העולם הספרותי שאנחנו יוצרים מתווך לקוראים שלנו על ידי קול המספר המוביל את העלילה והסיפור, דמות המספר יכולה להיות דמות שלמה שהקוראים לומדים להכיר, ובתור הסופרים נוכל לבחור במספר שיתאים ביותר לסוג היצירה והמסר שאנחנו רוצים להעביר.

בספרים מסוימים יש יותר מקול מספר אחד, ובספרים אחרים אנחנו יכולים להיתקל במספר פחות אמין, אבל איזה מספר כדאי לבחור לסיפור שלנו? ואיזה עוד מספרים קיימים?

אפשר לחלק את סוגי המספרים לפי רמת האובייקטיביות שלהם, לפי גוף המספר (אני, את, היא) ולפי המהימנות שלהם. החלוקה לא הכרחית, אבל היא תעזור לנו להכיר את המספרים השונים טוב יותר, לאבחן את המספר שלנו ולהכיר את היתרונות והחסרונות שלו.

דמות המספר בספרות

מספר כל יודע

מדובר במספר חיצוני לעולם בו מתרחש הסיפור, הוא יכול לצוף בזמן ובחלל כרצונו וגם “להיכנס לראשן” של דמויות שונות לאורך העלילה, כולל לראשו של הגיבור.

כפי ששמו מרמז, הוא יודע הכל על העלילה והדמויות, כולל העבר והעתיד שלהן, הרצונות והפחדים שלהן, והוא לא צריך להסביר לנו איך הוא השיג את המידע שלו לאורך הדרך.

למספר זה יש את החופש לגלות לקוראים מידע שונה מתי שמתחשק לו, גם בלי ששאר הדמויות מודעות לו.

מספר חיצוני

מספר הצמוד לנקודת המבט של אחת הדמויות, לא בהכרח הדמות הראשית. הסופר משתמש במספר מסוג זה בשביל לתאר את המראות והעלילה מנקודת המבט הספציפית של הדמות, והמידע מתגלה לקוראים רק דרך החוויות של הדמות ובמקביל לה.

המספר החיצוני לא חייב להיות מוגבל לדמות אחת, והוא יכול בפרקים שונים לדווח מתוך דמויות שונות.

המספר יוצר בצורה זו מעין אינטימיות עם הקורא, שמופתע יחד עם הדמויות ומשתתף בחוויות ובתהליכים שלהן, כשקריאת תיאור המחשבות של הדמות ישקף בתקווה גם את מחשבותיו.

מספר דמות

בשונה ממספר חיצוני ומספר כל יודע, שמאפשרים לסופר לשתף במחשבות שלו על הדמויות וההתרחשויות מבלי להיות מוגבל לנקודת המבט או אפילו המשלב הלשוני של הדמות, מספר דמות מספר את הסיפור מתוך עולם הסיפור תוך שהוא לוקח בו חלק פעיל. ניתן לחלק אותו לשני סוגים:

1. מספר עד – המספר מספר על דמויות שפגש ואירועים שחווה מתוך מעורבות בסיפור, מה שמקנה לו עמדה מסוימת על ההתרחשויות, והוא אינו אובייקטיבי. כיוון שהוא מצוי בתוך הסיפור, הידע שלו על ההתרחשויות מוגבל.
2. מספר גיבור – מדובר במספר עד שמעמיד את עצמו בתור הגיבור המרכזי של הסיפור, ומתאר את ההתרחשויות בגוף ראשון. הוא יכול “לייפות” את עצמו ואת ההתרחשויות, או לגמד את החשיבות שלו, והוא יכול לתאר את התחושות והמחשבות שלו באריכות.

דמות המספר לפי רמת אובייקטיביות

דמות המספר יכולה למסור את המידע לקוראים בצורה ניטרלית ונאמנה להתרחשות של האירועים, או שהיא יכולה לשתף באירועים יחד עם ניתוח שלה של המצב.

