מה היא הגהה לאחר עימוד?

עריכה, ניקוד, עימוד, תיקון טעויות לשוניות… אז מה היא בעצם הגהה בכלל? בעולם ההוצאה לאור הגהה היא לרוב השלב שמתבצע לאחר העריכה הלשונית – עבודה שבמסגרתה על המגיה המקצועי למצוא את השגיאות העיקריות בטקסט, ‘פספוסים’ קלים, שגיאות הקלדה וכדומה.

אם נסכם זאת בקצרה, אפשר לומר שההגהה מתמקדת בתיקונים ברמת כל מילה ומילה, ואילו עריכת לשון מתמקדת בתיקונים ברמת המשפט והפסקה.

באופן כללי, הגהה נחשבת קצרה יותר ומהירה יותר, שכן התיקונים שמתבצעים במסגרתה אינם צוללים לעומק משמעות הטקסט.

מטרה אחת מיני רבות של הגהה היא האחדת הכתיב בהתאם לכללי הכתיב החסר שאותם קבעה האקדמיה ללשון העברית, ובהתאם להנחיות הספציפיות שקבעה ההוצאה לאור.

על המגיה לשמור על האחדת הכתיב בהתאם להחלטה שהתקבלה בזמן עריכת הלשון (למשל הבחירה בין ‘טורקיה’ ל’תורכיה’), לצד זה לוודא שהפיסוק תקני ואחיד לכל אורך הספר וכי אין שגיאות כתיב או שגיאות הקלדה, שהן הטעויות הנחשבות לבסיסיות ולשכיחות ביותר.

ישנם מקרים שבהם עורך הלשון יהיה גם המגיה, ויש מקרים שבהם המגיה הוא אדם אחר.

ככלל, כל עורך לשון מבצע למעשה גם הגהה בזמן עבודתו באופן טבעי (שכן הוא מתייחס בעריכתו לכל אותם דברים שציינו קודם לכן, הנכללים בעבודת ההגהה).

אם כן, בתהליך ההוצאה לאור תפקידה של ההגהה הוא בעיקר לבצע מעבר נוסף על הטקסט לאחר העריכה הלשונית – משום שכל ‘עין נוספת’ שעוברת על הטקסט עשויה למצוא טעויות שהעורך עצמו עשוי להחמיץ.

הגהה לאחר עימוד

לפני הורדת הספר לדפוס, ולאחר עימוד הספר, תתבצע הגהה נוספת שנקראת “הגהה לאחר עימוד”, מטרתה: לבדוק ולסרוק בפעם האחרונה את כל עמודי הספר ולוודא שלא נוצרו שגיאות בעימוד, כמו גם להבטיח שלא הוחמצו טעויות בכתב היד.

תהליך זה נקרא בשפה המקצועית ‘הגהה לאחר עימוד’ – ורצוי שעורך לשון מקצועי יבצע אותו, שכן בשלב זה המטרה היא בין היתר לגלות כאמור, שגיאות שהוחמצו בשלבי העריכה וההגהה המוקדמים.

כדאי להזכיר שלאחר שהספר ירד לדפוס, אין עוד אפשרות לתקן שגיאות – כל שגיאה שנותרה בטקסט תתוקן רק במהדורת הספר הבאה.

לכן, כדי להיות שלמים עם הטקסט ככל הניתן, רצוי שהספר יוגה שוב לאחר העימוד.

זוהי תעודת הביטוח של ספרכם. ספר דיגיטלי, לעומת זאת, אפשר לעדכן ולתקן תמיד, ובאופן מיידי כמעט.

מסיבה זו, ומסיבות רבות אחרות, מומלץ לשקול גם הוצאת גרסה דיגיטלית לספר. 

הגהה שלאחר העימוד – כיצד זה נעשה?

ישנן שתי דרכים לבצע הגהה לאחר עימוד. הדרך הראשונה והמיושנת יותר היא בתדפיס, כלומר הדפסה של הטקסט וביצוע הגהה על גבי עמודי הספר המודפסים.

המגיה בודק את כל הספר בקפידה, ומתקן בכתב ידו את השגיאות בסימון על הדף – סימון מיוחד שמבוצע על פי כללים שנקבעו לפני שנים רבות, עוד לפני השימוש הקבוע במחשבים ובטכנולוגיה להוצאת ספרים.

הספר המודפס ובו התיקונים נשלח בחזרה אל ההוצאה, והיא מכניסה לקובץ את התיקונים הדרושים.

היתרון בשיטה זו הוא התמצאות קלה יותר כאשר מדובר בתיקונים קטנים.

החיסרון הגדול: הזמן הממושך שנדרש להשלמת העבודה, שעשוי לעיתים להיות ארוך פי שלושה מהגהה על גבי מחשב.

השיטה השנייה והמועדפת עלינו (ועל רוב העוסקים בתחום כיום) היא הגהה על גבי קובץ אלקטרוני: לאחר העימוד שולחים שולחים את הספר כקובץ PDF אל המגיה, הוא עובר בקפידה על הטקסט ומסמן את התיקונים הדרושים כהערות על גבי הקובץ.

לאחר מכן הוא שולח את הקובץ המוער ההוצאה והמעמדים שלנו ‘מטפלים’ בהערות ובתיקונים ומיישמים אותם.

כך העבודה נעשית בצורה מהירה וחלקה יותר.

לסיכום, ההגהה היא אחד השלבים החשובים בכל עבודת עריכה באשר היא.

נהוג לרוב להטיל את משימת ההגהה על מי שאינו העורך הראשי של הספר, כדי להבטיח מעבר של ‘זוג עיניים’ נוסף על הטקסט – עיניים רעננות יותר שלא פגשו את הטקסט קודם לכן ו”התרגלו” לטעויות, ויוכלו בוודאי לאתר תיקונים שחמקו במהלך העריכה הראשונה.

ההגהה נעשית לרוב לאחר שעבודת העריכה הסתיימה, אך בפעמים רבות הוא תיעשה רק לאחר העימוד – כלומר כאשר הטקסט כבר נמצא בגרסה המיועדת להדפסה.

לאחר שההגהה הזו מסתיימת, הטקסט מוכן לעבור לשלב המרגש הבא: הדפסתו והפיכתו לספר של ממש.