הכירו את: גיל גרטל

ד”ר גיל גרטל (62) הוא איש חינוך, מפתח תוכניות לימודים וכותב  בבלוג “ביקורת החינוך” במגזין הרשת “שיחה מקומית”.  את עבודת הדוקטורט שלו עשה גרטל על טיולי בתי הספר. המחקר הזה, בו חיפש בין היתר אחר שורשי הטיולים החינוכיים, הוביל אותו לכתוב את ספרו: “המצאת החינוך – קריאה בספרי יאן עמוס קומניוס”.

“במסגרת מחקר זה, בין השאר, חיפשתי מי היה הראשון שהציע שיש ערך לימודי או חינוכי בטיולים, ומדוע הוא חשב כך. כך התוודעתי לראשונה למחנך הצ’כי יאן עמוס קומניוס, אשר הבין שהלמידה מתחילה בתפיסה החושית. כאן נעוצה הסיבה הראשונית לטיולים החינוכיים: לחוות את עולם המציאות דרך החושים, כבסיס בטרם עוברים ללמידה עיונית”, מספר גרטל. 

“הספר ערוך על פי סדר קורות חייו של קומניוס, מלידתו בשנת 1592 במזרח צ’כיה, ועד מותו בשנת 1670 באמסטרדם. קומניוס חתר לתיקון האדם ולתיקון החברה האנושית לקראת חברת צדק ושלום. מתוך השקפת עולמו זאת הוא פיתח את משנתו החינוכית. הספר מגיש, לראשונה בעברית, קטעים מתורגמים נרחבים מתוך 25 מספריו המרכזיים. הוספתי אל הרעיונות המרכזיים של קומניוס עובדות ומחשבות על הדרך שבה התגלגלו רעיונות אלה מאז ועד ימינו: מדוע חלקם אומצו וחלקם נדחו, וכיצד הם מיושמים כיום”.

למי הספר מיועד? 

“הספר מיועד לכל מי שעוסקים בחינוך או מתעניינים בחינוך אך לא מוכנים לקבל את המציאות כמובנת מאליה. אותם אלה שמחפשים לשפר, לקדם, לשנות, לגוון ולערער על המעשה החינוכי הנהוג בימינו.

למה בחרת לכתוב ספר דווקא על קומניוס?

“ככל שהתוודעתי יותר ויותר אל יאן עמוס קומניוס, הבנתי עד כמה מרכזי מקומו בהתפתחות מערכת החינוך הממלכתית המודרנית. הבנתי שחסרונו בשיח החינוכי בישראל אינו מקרי. קומניוס הציע חינוך המושתת על שוויון חברתי ועל שמירת חופש הלמידה בצד של התלמידים, ואילו מדיניות החינוך בימינו מבוססת על שלילת החופש של הילדים ועל מיונים והפרדות.

הדעה הרווחת שמערכת החינוך נוסדה במהפכה התעשייתית על מנת לחנך פועלים צייתנים פשוט אינה אמת. מערכת החינוך נוסדה כמאתיים שנים קודם לכן על מנת להפיץ השכלה ודעת לכל בני האדם. ככל שיותר אנשים יכירו את הפרק המיוחד הזה בהיסטוריה של התרבות האנושית, כך הם יקבלו השראה וכלים לשנות את דרכי החינוך כיום.

מה הוביל אותך לכתוב את הספר ולהוציאו לאור?

“באחד מספריו של קומניוס הוא מסביר מדוע הוא בחר לעבוד בתחום החינוך. זה היה באחד מרגעי המשבר של חייו, בהיותו בן 31, לאחר שאשתו ושני ילדיו נספו במגיפה, ביתו חרב במלחמה, ספרייתו הועלתה באש באשמת כפירה והוא גורש מארץ מולדתו צ’כיה. הוא חווה התגלות אשר חיזקה את אמונתו באלוהים, ומתוכה הבין כי ייעודו בחיים הוא להעביר את אשר גילה והבין לשאר בני האדם. אני לא חוויתי התגלות אלוהית, אולם השתכנעתי בצדקת הרעיון: התרבות האנושית מתפתחת מדור לדור על ידי מסירת הדברים, ההבנות והחוויות מדור אחד לבאים אחריו. לכן, אם יצא כך שהתוודעתי אל קומניוס ואל הגותו, אין לי את הזכות לשמור את הידע הזה לעצמי, ואני חייב לחלוק אותו עם כולם.
האפשרות לממש זאת הגיעה בעקבות מגיפת הקורונה. במהלך שנת הסגרים שקדתי יום יום על קריאה וניתוח ספריו של קומניוס, על כתיבת הספר שלי, ועל עריכתו”.

