המרואיינת שלנו הפעם היא אודיה עליזה גויטע, מחברת הספר: "איך להיות ההורים שלי – הקול של הילדים", שראה אור לאחרונה בהוצאת ספרי ניב. אודיה מספרת שהיא "בת 28 ובמקביל בת 10 (עולה לכיתה ה')". זה אולי נראה מוזר בהתחלה אבל זה לא מפתיע אחרי שמבינים את החיבור של אודיה לילדים ולעולם הילדות. היא מפעילה חוגים והפעלות לילדים בתחומי יצירה, חיבור פנימי, חיבור לטבע, תקשורת אוהבת מכבדת וחיבור לגוף מגיל אפס ועד 10. בנוסף אודיה מאמנת בשיטת "הפסיכולוגיה הרוחנית- חיבור לילד הפנימי ותודעת גן עדן" ועוסקת בתקשורת מקרבת להורים וילדים.
הניסיון הרב של אודיה בעבודה עם ילדים בא לידי ביטוי בספר "איך להיות ההורים שלי" שפותח צוהר לתודעת גן העדן בה נמצאים הילדים. "הם מתרגשים מהכול, מתלהבים מהכול, רואים יופי בַּכול, שואלים את אותה שאלה מיליון פעם ועדיין מחכים לתשובה כאילו זאת הפעם הראשונה", מספרת אודיה. "הספר מביא לנו את הקול של הילדים ומאפשר רגע להתבונן דרך העיניים שלהם (או דרך העיניים של הילד שהיינו) ולגעת בתחומים חשובים כמו אחריות, משמעת וסדר דרך תקשורת נעימה ואוהבת".
למי הספר מיועד?
"הספר מיועד להורים שרוצים להתחבר לילדים שלהם מחדש וליצור איתם חברות אמיתית ופתיחות. הוא מיועד גם לאנשי חינוך שרוצים לקבל פרספקטיבה חדשה ודרכים מעניינות ליהנות מכל רגע ורגע בעבודה, וכן לאנשים שפתוחים לעשות עבודה עם עצמם ולהתחבר פנימה לילד שקיים בתוכם".
למה בחרת לכתוב ספר דווקא על הנושא הזה? מה נתן לך השראה?
"בחרתי לכתוב ספר דווקא על הנושא הזה קודם כל בשביל הילדה שבי שזוכרת כל רגע ורגע מאז גיל שנה – כל מילה או סיטואציה שהורידה אותי ופגעה בי וכמובן גם כל חיוך או מבט שגרמו לי להאמין בעצמי ולהתרגש. מגיל 12 התחלתי לעשות קייטנות ולעזור במרחבי ילדים וב-10 השנים האחרונות זה מרכז העשייה שלי. פגשתי מגוון של משפחות וילדים בכל הגילאים – כל ילד הוא אינדיבידואל ומלא בעולם תוכן משלו – כך שמה שנכון לאחד לא נכון לאחר, אבל הגישה היא אותה גישה.
הגישה שבאה לי בצורה כל כך טבעית יכולה להיות מורכבת ל"מבוגרים" ומתוך שאלות שעלו על ידי הורים
הבנתי שהילדה שבי רוצה לגשר את העולם הזה למבוגרים – גם כדי שלילדים יהיה טוב נעים יותר וגם כדי שלהורים יהיה קל יותר, מרגש יותר ומהנה יותר.
נקודת המפנה היתה כשטיילתי בפארק וראיתי אמא שמטיילת עם הבת שלה, שהייתה בערך בת 3. הילדה אמרה: "אמא, תראי, ציפור". והאמא ענתה לה: "זאת לא ציפור, זאת יונה". בפועל זאת לא היתה יונה אלא מיינה, ואני חשבתי לעצמי: 'אם את לא יודעת תגידי לה שאת לא יודעת – זו הזדמנות מעולה ללמוד יחד!' האירוע הזה גרם לי לחשוב שאני חייבת לכתוב ספר על איך להיות הורים. אבל המחשבה הבאה היתה 'אבל אני לא הורה בעצמי'. ואז החלטתי לכתוב ספר על איך ילדים רוצים שההורים שלהם יהיו. עוד אין כזה ספר וזו המתנה שלי לכל הילדים בעולם".
מהו המסר שאת רוצה להעביר בספר?
"תודעת גן עדן זה פה, בחיים האלה. כשאנו מתחברים לילד בתוכנו ונותנים לו מקום, כל רגע הוא הרפתקה, התפתחות וכיף. גן עדן זו הבחירה שלנו. אז במה אתם בוחרים?"
מה היו התגובות שקיבלת על הספר?
"קיבלתי תגובות טובות. בין היתר אמרו לי שכל איש חינוך צריך לקרוא את הספר. אשת חינוך אחת כתבה לי: "אני כבר 30 שנה בתחום ואחרי שקראתי את הספר שלך גיליתי שאני יכולה להתחבר ברבדים עמוקים יותר לכל ילד בכיתה".
איך היה תהליך ההפקה עם הוצאת ניב?
"התהליך היה נעים ולימד אותי שכל הדברים המורכבים עבורי יכולים להיות הרבה יותר פשוטים כשיש לי הדרכה וליווי".
לסיום, אודיה משתפת את הקוראים בציטוט שהיא אוהבת במיוחד מתוך הספר:
"ילדים צריכים לחוות כדי להבין".