• המספר האובייקטיבי הוא מעין עיתונאי, הוא מדווח על האירועים שקורים, אבל הוא לא מוסר את חוות דעתו על העניין. הוא משתדל להיות ניטרלי ואובייקטיבי ככל האפשר ולא נוקט עמדה מוצהרת בסיפור, הוא לא יפרש את ההתנהגות של הדמויות, אלא יביא אותן לקורא כמו שהן קרו.
• המספר הלא אובייקטיבי, שנקרא גם מספר מתערב, נוטה להביע את עמדתו על ההתרחשויות, הוא יכול להיות מספר יודע כל, חיצוני או מספר דמות. בגלל שהוא משתף אותנו בביקורת והפרשנות שלו, הוא הופך למעין דמות נוספת עם אופי ייחודי ושיפוטיות שעוזרת לנו להבין את הסיפור והדמויות בצורה עמוקה יותר.
  הבעיה אומנם היא שדמות המספר הלא אובייקטיבי שם מעין מרחק בין הקוראים והדמויות. אנחנו אומנם נהנים מחופש יצירתי רחב יותר, אבל אנחנו בעצם מפרשים את המעשים תוך כדי ההתרחשות ולא נותנים לקוראים לפענח את הדברים בעצמם.

דמות מספר לפי אמינות

לרמת האמינות של המספר יש חשיבות בתפיסת הקוראים את הכתוב, האם הדברים התרחשו באמת כפי שאנחנו שומעים מהמספר או שיש הבדלים?

מספר בלתי מהימן – מהימנותו של המספר לא בהכרח מושלמת. בין אם בעקבות מידת המעורבות שלו בסיפור, ובין אם זה בעקבות רמת ההשכלה, הגיל, מידת השפיות שלו או סיבות אפשריות נוספות. הוא עלול להסתיר את האמת ולמסור עובדות ודעות שאינן בהכרח נכונות.

בסרט (שמבוסס על הספר) פורסט גאמפ, דמותו של פורסט מקריינת את העלילה. פורסט הוא מספר בלתי מהימן ואנחנו יכולים לראות את זה מהרגע הראשון בו אנחנו לומדים להכיר את הדמות.

לפעמים הוא מקריין דבר אחד, ואנחנו רואים בצילום דבר אחר, ככה אנחנו נחשפים לרמת האמינות של העדות שלו, אבל גם בספר המחבר משתמש בפרטי מידע שנראים מופרכים ומתבל בשגיאות כתיב מרובות שמבהירות לקורא שיש לקחת את הדברים הנאמרים במידת הרצינות הראויה.

כשמדובר במספר בלתי מהימן הקוראים הופכים למעין בלשים שמנסים לפענח איזה פרטים נכונים ואיך הם קרו.

דמות המספר לפי משלב לשוני

האם המספר שלנו מספר על ההתרחשויות בגוף ראשון, שני או שלישי? כלומר, האם זה אני, את, או הוא?

• מספר בגוף ראשון – המספר הוא אחת הדמויות בסיפור, ויכול להיות גם הדמות הראשית. זהו מספר אופייני בספרות פסיכולוגית של המאה ה-19 וה-20, והיא מאפשרת לנו הצצה אל נפש הדמות והמחשבות המציפות אותה לאורך הסיפור שיכול להתרחש אפילו כולו בראשה. לדוגמה: “בשדה ליד הבית שלי לא היה איש”.
• מספר בגוף שני – המספר מדבר עם דמות אחרת או הקורא עצמו, בגוף שני נוכח. לדוגמה “אתה יוצא לשדה ליד הבית שלך, אף אחד לא נמצא שם”. זהו סגנון האופייני בעיקר בספרות פוסט מודרנית עם “שבירת הקיר הרביעי” וגם בספרות מכתבים ניתקל לרוב במספר בגוף שני.
• מספר בגוף שלישי – מספר כל יודע יהיה לרוב מספר בגוף שלישי. הוא אינו חלק מעולם הסיפור, והוא מדבר על הדמויות בגוף שלישי. לדוגמה: “הוא יצא לשדה ליד הבית שלו, לא היה שם איש”. זהו הסגנון הנפוץ והקלאסי ביותר.

