הגהה כחלק מתהליך היציאה לאור

החלק הראשון אחרי קבלת כתב היד להוצאה לאור ותחילת עבודה, יהיה להעביר את הטקסט אצל עורך ספרותי שידע ללטש את הסיפור יחד עם הסופר, להוריד נקודות פחות מעניינות, לפתח מקומות חסרים ולמנף את הספר לשלב הבא.

לאחר מכן הטקסט יעבור אצל עורך לשוני שיוודא שהטקסט תקין מבחינה דקדוקית, יאחד את הכתב ויעזור לתקן שגיאות כתיב או טעויות הקלדה.

הגהה היא השלב האחרון בתהליך עריכת הטקסט, ובה יש חשיבות רבה לכל מילה. תפקידו של המגיה לוודא שלא חמקו טעויות מעיניי העורכים השונים, שאף מילה לא התפצלה בטעות, שסימני הפיסוק נכונים, שאין מילים שחוזרות על עצמן פעמיים בשורה ועוד, כל זה בשביל לאפשר לספר לצד לאור כשהוא חף מטעויות ככל הניתן.

בגלל החשיבות של תפקיד המגיה, בתהליך ההוצאה יעשו שני סבבי הגהה לספר – לפני ואחרי תהליך העימוד.

זהו שלב חשוב שמאפשר לטקסט לעבור כמה שיותר זוגות עיניים חדשות שיוודאו שהוא נקי מטעויות.

הגהה לספר לאחר תהליך העימוד חשובה בגלל שבתהליך העימוד יכולות לקרות טעויות שיאחדו או יפרידו מילים, סימני פיסוק שיברחו ועוד.

מהי הגהה?

ההגהה, כאמור, מתייחסת לטעויות הבסיסיות ביותר, ולמעשה משמשת יותר ל’סריקה’ של הטקסט ולא להתעמקות בו.

מבחינות רבות אפשר לומר שההגהה היא הצד הטכני ביותר של עולם העריכה, שכן היא מתעכבת פחות על מהות הטקסט ועל התוכן הכתוב – להבדיל מעריכת לשון ומעריכה ספרותית – ומיועדת למצוא בעיקר טעויות טכניות.

היא תתייחס בעיקר לבעיות מהסוגים הללו:

• שגיאות כתיב
• טעויות הקלדה
• סימני פיסוק חסרים
• בעיה בסדר הטקסט (העימוד)
• רווח כפול או חסר.

בספרים הרלוונטיים – בעיקר ספרי שירה וספרי ילדים – תתבצע לרוב גם הגהת ניקוד: הגהה של הטקסט המנוקד כדי לוודא שהניקוד בו נעשה בצורה טובה.

במילים אחרות אפשר לומר שזהו השלב האחרון בתהליך העריכה, או אחד משלבי הביניים בה, והוא נועד ‘לנקות’ את הטקסט מטעויות וללטש אותו – לרוב ליטוש אחרון וסופי לפני יציאת הספר לאור.

למה חשוב לעשות הגהה לספר?

ישנן כמה סיבות מרכזיות לביצוע הגהה, והראשונה שבהן היא אותו ליטוש אחרון: ממש כמו שעץ לא יצא מהנגרייה לפני שיעבור את הליטוש האחרון ויימרח בלכה, כך גם הספר – כדי שלא יתגלו בו לאחר ההוצאה לאור טעויות קטנות, לא מחויבות המציאות, אך מרגיזות לא פחות (ולעיתים אף יותר) מטעויות לשוניות משמעותיות.

הסיבה השנייה לחשיבות ההגהה היא רשת הביטחון שהיא מספקת: הוצאות לאור מקצועיות נוהגות להפריד בין שלב עריכת הלשון ועריכת הספרות לבין שלב ההגהה.

בעוד עריכת הלשון ועריכת הספרות יכולות להתבצע על ידי עורך אחד (וכך קורה לא פעם), הגהה לטקסט תיעשה כמעט תמיד בידי אדם אחר.

מדוע יש לכך חשיבות? מסיבה פשוטה אך משמעותית מאוד: לרוב, אדם אשר עורך טקסט קיים במשך זמן מסוים, ‘יתרגל’ אליו מבחינה מסוימת ולכן עשוי לפספס טעויות מינוריות – אותן טעויות שמתוקנות בהגהה.

כאשר אדם אחר בודק את הטקסט עם זוג עיניים ‘טריות’, לאחר העריכה, סבירות גבוהה יותר שאותן טעויות יאותרו על ידו בקלות רבה יותר.

