מה אני אגיד? הלב שלי כועס, ובצדק. כבד לו עם כל חומות ההגנה והשרשראות. הוא ביקש ממני להוריד את גובה החומה ולפתוח כמה מנעולים, כדי שלא אפספס הזדמנויות לאהבה. הסכמתי. בתנאי שמנעול אחד יישאר בכניסה. הוא הסכים. עשינו עסק.

טירונוּת של הלב מתאר את התהליך שבו חל מהפך בעולמי, ומאדם מופנם הייתי ל”כדור אש”, וכיום, ההתמודדויות, האהבות, הקשיים והאכזבות השחיזו את צורת החשיבה שלי – ומילאו אותי באנרגיה סוחפת. בספר זה מסופרים האירועים המשמעותיים שהפכו אותי למי שאני כיום וכל אות, תו ופסיק – נקנו בלב, בידיים וברגליים.
שלי מלכה, 33, רווקה, ירושלמית־תל אביבית, עובדת מזה כעשור בתל אביב. בגילוי לב יוצא דופן היא מתארת כיצד הגיעה לכתיבת הספר המרגש והסוחף טירונות, בלשון נקייה שאינה נחבאת מאחורי מילים יפות. וכך היא מתארת את החוויה:
“גיליתי את הכתיבה כתרפיה מגיל צעיר מאוד, רצה ומצלמת, אוהבת לתפוס את הרגע ולספר סיפורים דרך תמונה ומילה כתובה. מקיימת מרד עצמאי מטעם עצמי, מרד רוחני, פנימי וחיצוני, מאבק בחברה, שמנסה כל הזמן למשטר אותי, לומר לי מי עליי להיות או מי אני. פגשתי במסעי גם לב בוער, ידיים חומלות ומבטים צלולים, שהכניסו קרני אור לליבי וגם הם חלק מהספר. כל זה הוא אני. רוצים להכיר אותי? קראו את הספר.