תהליך הוצאה לאור של ספר

אם אפשר היה לסכם במילה אחת תהליך הוצאה לאור של ספר (ולא, אי אפשר לסכם תהליך מורכב שכזה במילה בודדה), היא ככל הנראה הייתה: פלא. הדרך הארוכה שיש לעבור מרגע המחשבה על ספר ותחילת כתיבתו ועד שהוא יוצא לאור כספר של ממש – ספר מודפס, אלקטרוני או כקובץ שמע – מדהימה ללא ספק, כזו שכל אדם שיהיה חלק ממנה יצא מוקסם.

רבים תוהים איך זה בכלל קורה: כיצד מתרחש התהליך שבו כתב יד תמים למראה הופך לספר של ממש, עם כריכה, דפים, טקסט מסודר ומספרי עמודים? מי הם אלו שהופכים את חומר הגלם (שהוא הדבר החשוב ביותר בתהליך, כמובן) למוצר ארוז כהלכה, שכל מי שיעבור לידו ירצה להציץ בו – ובהמשך לקרוא את כולו? בדיוק בשביל זה התיישבנו וכתבנו עבורכם את התהליך המלא להוצאה לאור של ספר: התהליך שתעברו מהרגע שכתב היד התקבל בהוצאה ואושר לפרסום, ועד להוצאתו לאור באופן רשמי.

צעד 1:

גיוס הממון

ישנם מקרים (לא רבים, נכון להיום, בשוק הישראלי) שבהם ההוצאה לאור היא שמממנת את הוצאת הספר, באופן מלא. לרוב זה קורה עם סופרים ידועים, ‘סלבס’ שמוציאים ספר, אנשים עם סיפור חיים שמוכר לציבור הרחב ועוד. במקרים השכיחים יותר, הסופר הוא זה שיצטרך להוציא את הספר בעצמו, ובמימון שלו, דרך ההוצאה.

כיצד זה מתבצע? ישנן שתי דרכים עיקריות: הראשונה – כמובן, מימון מכיסו הפרטי של הסופר. השנייה – מימון המונים. מימון ההמונים הוא אפשרות נפלאה כשמדובר בספר, משום שדרך תהליך הגיוס נוצרת קהילה סביב הספר, שתלווה אותו ואת הסופר עוד שנים רבות קדימה. יש לכך יתרונות נוספים, שכן הסופר לא צריך להוציא את כל הכסף למימון הספר מכיסו (לעיתים קמפיין הגיוס מכסה את כל העלויות הנדרשות), וברגע שהספר יצא לאור – הוא כבר יגיע לביתם של מאות אנשים, שרובם בוודאי יבחרו לתרום לגיוס הכספים תמורת עותק מהספר העתידי.

צעד 2:

כתיבת צללים (אופציונלי)

לעיתים, כותב הספר דרוש להנחיה לאורך הכתיבה – או אף מעדיף שאדם בעל יד מיומנת וניסיון בכתיבת ספרים יבצע את המלאכה עבורו. אין זה אומר שהספר אינו שלו: מדובר בתהליך שבו הרעיון והתוכן של הספר – שנמצאים שניהם בחזקת הסופר כמובן – נהנים מעיבוד מקצועי בידי אדם מיומן.

תהליך שכזה נקרא כתיבת צללים, והוא נועד לסייע בעיקר לכותבים אשר חשים כי תוצאת כתיבתם אינה מושלמת, וכי נגיעה נרחבת של איש מקצוע – רחבה יותר מעריכה ותו לא, אליה נגיע בהמשך – רצויה מאוד כאן. במהלך תהליך כתיבת הצללים ייפגשו הסופר וכותב הצללים לכמה פגישות, שבמהלכן יעביר הסופר לכותב את הרעיון בפרטי פרטים, וכותב הצללים ‘יוריד’ זאת לכתב. כל קטע שייכתב על ידי כותב הצללים יאושר בידי הסופר, וכך הספר יתגבש אט־אט, עד לתוצאה משביעת רצון.

צעד 3:

ההפקה

אחרי שגויס הכסף הנדרש לצורך הוצאת הספר לאור, מתחיל השלב העיקרי של ההוצאה לאור – שלב ההפקה: הדרך להפיכת כתב היד מכתב יד שנמצא על קובץ פשוט, או אפילו על דפים כתובים, לספר של ממש.

