הסופרת שלנו הפעם היא לירז רז, מחברת הספר “רחל בעקבות אוצר המילים האבוד” שיצא לאחרונה בהוצאת ספרי ניב. רז, תושבת תל אביב, גדלה באשדוד והגיעה במסגרת חברותה בתנועת הנוער לקיבוץ על גבול הלבנון. היא התחנכה בבית הספר “הר וגיא” בקיבוץ דפנה שם, לדבריה, “חוויתי, חייתי ונשמתי ציונות”. לאחר שירותה הצבאי למדה לירז לימודי תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני בממשל, והכירה את בן זוגה לחיים, פרופסור איתמר רז, נינו הבכור של אליעזר בן יהודה. בתם, רחל בת אבי, היא גיבורת הספר.
“הסיפור לוקח את הילדים למסע בזמן בין סמטאותיה של ירושלים בשנת 1900 לתל אביב של היום, תוך כדי גילויים על תחייתה של השפה העברית, על משפחת בן יהודה ועל תחנות ילדותו של איתמר בו אב”י – הילד העברי הראשון. נינתו רחל שגדלה בתל אביב אוהבת לגלוש על גלים ולגלוש ברשתות החברתיות. רחל מסתקרנת להמציא מילים בעברית. איתמר הסבא רבא מתגלה לרחל בחלום, והם יוצאים למסע משותף בחיפוש אחר אוצר המילים האבוד. רחל פונה לעזרתם של הילדים ומזמינה אותם להמציא ולחדש מילים בעברית ולהפנותן לאקדמיה ללשון העברית במעטפה מבוילת וממוענת שמצורפת לספר זה”, מספרת לירז.
למי הספר מיועד?
“הספר מיועד לילדים מגיל שש עד עשר. זהו ספר מקסים לקריאה משותפת עם ההורים שמכירים את הדמות של איתמר בן אב”י מספרי הקריאה בילדותם. הוא מתאים להקראה בכיתה ולפעילות משותפת של חידוש מילים בעברית ושליחתן לאקדמיה ללשון העברית”.
למה בחרת לכתוב דווקא על הנושא הזה? מה נתן לך השראה לכתיבת הספר?
“במסגרת לימודי התואר, העמקתי בחקר “כוחה של השפה בעיצוב פני החברה בישראל”, ומסקנות המחקר הן כי לשפה יש השפעה וכוח רב בעיצוב פני החברה. סיפור חייו של איתמר בן אב”י, הילד העברי הראשון, מלווה אותי שנים. 50 שנה אחרי מותו שרתה רוחו בבית בן אב”י ומילים רבות שלו, שלא התקבלו, הפכו חלק מהשפה היום יומית בביתנו. לא פעם שמעתי את בתו רינה בן אב”י רז, אם בעלי, מצטטת את אליעזר בן יהודה: “טובה מילה עברית עייפה ורצוצה ממילה לועזית נפלאה”.
אחרי שנים, יצאתי למסע לחקר השפה של בן אב”י. התהליך כלל קריאה בארכיון המשפחה, מעקב אחרי מסמכים ותכתובות אישיות, קריאת הספרים שנכתבו על בן יהודה ובן אב”י ושנכתבו על ידם. סיירתי בתחנות ילדותו של איתמר בן אב”י, וראיינתי את בני המשפחה ששמרו את השפה “הבן יהודאית” ושזרו אותם בשפתם היום יומית”.
האם יש מסר שאת רוצה להעביר בספר? משהו שאת רוצה שיישאר עם הקוראים אחרי הקריאה?
“מאז הוצאת הספר אני נפגשת עם ילדים ברחבי הארץ ומשוחחת איתם על חשיבות השפה העברית ועל כתיבה בסמלונים (בלועזית אימוג’ים) במקום שימוש במילים עבריות. המטרה היא לעורר ולעודד את הצורך בשימור השפה העברית אצל הילדים ואצל הוריהם, בכדי שהסמלונים לא יגנבו לנו את המילים”.
איך היה תהליך ההפקה של הספר עם הוצאת ספרי ניב?
“התהליך היה מאתגר כי התחלפו ארבעה עורכים. עם זאת מאוד נהנתי לעבוד עם כולם. סיימה איתי את התהליך שביט, שהייתה “עמוד התווך” בתהליך”.
מה היו התגובות שקיבלת על הספר?
קיבלתי הרבה תגובות, מצרפת כאן כמה תגובות שכתבו סוקרים שקראו את הספר:
“בסופו של הספר המקסים הזה, מוזמנים קוראיו הצעירים כשלעצמם לשלוח מכתב מבויל המצורף אל האקדמיה ללשון העברית עם הצעתם המקורית למילים חדשות שיתחילו להמציא…רעיון מדליק לכל הדעות!!” (יהודית בגן).