סימה איזנבאך (71), שמתגוררת בשכונת מאה שערים בירושלים, היא “נשואה+ המון”, לדבריה, סבתא למאה נכדים! ופנסיונרית של אגף הרווחה בעיריית ירושלים. אם חשבתם שמי שאחראית על שבט ענף כל כך לא מספיקה לעשות דבר חוץ מזה, תחשבו שוב. איזנבאך אוהבת לכתוב, לדבר, לספר, לעסוק בעיצוב גרפי ולרכב על אופניים. היא טיילה בעולם לא מעט עד שהחל לשמור שבת בגיל 33, ולאחרונה היא גם הוציאה את הספר “יוצאת מן הכלל”, בהוצאת ספרי ניב. הספר עוסק באירועים שונים שקרו לה במהלך חייה, מהילדות ועד בכלל, והוא משלב הומור ורצינות.
למי הספר מיועד?
“לאנשים ונשים צעירים ברוחם ובוגרים בנפשם בקהל הכללי, כולל כיפות סרוגות, שיוכלו לעכל את מה שאני מספרת”.
מה נתן לך השראה לכתיבת הספר?
“מאז שאני זוכרת את עצמי אני כותבת ויוצרת – אם זו כתיבת יומן בגיל 8, כתיבה ובימוי של הצגות בתיכון (ביה”ס למחוננים בויאר), בקיבוץ (גרופית, עם בוגי יעלון) ובמכון חנה לבעלות תשובה בברוקלין. ההשראה נבעה מדברים שהרשימו אותי”.
האם יש מסר שאת רוצה להעביר בספר? משהו שאת רוצה שיישאר עם הקוראים אחרי הקריאה?
“המסר הוא שכולנו נורמליים, שכולנו נשמה אחת, שאין במה להתבייש, שבורא עולם אוהב את כולנו תמיד ושהשמחה מנצחת הכל”.
מה היו התגובות שקיבלת על הספר?
“התגובות היו נפלאות: הנה כמה מהתגובות שקיבלתי:
“הספר קולח, מעניין, ישר ואמיתי. באמת מרגש.”
“מחכה לספר הבא”.
“אשה חרדית חסידית כותבת על חייה בהווה ובעבר: סיפורים מגוונים, חלקם משעשעים, חלקם מעוררי-מחשבה וזכרונות ילדות, חלקם הגיגים, מחשבות, תהיות. בסוף הספר – שירים, חלקם מרנינים. קראתי בגמיעה, בעניין ובהנאה.”
איך היה תהליך ההפקה של הספר עם הוצאת ספרי ניב?
“התהליך היה חלק ושביט מדר שטיפלה בי נפלאה”.
לסיום, איזנבאך חולקת עם הקוראים ציטוט אחד שהיא אוהבת במיוחד מהספר:
“אם לוצ’יאנו פאברוטי זמר האופרה המפורסם שמת, היה יהודי, הוא היה חזן-על, זה בטוח. כמו למשל החזן יוסלה רוזנבלט ז”ל. בעלי מקשיב לו בכיף כל הזמן”.