בתוך הצעד הזה מסתתרים לא מעט שלבי ביניים חשובים:

• תחילת עבודה עם מנהל ההפקה: מנהל ההפקה יהיה זה שינהל את כל תהליך ההפקה של הספר, מתחילתו ועד סופו. הוא אמור לשמש הכתובת לכל עניין הקשור לספר שלכם, ולכן חשוב שתהיה לכם כימיה איתו – ושההוצאה תתחייב שהוא יהיה מנהל ההפקה שלכם לאורך כל התהליך

• בחירת עורך ועבודת העריכה: זהו שלב חשוב מאוד, שכן העורך הוא זה שישפר וילטש את הספר שלכם – ומומלץ מאוד שהוא יהיה ‘באותו ראש’ שלכם. העורך יעביר לכם דוגמת עריכה ראשונה, בימים הראשונים שלאחר ה’שידוך’ ביניכם, ואם תאשרו את עבודתו – תתחיל העריכה עצמה. העורך יעבור לרוב על קובץ ה-WORD שבו שמור כתב היד שלכם, תחת ‘עקוב אחר שינויים’. יש לזכור שבמקרים רבים תידרש גם עריכת ספרות ולא רק עריכת לשון: הראשונה נוגעת לתוכן הספר – לעלילה עצמה, לתיאור הדמויות, לסדר הופעת הדברים ועוד, ואילו השנייה לדקדוק, לתקינות השפה, לניסוח נכון וכדומה. בספרים מסוימים יידרש גם ניקוד – בין אם ניקוד מלא לכל הספר (בעיקר בספרי ילדים ובספרי שירה) ובין אם ניקוד חלקי, אשר נקרא גם ניקוד עזר, שמונע בלבול וחוסר הבנה בקריאה. גם את הניקוד מבצע לרוב אותו עורך של הספר.

• איור: האיור הוא, כמובן, שלב שמתאים לסוגי ספרים מסוימים ולא לכולם. הוא נחשב לאחד השלבים המרכזיים בספרי ילדים, כמובן, שם כ־50% מהספר – בטח בכל הנוגע לנראותו, ייקבעו על ידי האיורים. אבל, איור יכול להיות רלוונטי גם לספרים ‘למבוגרים’, לרומנים ולספרי שירה, למשל, אם ירצה הכותב לשלב כאלו בין הדפים. בספרים רבים אחרים האיור רלוונטי גם לכריכה, כמובן. נציין כי איורים עשויים להימשך כמה חודשים, ולאורך העבודה היא תאושר בידי הסופר.

• עימוד: העימוד הוא בעצם תהליך הסידור של הספר – העמדתו בצורה נכונה בהתאם למידות הספר ולבקשת הסופר. ככלל, ישנן מידות קבועות (או רווחות) לסוגי הספרים השונים, בין אם מדובר ברומן, ספר עיון או ספר ילדים, ועל פיהן יבוצע הסידור, אלא אם כן יבקש הסופר אחרת. העימוד כולל את צורת הגופן, את המקום שבו יופיעו מספרי העמודים, את גודל הכותרות, את מקום השערים וצורת הופעתם, את המרווחים בין השורות ועוד ועוד.

• הגהה לאחר עימוד: השאיפה של כל העוסקים בתחום היא להעביר את הספר תחת עיניהם המקצועיות של העורכים כמה שיותר פעמים, כדי להוציא לאור ספר מושלם עד כמה שניתן, חף מטעויות ומשגיאות. אחת הדרכים לעשות זאת היא ביצוע הגהה לאחר שלב העימוד – הגהה שתתבצע גם היא על ידי איש מקצוע, ממש כמו בשלב העריכה, אך לרוב על ידי עורך אחר שלא ערך את הספר. הוא יבצע הגהה ויתריע על טעויות שונות שעודן מופיעות בטקסט, לטובת תיקונן לפני ההוצאה לאור.

• עיצוב כריכה: עוד אחד מהשלבים החשובים של הפקת הספר הוא עיצוב הכריכה. אם מדובר בספר ילדים, הכריכה תכלול בדרך כלל איור מתוך אוסף האיורים שיופיעו בתוך הספר. אם לא מדובר בספר ילדים, הכריכה תהיה ציור או צילום מקוריים. הכריכה כוללת כמובן גם את שם הספר ואת שם המחבר, וגם לאלו צריך לתת תשומת לב מתאימה ולדאוג שהם משתלבים היטב עם הכריכה עצמה.

• כתיבת גב הספר: מדובר אומנם, מבחינה מקצועית, בחלק מעיצוב הכריכה, אך חשוב לדעת שהקטע הכתוב בגב הספר עומד בפני עצמו ויש לו מעמד ייחודי. מדוע? משום שרוב הקוראים הפוטנציאליים בוחרים בספר בהתאם לכתוב בגב הספר – ולכן חשוב להשקיע בכתיבת קטע זה, על אף היותו קצר. יש לכתוב אותו כ’חלון הראווה’ של הספר, ולדאוג שישקף נאמנה את הספר כולו. גם הקטע הזה יעבור כמובן עריכה והגהה בידי עורך הספר שלכם.