מהו המסר שאתה רוצה להעביר בספר?

“בחלקו האחרון של הספר אני מציג רשימה של 78 חידושים של קומניוס בתחומים של ארגון הלימודים, תכנון הלימודים ודרכי ההוראה. למשל הוראה של כל תחומי הדעת לכל הילדות והילדים, המשחק כדרך הוראה בבית, או כיצד לגשת לתלמיד שאינו רוצה ללמוד.

ועם זאת נראה שהמסר הכללי הוא יותר גדול מאשר עצה חינוכית ספציפית. המסר האישי הוא שאין להסתפק במה שמוכר ונהוג בהווה, אלא חובתו של אדם ללמוד את קודמיו ואז להרהר ולערער על הידוע והמוכר, ולפרוץ לכיווני חשיבה חדשים.

המסר החברתי הוא שבכל מחשבה או עשייה חדשה ראוי שתכוון אל מי שלא שפר עליהם המזל הטוב, ותרגיש חובה לשרת אותם”.

מה מיוחד בספר הזה? איזו זווית שונה אתה מציע?

“הספר מציע זווית מבט חדשה על דברים שכולנו מכירים, והם לכאורה מובנים מאליהם. כולנו חווינו את החינוך בבית כילדים וכהורים, כולנו היינו תלמידים בבית הספר, כולנו נחשפים באמצעי התקשורת להחלטות בתחום מדיניות החינוך. אבל למה זה כך ולא אחרת? מאיפה זה בא? את מה ואת מי זה משרת?

הספר מציג רעיונות מורכבים בשפה נגישה לכל והוא מבוסס על מידע היסטורי אמין באמצעות מקורות ראשוניים בני התקופה”.

האם יש עצה מתוך הספר שאתה רוצה לחלוק עם הקוראים?

“העצה למורות ולמורים היא שלפני שלב ה”ידע” נמצא שלב התפיסה החושית. התלמידות והתלמידים חייבים לחוות בהתנסות פעילה את עולמות התוכן שיש להורות להם. בסיום ההתנסות יש לקשר נכון בין ההתנסות לבין המילים המשמשות אותנו לייצוג הדברים. רק מנקודה זאת ניתן להתקדם בלמידה העיונית”.

“העצה להורים היא שיזכרו שהבית הוא בית הספר הראשון. כשילד מגיע לבית הספר, נלקח כמובן מאליו שהוא “יודע” קשת רחבה של מושגי יסוד, שמהווים בסיס ללמידה בבית הספר. במידה והילד מגיע עם מחסור באוצר ההתנסויות שלו ובאוצר המילים שלו, הוא יתקשה עד מאוד להבין את מה שמלמדים בבית הספר, והדבר יפגע בערכו העצמי, ומכאן גם במעמדו החברתי. את זה ניתן למנוע באמצעים פשוטים הנגישים לכל הורה: קריאה משותפת של סיפורים, שיחות, משחק משותף, ביצוע משותף של מטלות השגרה בבית וארוחה משפחתית”.

איך היה תהליך ההפקה של הספר עם הוצאת ספרי ניב? 

“הגעתי אל ספרי ניב לאחר שהספר היה כתוב ולאחר שעבר בקרה של מומחים מתחום ההיסטוריה והחינוך. ההוצאה סיפקה לי את בעלי המקצוע הנדרשים מנקודה זאת וקדימה: עריכה לשונית, עריכת סדר הפרקים, עיצוב, הגהה וכך הלאה. מבחינה זאת הוצאת ניב מהווה מקום מרוכז ונגיש של קשת רחבה וגדולה של בעלי מקצוע, מומחים בתחומים הרבים, אשר סופר לא יכול להגיע אל קהלו בלעדיהם”.

לסיום, גרטל חולק עם הקוראים ציטוט מתוך הספר אשר ממחיש לדעתו את הערך של הספר:

הציטוט נלקח מתוך כתבי קומניוס מ-1670. “חשוב עד מאוד שבני אדם יבינו את הדברים לאמיתם, וילמדו ויֵדעו כיצד לבחור או להיפטר מהם בקלות על פי חפצם. כך יובטח שיישמר צלם האל בבני האדם, שכן חופש הבחירה יישאר תכונתם הבולטת. אם הוא ייעלם, ובני אדם ייאלצו להכניע את רצונם לשיפוט חיצוני, במקום רצון נקבל אי-רצון ובמקום אדם נקבל אי-אדם”.

לרכישת הספר של גיל גרטל ופרטים נוספים- לחצו כאן