עם זאת, חשוב לציין שזכות הבחירה בסוג המספר תלויה לחלוטין בכותב הספר, ומדובר בחוקים לא מחייבים. הספרות הפוסט מודרנית חולקת לגמרי על ההבחנה בין סוגי הסופרים בטענה שהיא מיושנת ומגבילה, ואין שום סיבה לא לשבור אותה.

אם נרצה, נוכל לכתוב מספר בגוף ראשון שהוא גם יודע כל, או מספר עד שמדבר על אירועי העבר שלו בגוף שלישי אם היצרה מצדיקה את האמצעים.

בשביל להימנע מהכללות שמבדילות בין סוגי המספרים, נוכל לבחון את הדמות לפי תכונות שונות.

דמות המספר לפי תכונות

דמות המספר יכולה להיות דמות מלאה ומורכבת שמהווה חלק משמעותי בסיפור עם ההתייחסות הנכונה, ונוכל להכיר אותה טוב יותר לפני מספר תכונות עיקריות.

נסו לפענח איפה דמות המספר בסיפור שלכם נמצאת:

• ידיעה – כלומר ההבחנה בין מספר כל יודע למספר מוגבל. מדובר בהבחנה ברורה כי אדם לא יכול קצת לדעת הכל, ולידע שלו יש השלכות על העלילה ורמת המהימנות שלו. האם דמות המספר שלכם יודעת הכל?
• יכולת – עד כמה דמות המספר משפיעה על העולם המוצג? גם כאן מדובר בהבחנה ברורה. האם הוא מתייחס לסיפור כמומצא? האם הוא שולט בו? תכונה זו יכולה להדגיש את האבסורד שביצירה או הפן ההומוריסטי, ואפשר למצוא מספרים כאלה ביצירות עם סיפור מסגרת.
• סגנון כתיבה – נוכל לשייך לדמות המספר סגנון כתיבה ומבע לשוני נפרד מהדמויות בסיפור. הוא יכול להיות אירוני, מוסרי, מתנשא או כל דבר שישרת את הסיפור והמסר.
• מסירת המידע – איך המספר מוסר את המידע לקוראים? אם הוא כל יודע, איך הוא מחלק את האינפורמציה ודרך איפה אנחנו מקבלים אותה? זה יכול ליצור מתח וציפייה אצל הקוראים שלא יודעים את כל המידע אבל לומדים שיש עוד מה לגלות.
• מודעות לתקשורת – האם המספר מודע לספר? אם אנחנו כותבים יומן למשל, לא נתחיל אותו בכתיבת אקספוזיציה, כי אנחנו לא מצפים שמישהו יקרא אותו ויצטרך להשלים את פערי המידע, כך גם המספר יספר דברים בצורה שונה אם הוא מודע לקוראים. בסגנון זרם התודעה למשל, סגנון כתיבה שמפרט את מחשבות הדובר, לא יהיה מודעות לתקשורת, כיוון שמדובר בסגנון אישי בו המספר חושב ולא מודע לזה שמחשבותיו גלויות.

לסיכום

ככל שנכיר טוב יותר את הדמויות שלנו, ובכללם גם דמות המספר, נוכל ליצור ספר מרתק, אנושי וסוחף יותר. אנחנו יכולים לבחור להשתמש בכל מספר, ואפילו בכמה מספרים שונים בספר אחד (דוגמה מעולה לזה היא ספרו המעולה של יצחק מיכאל ליסמן “סיפור שמתחיל בכנרת“, בו כל פרק הוא פרוטוקול של דמות אחרת שמספרת את ההתרחשויות מנקודת מבטה יחד עם שפתה הייחודית).

הכי חשוב שנכיר את הכלים העומדים לרשותנו כסופרים, אחרי זה נוכל לעשות איתם מה שמתחשק לנו.

ומה אתכם? איזה דמות מספר קיימת בסיפור שלכם? איזה דמות מספר קיימת בספר האהוב עליכם ואיך הוא משפיע על היצירה?
נשמח אם תכתבו לנו בתגובות, אנחנו תמיד אוהבים לקרוא את המילים שלכם!

אנו בספרי ניב נשמח לעמוד לשירותכם ולספק לכם שירות הוצאה אור. צרו קשר!