• תרגום: ספרים רבים, בישראל וברחבי העולם כמובן, מתורגמים לשפות שונות. הסיבות לכך רבות – רצון להגיע לכמה שיותר קהלים, דרישה מקהילות בחו”ל, הפצת מסר מקצועי כלשהו בכמה שפות ועוד. היום, כשלרשות הסופרים עומדת גם האפשרות של פרסום באמזון, עניין התרגום מקבל משנה תוקף. התרגום ייעשה בידי איש מקצוע מוסמך, אחרי שהספר עבר עריכה ולעיתים גם לאחר העימוד, כדי להבטיח שה’מוצר’ המתורגם יהיה זהה לזה המקורי שיפורסם בחנויות.

• הזמנת ברקוד ורישום במאגרים: כל ספר שיוצא לאור באופן מסחרי חייב להירשם במאגרי הרישום השונים, ולשאת ברקוד ומחיר מומלץ לצרכן. לרוב הוצאות ספרים מבצעות את הצעד הזה באחד השלבים האחרונים של הוצאה לאור.

• הדפסת העתק שמש: רגע לפני הדפסת הספר, ובכל תהליך הוצאה לאור של ספר, יודפס עבור הסופר העתק שמש – העתק אשר מיועד אך ורק כדי לאתר טעויות לפני ההדפסה. ההעתק יופיע בקובץ דפים שישודכו יחד (כלומר לא יהיה כרוך, ולכן ייראה פשוט למדי וגולמי מאוד), וייתכן אף שהצבעים בו לא ייראו מושלמים. זכרו: לא כך ייראה הספר שלכם כשיצא לאור. השלב הזה נועד אך ורק ל’בקרת איכות’, כדי לוודא שלא יתגלו טעויות לאחר ההדפסה עצמה.

• הדפסה: לאחר שהעתק השמש מאושר על ידי הסופר, הספר יורד באופן רשמי להדפסה. ההדפסה נעשית בבתי דפוס אשר מחזיקים בניסיון בתחום, לרוב כאלו שהוצאות ספרים עובדות איתם כבר שנים רבות. ההדפסה נמשכת עד חודש – תלוי כמה היא מורכבת.

צעד 4:

מאמצי השיווק

רבים לא יודעים זאת – או לא מאמינים עד שהם מגיעים לרגע – אך שלב השיווק הוא השלב המאתגר ביותר מכל שלבי ההוצאה לאור. נכון, יש בידכם ספר, והגשמתם את החלום, אך כיצד תוודאו שהוא יגיע לכמה שיותר אנשים וייקרא בידי כמה שיותר קוראים? גם זה שלב חשוב בתהליך הוצאה לאור של ספר. אלו השלבים החשובים בצעד הרביעי להוצאת ספר לאור:

• הפצה: הפצת הספר לרשתות הספרים הגדולות היא דבר נחשב מצד אחד, אך מורכב ומאתגר מצד שני, במיוחד בשנים האחרונות, שבהן רשתות הספרים הגדולות הופכות אט־אט לחנויות פנאי ולאו דווקא לחנויות ספרים. על כן, הקרב על המדף הפך יקר ומאתגר מתמיד. לכן חשוב לחפש הוצאה לאור שעובדת עם חברת הפצה גדולה, ולא מתיימרת לעשות את ההפצה בעצמה, או גרוע מכך – לא מפיצה כלל ספרים לרשתות הספרים. 

לספרי ניב, למשל, ישנה שיטה ייחודית ומהפכנית בתחום ההפצה לרשתות הספרים, שמטרה לבחון את כדאיות הפצת הספר. כל ספר חדש יוצא בשלב ראשון במהדורה מצומצמת בהפצה לחנויות המקוונות, על מנת לבחון את ההיתכנות של הפצתו לרשתות הספרים. לאחר כמה חודשים שבהם ראינו את היכולות המסחריות של הספר, יוחלט עם הסופר אם לצאת להפצה רחבה יותר, הכוללת את רשתות הספרים. דבר זה ידרוש כמובן השקעה כספית נוספת, כתשלום לחברת ההפצה המקצועית, ולטובת הדפסת עותקים נוספים. השיטה הזו מוצגת כאופציה לכל סופר בהוצאה, והוא יכול לבחור להשתמש בה – או להחליט שברצונו להפיץ את הספר לרשתות הספרים מהיום הראשון.

כמו כן, חשוב לציין, ספרי ניב אינה משמשת כ’מתווכת’ ביניכם לבין חברת ההפצה, מתוך שאיפה לאפשר לסופרים לקבל את מקסימום התמלוגים האפשריים ממכירת ספריהם בחנויות. סופרי ההוצאה לאור מקושרים ישירות לחברת ההפצה, וזה בזכות שיתוף פעולה ייחודי ובלעדי של ספרי ניב עם ‘הפצת דיאלוג’, אחת מחברות ההפצה המובילות בישראל. 

