבן אותה, מהם האתגרים בחייה, מהן החוזקות והחולשות שלה, היכן היא מתגוררת, איך נראה הבית שלה, מה היא לובשת, איפה היא אוהבת לבלות, האם היא אדם חברותי ומשפחתי, מה היא למדה, במה היא עובדת, מהן המוטיבציות שלה בחיים וכן הלאה. 

  • הצגת מאפייניהן של הדמויות לקוראים – בספרים הכתובים בגוף שלישי, ישנו מספר כל יודע שיודע הכל (אבל הכל!), על כל דמות. המספר הוא זה שיתאר חזותית את כל הדמויות (“עור פניה של אלכס חלק כמשי, שיערה הבלונדיני גולש ומגיע עד לכתפיים, ועיניה הכחולות נוצצות כפנסים”), וגם זה שידגיש את תכונותיה (“אלכס סובלת מחוסר ביטחון ומחרדה חברתית, ובסיטואציות חדשות נוטה להיסגר בתוך עצמה”). ומה קורה בספר הנכתב בגוף ראשון? על הדמות הראשית להציג את עצמה ואת כל אחת מהדמויות. ומהם האתגרים? מציאת נקודת זמן מדויקת בתוך העלילה להצגת הדמויות, ובנוסף – הימנעות מהצגה שטחית ובנאלית (מעין פירוט רשימת תכונות ומאפיינים חזותיים). מחבר הספר צריך למצוא דרך אלגנטית להציג כל דמות ודמות, קל וחומר שאת דמות הגיבור שמציגה את עצמה. 

טיפ להתמודדות עם האתגר: הימנעו מפירוט תכונות יבש (“אני איתי, בן 32, מתגורר ברעננה וכן הלאה”). היצמדו להצגת דמות בצורה מתוחכמת, סיפורית ומעניינת, כזו השזורה באופן טבעי.

לדוגמא: במקום “אני בחור גבוה” – “כל הגברים מקנאים בי על הגובה שלי, אך הם לא יודעים מה זה להתכופף מתחת לכל משקוף”.

במקום “יש לי שיער בצבע חום” – “ביום שמשי שכזה, ישנן רמיזות בלונדיניות בשערי החום…”.

במקום “אני נראה טוב מאד ונחשב בחור נחשק” – “לו רק הייתי מקבל שקל על כל בחורה שסובבה את הראש כשעברתי…”. 

  • המספר לא באמת יודע, המספר יכול להרגיש – כאמור, מספר כל יודע מכיר לעומק את הדמויות ומביט עליהן “ממעוף הציפור”. הוא יודע מה הן מרגישות וחושבות בכל רגע נתון, איך הן היו פועלות במצבים מסוים, מה מניע אותן ומה “מקפיא” אותן וכיוצא בזה. כשהסיפור נכתב בגוף ראשון, הגיבור מנגיש את העלילה לקוראים דרך נקודת המבט האישית-סובייקטיבית שלו. ומדוע זה אתגר? משום שהגיבור לא יכול באמת לדעת מה הבוס שלו חושב עליו, אם עמיתיו למקום העבודה מדברים עליו מאחורי הגב ואיזו הפתעה מתכננת לו בת הזוג לכבוד יום הולדתו. הגיבור צריך לגלות דברים תוך כדי תנועה, להעריך מה עובר על דמויות אחרות או לדלות מידע מצד שלישי (דמויות אחרות).
  • טיפ להתמודדות עם האתגר: מודעות לכך שגיבור אינו יודע בוודאות שום דבר, אלא רק מרגיש / משער / מעריך (אלא אם כן הוא מקבל מסרים חד משמעיים מדמויות אחרות). שימו לב כי בכתיבתכם אתם שומרים על התפר העדין הזה, ומציגים אך ורק נקודת מבט ולא עובדות חד משמעיות (“יתכן והתחבבתי עליה ונצא לדייט נוסף”, “לתחושתי הקופאית לא ישנה מספיק הלילה”).

תיאור בגוף ראשון ושלישי – איך הוא “נראה” ונקרא?

