כתיבת ספרים

צמד המילים שבכותרת טומן בחובו הרבה יותר ממה שניתן לדמיין: כתיבת ספר היא דבר לא פשוט כלל, ובניגוד למה שנהוג לחשוב – אין כל הבדל בעניין הזה בין סופר מתחיל לסופר מנוסה.

גם סופר שכתב עשרות ספרים עשוי להיתקל ב’מחסום כתיבה‘ או פשוט לגלות שהמוזה לא שורה עליו, ובמקרה כזה גם עבורו הכתיבה תהיה משימה קשה.

כתיבה היא למעשה יצירה מאפס, ממש כמו כל יצירת אומנות. וככזו, היא דורשת מחשבה רבה.

המחשבה המעמיקה הזאת ממשיכה למעשה לאורך כל שלבי הספר: הסופר תמיד יחשוב איפה יכול היה לשפר ולתקן, איפה כדאי לקצר והיכן להאריך, מה לא מובן בספר, כיצד העלילה צריכה להיבנות ועוד.

זהו תהליך בלתי נגמר, אך שהוא מסתיים סוף־סוף, ומגיע הרגע המיוחל של הוצאת הספר לאור זה שווה הכול.

כתיבת ספר – מספר ילדים, דרך רומן ועד ספר עיוני

ישנן סוגות (ז’אנרים) רבות של ספרים כיום, וכל ז’אנר שונה מאחיו לא רק מעצם סגנון הספר, אלא גם בדרך הכתיבה שלו.

ספר ילדים, לכאורה, אמור לדרוש זמן קצר יחסית של כתיבה – אך גם ספרים כאלו יכולים להיכתב על פני שנים, משום שברבים מהם, כפי שכל אדם יודע, ישנם רבדים נסתרים, משמעויות רבות ועומקים שגם בספר עלילתי לא תמיד אפשר להגיע אליהם.

(רוצים ללמוד איך לכתוב ספר ילדים? בקרו במאמר הבא!)

ספר עיוני הוא ספר שחומר הגלם שלו הוא הנגיש ביותר כביכול: אין כאן יצירה מאפס בדרך כלל, שכן המידע שייכתב בספר קיים במידה כזו או אחרת, כלומר אין כאן צורך להמציא סיפור ולרקום עלילה.

אבל העובדה הזאת לא מקילה על כתיבת הספר, ספרים שכאלו דורשים קפדנות יתרה, סדר מופתי, דיוק, התבססות על נתונים ועל מחקרים בדוקים – וכל אלו הופכים את הכתיבה למאתגרת.

הרומן, או הספר העלילתי, נחשב ליצירתי ביותר. אליו אפשר להוסיף גם את ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה, אשר מציעים לא רק עלילה חדשה ומקורית אלא גם עולם חדש וסביבה שנוצרת תוך כדי הסיפור.

ספר כזה דורש דמיון רב ויצירתיות רבה מאוד, וכמובן שגם כאן מדובר במלאכה מורכבת.

ספרי הביוגרפיה, האוטוביוגרפיה וסיפורי החיים מתבססים על סיפור אמיתי, לרוב סיפור של חיים שלמים המתורגם לספר.

עם זאת, אי אפשר פשוט ‘לשפוך’ את פרטי הסיפור על הדף: זהו סיפור לכל דבר, וגם אותו צריך לדעת לספר, כדי למשוך את הקורא וליצור עניין.

מדוע שהקורא יעדיף ביוגרפיה כזו על אחרת? לרוב הגורם המכריע יהיה הסיפור של האדם שעומד מאחורי הספר, ואת הסיפור הזה צריך לדעת לכתוב כהלכה.

(על כתיבת ספר ביוגרפי בקרו במאמר המלא)

כמה זמן דרוש לכתיבה – ומה מסייע לכך?

שאלת הזמן הדרוש לכתיבת ספר היא שאלה שמעסיקה רבים, ולטעמנו היא אישית מאוד ולא צריכה להיות מוגדרת על ידי מסגרת זמן קשיחה. ישנם סיפורים שנכתבו בלילה אחד; ישנם אחרים שנמתחו על פני עשור ויותר; יש כאלו שנשלחו להוצאה לאור שבוע לאחר שהושלמו, ואחרים שישבו במגירה כמעט מאה שלמה עד שהכותב נזכר בהם או שמישהו גילה אותם במקרה.

ובכל זאת, בכל אחד מהמקרים כתיבת הספר הייתה טובה, איכותית, ויצרה ספר טוב.

לכן הדבר החשוב ביותר הוא לא ליצור מגבלות: לאפשר למוח ולמחשבה את הזמן הדרוש להם כדי ‘לייצר’ את הספר, ולכתוב מבלי להכריח דבר, מבלי לגרום לדברים לקרות גם כאשר הזמן אולי מתאים מעט פחות.