סיבה נוספת שבגללה ‘רשת הביטחון’ שמספקת שירותי הגהה הם דבר כל כך חשוב היא שכידוע לנו גם בתור קוראים, מרגיז מאוד לאתר שגיאות כתיב והקלדה בספרים שיצאו לאור (בטח ובטח אם מדובר בספר שלכם…).

התיקונים שייעשו במהלך התהליך יקטינו עד למינימום את הסיכוי שיופיעו טעויות כאלו בספר.

תהליך ההגהה לספר

ממש כמו עריכת לשון, גם הגהה נעשית בהתאם לכללים מגובשים שנוצרו והתהוו לאורך השנים, והפכו עם הזמן להנחיות ברורות של האקדמיה ללשון עברית.

את תהליך ההגהה יש להפריד לשלושה סוגים: הגהה על קובץ וורד, הגהה על קובץ PDF והגהה על מסמך מודפס.

הגהה על קובץ וורד תיעשה כמו עריכת לשון – בעזרת ‘עקוב אחר שינויים’, ו’תטפל’ באותן טעויות קריטיות באמצעים השונים; הגהה על קובץ PDF תיעשה על ידי סימון הטעויות בסימון צהוב מיוחד (הקיים באופן מובנה בתוכנה), ובהצמדת ‘בלון’ הערה אליו; הגהה על דפים מודפסים תיעשה בעזרת מערכת סימונים ותיקה מאוד, ששימשה את העורכים והמגיהים לפני העידן האלקטרוני, ולרוב רישומה ייעשה בעזרת עיפרון.

כיום אין אנשים רבים אשר מכירים את אותה מערכת סימנים ישנה, אך עורכי הלשון – בחלק מהמוסדות האקדמיים, לכל הפחות – לומדים עליה וכך ‘מעבירים את הלפיד’ הלאה. למרות שהשימוש בה הולך ומצטמצם, עדיין נעשה בה שימוש לא פעם בהוצאות ספרים שונות.

כמה זמן זה לוקח?

באופן טבעי, הגהה ועריכה דורשות זמן עבודה שונה. בעוד עריכה מתעמקת בתוכן ובמהות הטקסט, ולכן דורשת עבודה של כמה חודשים, הגהה תהיה מהירה יותר ויכולה להימשך כמה שבועות בלבד – גם כאשר מדובר ברומן בן 300 עמודים, למשל.

עם זאת, משך העבודה משתנה בהתאם לסוג הטקסט ולסוג המסמך, שכן הגהה בעזרת עיפרון, על מסמך מודפס, תיקח זמן כפול לעיתים.

מחיר הגהה לספר

בדומה לעניין משך העבודה, גם המחיר של הגהה שונה ממחרי העריכה – שכן העבודה בה מינורית יותר.

אין זה אומר אגב שהיא מקצועית פחות או דורשת תשומת לב פחותה: מדובר בשלב קריטי בהוצאת הספר לאור, והמגיה חייב להיות מקצועי ומיומן. 

המחיר מחושב לפי גיליון דפוס, שנקרא בקיצור ג”ד. גיליון דפוס מחושב לפי מספר התווים הנמצאים בטקסט והוא הדרך המדויקת ביותר לחישוב עלויות כי הוא אינו תלוי בגודל וסוג הפונט או הריווח.

החישוב הוא גיליון דפוס אחד = 24,000 תווים – כולל רווחים, סימני פיסוק וכמובן אותיות.

לכן יש קשר ישיר בין אורך וכמות העבודה הדרושה על הטקסט לבין התשלום.

חשוב לזכור שכאשר מדובר בספר ילדים או ספר שירה בו יש ניקוד, תעשה עבודה עם מגיה מומחה בניקוד שלרוב יקבל תשלום גבוה יותר. 

בהוצאת ספרי ניב

בהוצאת ספרי ניב יש לנו מאגר של עורכי לשון מיומנים, אשר מבצעים גם הגהות מכל הסוגים.

אנו מקפידים כי כל המגיהים יהיו בעלי הכשרה מקצועית מתאימה, שכן שלב זה מהותי לא פחות מכל שלב אחר בתהליך העריכה.

מנהלי ההפקה שלנו מוודאים בכל ספר שקיים קשר ישיר בין עורך הספר לבין המגיה שיעבור על הטקסט לאחר מכן, כדי לוודא שהבקשות המיוחדות של הסופר, צורת הכתיבה שלו ודרך ביטויו יישמרו במאת האחוזים וכפי שביקש, גם לאחר ההגהה – כדי לשמור על האותנטיות, על האופי המיוחד ועל הנגיעה האישית החשובה כל כך.

גם אתם רוצים להגשים את החלום ולהוציא את ספרכם לאור? הגישו כתב יד וקבלו חוות דעת מלאה ומקצועית על הטקסט ללא עלות! לחצו כאן לקבלת הצעה.