לפניכם, דוגמא לדרך בה באים לידי ביטוי תיאורים הנכתבים בגוף ראשון ושלישי, ולהבדל המהותי ביניהם:

  • תיאור סיטואציה בגוף שלישי (מספר כל יודע): “מיכל סלדה מהתנהגותו הבוטה של אייל. הם נפגשו אמנם רק פעם אחת בקפיטריה, אך הפעם הזו הספיקה לה בכדי להבין שהוא גס רוח, לא מתחשב באחרים ונוטה לדבר בקול חזק מדי שצורם לה”.
  • תיאור סיטואציה בגוף ראשון (דמות הגיבור): “לתחושתי, מיכל לא ממש מחבבת אותי. למרות שנפגשנו פעם אחת בלבד כשרכשנו קפה בבוקר, נדמה לי שהיא סולדת מהבדיחות שלי, ושהיא תופשת אותן כפוגעניות”.
  • שימו לב: מספר כל יודע (גוף שלישי), יודע בוודאות מה מיכל מרגישה כלפי אייל ומשתף את הקורא ברגשותיה. עם זאת, אייל – הגיבור הראשי (גוף ראשון), יכול רק לשער מה היא מרגישה כלפיו בהתאם למסרים – הגלויים והסמויים, שהוא מקבל ממנה.

טיפ אליכם: אם אתם מתלבטים בין כתיבת ספר בגוף ראשון או שלישי, אמצו לעצמכם את הטיפ הבא: כתבו פרק שלם בגוף ראשון/שלישי, ולאחר מכן “תרגמו” אותו לגוף שבו לא כתבתם. קראו את שני הפרקים – בגוף ראשון ושלישי, ונסו להבין בעצמכם מה מחמיא יותר לעלילה.

זמן סיפור: עבר או הווה – מה כדאי יותר?

אי אפשר לדבר על גוף הספר מבלי לדבר על זמן הספר. ואכן, סוגייה נוספת שתצטרכו להכריע בה היא באיזה זמן לכתוב – עבר או הווה. לפניכם, דוגמא לתיאור קצרצר המסופר בשני הזמנים:

  • זמן הווה: אני נכנסת בשערי בית הכנסת, ומרגישה זיעה קרה על מצחי. אני מסתכלת לימין ולשמאל ולא מזהה איש. אני מריחה ריח מוכר שמזכיר לי את הילדות, אך מתקשה לקשור את הריח לזיכרון או סיטואציה.
  • זמן עבר: אני זוכרת את עצמי נכנסת בשערי בית הכנסת, ואת מצחי שהייתה לחה מזיעה קרה. הסתכלתי לשני הצדדים -לימין ולשמאל, אך לא זיהיתי איש. גם הרחתי ריח מוכר שהזכיר לי את ילדותי, אך למרות זאת לא הצלחתי לקשור אותו לזיכרון או סיטואציה מסוימים.

בגדול, כל עלילה ניתן לספר בשני הזמנים: האחת תסופר בדיעבד (עבר), ואילו השנייה תסופר כאילו והדמות חווה את הכל ממש ברגע זה יחד עם הקורא. ממש כמו עם בחירת הגוף בו תכתבו את הספר, נסו להבין מה מחמיא ונכון (!) יותר לעלילה שלכם. בהצלחה!

תגובות

שולמית צמח-טנדלר 19 באפריל 2022
אתם מציעים פה הדרכה מדהימה. אני משתדלת להפנים. למזלי, כבר יצרתי איתכם קשר. שוחחנו גם בעל-פה. אשמח לקבל עוד הדרכות כאלה. את ההדרכה הזאת קיבלתי בדוא"ל. בברכה, שולמית

הוספת תגובה

צרו קשר

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מי שקרא את זה התעניין גם ב

מעמד ספרים מקצועי

מיומנו של מעמד מקצועי

מיומנו של מעמד מעטים האנשים שמרימים ספר חדש ומתעמקים בתהליך שעבר הטקסט עד שהוא הגיע לצורתו הנוכחית. אולי נשים לב לשגיאות כתיב או הקלדה בטקסט

קרא עוד »

הצטרפת לרשימת התפוצה בהצלחה!

ספרי ניב ברשתות החברתיות

להוציא ספר לאור

עם ספרי ניב - זה פשוט מתמיד!

מזמינים אותך להשאיר פרטים ואנו נחזור אליך עם כל המידע :)

להוציא ספר לאור

עם ספרי ניב - זה פשוט מתמיד!

מזמינים אותך להשאיר פרטים ואנו נחזור אליך עם כל המידע :)

איפוס סיסמה

הזינו סיסמה חדשה

איפוס סיסמה

הזינו כתובת דוא"ל וישלח אליכם אימייל עם קישור לאיפוס הסיסמה.

כבר יש לך חשבון?

פעם ראשונה אצלנו?

צור חשבון

הוצאת ספר לאור?
התחל למכור את ספרך בחנות הספרים המקוונת המתקדמת בישראל!

צור חשבון סופר

כבר יש לך חשבון סופר?

מזל טוב!

עשית את הצעד הראשון
לקראת היציאה שלך לאור!

ולבינתיים - ספרי ניב ברשתות החברתיות