ובכל זאת, הינה כמה טיפים שיעזרו ליצירת תנאים מתאימים לכתיבה – כאלו שיעודדו כתיבת ספר, יזמינו את המוזה ויאפשרו לקסם לקרות:

• קביעת ‘משבצת’ בלו”ז המוקדשת לכתיבה: זו יכולה להיות שעה אחת בשבוע או שבועיים – גם כאן אין צורך להעמיס או להלחיץ. כתבו בכל פעם קצת, בזמן קבוע, וכך תרגילו את עצמכם לעניין.
• כתיבה במקום מרגיע: זה יכול להיות חדר מבודד בבית, רחוק מההמולה של הסלון או של המטבח, בית קפה נעים שכיף לשבת בו או אפילו פינה שקטה ומרוחקת מול הטבע הירוק.
• דברים שמזמנים את המוזה: כידוע, לכל אדם ישנם דברים אחרים שמזמנים את המוזה, שגורמים לרוח הכתיבה לשרות עליו. מומלץ לחפש את הדברים הללו, ולדבוק בהם.
• חופשה והתנתקות: לעיתים, וכשהחיים מאפשרים זאת, התנתקות מהיומיום ורגיעה של כמה ימים מהקצב הרגיל מעודדים כתיבה ומזמנים את אותה המוזה מהסעיף הקודם. עבור סופרים רבים, חדשים ו־ותיקים, זה עובד מצוין.

אמצעי הכתיבה

שאלה שכיחה נוספת בהקשר של כתיבת ספר היא הדרך שבה רצוי לכתוב אותו: על המחשב, על הדף, בעזרת הקלטות ועוד שלל אפשרויות יצירתיות.

חשוב לזכור גם כאן שאין כלל אחד ברור – כל אדם כותב בהתאם להעדפתו.

כדאי גם לזכור שדרך הכתיבה ואמצעי הכתיבה משתנים בהתאם למצב הרוח של הכותב, למצבה של סביבתו, לאירועים שהוא חווה באותו רגע ועוד.

גם כאן, כמו בשאלת זמן הכתיבה, חשוב שלא להגביל, לאחר מכן אם יהיה צורך ניתן לעשות עבודת הקלדה.

האגדה מספרת שהסופרת הגדולה ג’.ק רולינג כתבה את ספרי הארי פוטר הראשונים שלה על גבי מפיות; ישנם כותבים שעד היום מעדיפים לעשות זאת בצורה הפשוטה ביותר, על גבי נייר עם עיפרון או עט; יש גם כאלו שנשבעים שהמוזה שלהם מגיעה לבקר כאשר הם מתקתקים על גבי מכונת כתיבה מהסוג שהיה רווח פעם. בשורה התחתונה, כל כותב והסגנון שמתאים לו.

התפיסה הזו היא הדרך לכתיבת ספר בצורה זורמת ומהנה.

כתיבת ספר – תהליך של עליות וירידות

הדבר החשוב ביותר שצריך לזכור, בין אם אתם ניגשים ברגע זה לתחילת הכתיבה ובין אם אתם כבר נמצאים בעיצומה, הוא שכתיבה היא לא עניין אחיד.

לא מדובר במכונה אשר מקלידה תווים בקצב סדור, ולא מדובר בשורות על גבי שורות של טקסטים אשר פשוט ‘נשפכים’ על הדף עד לסיום הספר.

כתיבת ספר היא תהליך מורכב מאוד, עשיר באירועים, בהתרחשויות ואפילו בהפתעות.

הכיוון שהיה ברור בתחילת הדרך יכול להשתנות תוך כדי הכתיבה, הסגנון – שנראה לכותב בראשית הדרך כמתאים מאוד – יכול להשתנות כמה פעמים, ואפילו השמות, הפרטים והעלילה המרכזית יכולים לעבור שינוי של 180 מעלות.

כל אלו ממחישים עד כמה התהליך הזה אינו אחיד, וכמובן משתנה בין אדם אחד לאחר.

לא חסרים מקרים שבהם סופרים מספרים איך כל הספר נכתב כמעט מעצמו, כמעט מבלי לעצור. (דוד גרוסמן סיפר למשל שככה נכתב הספר “מישהו לרוץ איתו“) ישנם גם כאלו שרגילים להסתגר בחדרם ימים ושבועות עד שהספר נכתב מתחילתו ועד סופו.

אבל לעומתם יש גם כאלו שרק כתיבה מקוטעת, אחת לפרק זמן מסוים, תעבוד. יש אחרים שכותבים בכל פעם חלק אחר מהספר, ובסופו של התהליך מחברים בין החלקים לספר אחד שלם.

שוב אנחנו אומרים: אין כאן חוקים ואין כאן הוראות הפעלה: כל כותב והדרך שלו לכתוב את הספר שהוא רוצה להוציא לאור.

לפני סיום נזכיר כי כיום עומדת לרשות הסופר שבדרך אפשרות נוספת, במקרה שהוא אינו יכול או אינו מצליח לכתוב את הספר בעצמו – שכירת שירותיו של סופר צללים, אשר יכתוב את הספר עבורו ובצמוד אליו, ויהפוך את הרעיונות שבראשו למציאות קיימת על הדף.

כיום גורמים שונים מציעים את השירות הזה, ובכללם כמובן הוצאת ספרי ניב, שצוותה כולל גם סופרי צללים מצוינים, בעלי ניסיון רב במתן השירות החשוב הזה.