הכירו את: ציבי שפרינגר

ציבי שפרינגר (74) הוא אדריכל ומתכנן ערים שהיה אדריכל חבל הצפון ויזם והקים את היישובים “נופית” ו”שמשית”, נשוי לדרורית, אהבת חייו אותה פגש בתנועת הנוער, אבא לשלוש בנות וסב לארבעה נכדים. עכשיו שפרינגר מתהדר בתואר נוסף – סופר – בעקבות ספרו “להיות מענטש” שיצא לאחרונה בהוצאת ספרי ניב.

“הספר עוסק בקורותיה של משפחה לאורך חמישה דורות, החל בסבי, שעסק בהוראת תורה בפולין והפך לפליט נרדף עקב מאורעות מלחמת העולם השנייה, ועד לנכדים שלי החיים בביטחון בארץ ובהם אני רואה הבטחה לעולם טוב יותר. הספר עוסק בחיפושיי אחר האני הפנימי תוך הגשמת חלומות שמימשו את הערכים עליהם גדלתי, ותוך יצירה, אדריכלות והקמת ישובים. אני תוהה מה עזר לי להצליח גם מול אתגרים גבוהים ובלתי מושגים, ומה גרם לי להיכשל, ליפול, לשרוד ולקום גם מהתהומות העמוקים אליהם צללתי,” מספר שפרינגר.

למי הספר מיועד?

“הספר מיועד לחולמים, לאנשים נבונים ובעלי מודעות, שרוצים ליטול אחריות על חייהם, לנהל אותם ולהצליח. זהו ספר השראה למבוגרים וצעירים, בעיקר כאלה שהחלו לחוש את החיים ואת המאבק שצריך לנהל מולם.”

למה בחרת לכתוב ספר דווקא על הנושא הזה? מה נתן לך השראה לכתיבת הספר?

“העובדה שהצלחתי ליזום ולהקים משהו שנשמע דמיוני ובלתי ניתן להשגה, הקמת שני ישובים בגליל, הביאה אותי לחשוב מה גרם לי להצליח.”

מה המסר שאתה רוצה להעביר בספר?

“המסר שלי הוא שאין דבר שהוא בלתי אפשרי, וחוץ מזה – צריך תמיד להישאר מענטש, בן אדם, להיות צנוע והגון בהצלחה ולא להניח לייאוש לגבור עליך בכישלון.”

מה היו התגובות על הספר? איך הרגשת כשקיבלת את התגובות הראשונות (במידה וכבר קיבלת 

“התגובות הן נלהבות ביותר. הספר נוגע באנשים וממחיש לי שהצלחתי לגעת בלבבות של אנשים, לרתק אותם, להצחיק אותם, לרגש ולהעביר את הרעיונות והמסרים שרציתי להעביר. להלן חלק מהתגובות:

• “ספר מרגש, ועשיר. ביחד אתך צחקתי, שמחתי, בכיתי, התעצבתי, כעסתי, חשבתי…  תודה לך על חוויה אנושית מרוממת!”
• “סיפור חיים ויצירה מעורר השתאות וכתוב להפליא. לו היה תלוי בי, היה קריאת חובה לתלמידי תיכון… ואני לגמרי מתכוונת לזה.”
• “סיפור חיים מרתק ונוגע ללב. החיים על שלל אתגריהם נפרשים בשפה יפה ועשירה ומלמדים על הכוחות והאפשרויות המתגלים גם בעתות משבר.”
• “ספר מדהים, מעורר השראה, שלא הנחתי עד שלא סיימתי אותו. ספר המראה כל פעם מחדש, שאחרי נפילה, קשה ככל שתהיה, ניתן למצוא את הדרך לאור, להצלחה. ושלעזור לזולת זה להאיר את העולם.”
• “ספר מרתק. לא יכולתי להניחו מידי. פשוט ללמוד איך הולכים עם הלב ועם המוח מגשימים חלומות.”
• “כשהספר הגיע אליי לראשונה, אני זוכרת שהחסרתי פעימה. הכתיבה שלו הייתה כל כך יפה, כמו שירה ממש, שישר נכנסה לי עמוק-עמוק ללב.”
• “בעידן שלפעמים מרגיש שלא נותר בו עוד דבר. בזמנים שהשחיתות פושה בכול, שהטכנולוגיה משתלטת על הרוח וקונספירציות מאיימות על בסיס קיומנו, זאת התקווה שלנו. רוח האדם, האנושיות, החמלה, הנתינה, ראיית האחר. זה מה שיציל אותנו, את העולם היפה שלנו. הרוח האנושית הזאת.”
• “כך אני רוצה לחנך את ילדיי, זה מה שאני רוצה שייקחו. קחו לכם את ספר המסע המופלא, וצאו למסע חובק דורות משלכם, וכמו הדרך לאיתקה, רק תרצו שייארך.”
  
  

לסיום, שפרינגר חולק עם הקוראים ציטוט אחד מתוך הספר שהוא אוהב במיוחד:

“התבוננתי בהם, בנכדים שלי, בדור הבא. בתחומי העניין, בחלומות ובשאיפות שלהם, ונמלאתי התפעלות – דור חדש צומח פה. נועז מאיתנו בחשיבה שלו, ברעיונות שלו, בהמצאות שהוא מעז להעלות בדעתו. היש באלו הבטחה לעתיד טוב יותר?

הרי הדור שלנו, בבורותו וחמדנותו, הותיר להם, לנכדינו, עולם חם יותר, צפוף יותר ומזוהם יותר. את הטבע הרסנו, את החי והצומח הכחדנו, בין בני האדם יצרנו ניכור וקיטוב – העשירים מתעשרים יותר ויותר והדלים הופכים לחסרי כול. צל כבד מעיב על עתיד האנושות.

אנחנו, הדור שקלקל, קצרה ידנו מלעלות על דרך חדשה. היצליח הדור החדש הזה למצוא דרך אחרת? הממנו יגיע המרפא למכת האנושות? היצליחו ממשיכינו לשקם את האדמה החרוכה שהשארנו אחרינו? היישמרו על התעוזה, היצירתיות ורוח החשיבה החופשית המפעמת בקרבם? המביניהם יצמחו מתקני העולם? אדריכלי העתיד? אני מאמין באמונה עמוקה שכן.”

“וזהו המסר שאני רוצה להעביר בספר”, אומר שפרינגר, “הבטחה לעתיד אנושי וטוב יותר”.