• שיווק ויח”צ: השיווק עצמו ייעשה בכל ערוץ אפשרי, וכיום ההמלצה היא לעשות זאת בעיקר בעזרת הרשתות החברתיות, שנחשבות לכלי מצוין לשיווק ספרים בצורה אישית וממוקדת. גם פנייה לעיתונאים באמצעות קומוניקט מקצועי, כמובן, שימוש בשירותי יח”צ (דרך ההוצאה או באופן פרטי) ופרסום באמזון, שאותו כבר הזכרנו כאן, יוכלו לעזור לכם במאמצי השיווק של הספר. לא כל הוצאת ספרים יודעת לשווק ולבצע יחסי ציבור נכונים לספרֶיה, ולכן חשוב לוודא שבהצעה שקיבלתם מהוצאת הספרים שלכם, מופיעים אמצעי שיווק מגוונים ויחסי ציבור בסייסים או רחבים.

• אירוע השקה: נדמה שאין כמעט אדם שלא מכיר את האפשרות הזו – אולי האירוע היוקרתי ביותר לאורך תהליך ההוצאה לאור. ההשקה היא האירוע אשר בו למעשה הספר מפורסם באופן רשמי, ולכן מומלץ לזמן אליו כמה שיותר מהאנשים הנוגעים לו, כמו גם חברים, קרובים וכדומה. בהשקות ספרים תוכלו לראות בדרך כלל את ראשי ההוצאה לאור, את עורך הספר, את קרוביו של הסופר וגם מומחים לתחום שבו עוסק כתב היד, כאשר מדובר בספר עיוני, למשל.

צעד 5

הוצאה לאור של ספר אלקטרוני

(אופציונלי גם כן – אך כיום מובן מאליו כמעט)

במציאות הדיגיטלית של ימינו אי אפשר לדבר על הוצאה לאור של ספר מבלי להזכיר את האפשרות להוציא את הספר לאור באופן דיגיטלי. הספר הדיגיטלי הוא בעצם ספר שאפשר ‘לצרוך’ בשתי דרכים: האחת – קריאה על גבי מסך מכשיר אלקטרוני (מחשב, טאבלט, סמארטפון ועוד), והשנייה – שמיעה. האופציה השנייה הופכת את הספר לספר קוֹלי, למעשה, וכך אפשר לשמוע אותו בנסיעה, למשל. בדרך זו, אגב, הוא הופך להיות מונגש ללקויי ראייה – דבר חשוב בפני עצמו.

הוצאה לאור של ספר אלקטרוני תיעשה, כמובן, רק לאחר שהספר המודפס מוכן, לכל הפחות לאחר העימוד וההגהה שלאחר העימוד (כלומר כשהוא מוכן באופן סופי). הספר יעבור קידוד מתאים, כפי שנעשה עם כל ספר אלקטרוני, וממש כמו בעולם ה’רגיל’, הוא יופץ לחנויות – חנויות דיגיטליות ייעודיות המציעות רכישה וקריאה של ספרים אלקטרוניים לצד ספרים מודפסים.

צעד 6

הוצאה לאור של ספר שמע

(אופציה חשובה נוספת – שעומדת לפרוץ לחיינו בגדול)

ספר שמע הוא ‘הדבר הבא’ בעולם הספרים. הנושא מפותח מאוד בעולם, אך בישראל הוא נמצא עדיין בחיתוליו. ספרי ניב היא הוצאת הספרים היחידה בישראל שמתמחה בהוצאה גם של ספרים מודפסים, גם של ספרים דיגיטליים ואלקטרוניים וגם של ספרי שמע, ונחשבת לאחת מהוצאות הספרים המהפכניות בתחום ספרי השמע, שהשיקה זה מכבר אפליקציה ייחודית לקריאת ספרים דיגיטליים ולשמיעת ספרי שמע.

גם כאן, כמו בתהליך ההוצאה של ספר אלקטרוני, חשוב שהספר המודפס יהיה מוכן – היות שמתוכו ייקרא ספר השמע בקובץ האודיו. ראשית ייבחר קריין או קריינית שיקריאו את ספר השמע שלכם בצורה מקצועית, מתוך מגוון רחב של “קולות” אפשריים אשר יוצעו לכם על ידי ההוצאה. לאחר מכן תבוצע שיחת תיאום ציפיות ביניכם לבין הקריין, שבה תשוחחו על עניינים מהותיים בנושאי שמע וסאונד, כמו דרך ההגייה של הדמויות בספר, מבטא מסוים או סגנון קול רצוי ועוד שלל דגשים חשובים. 

בהתאם לכך, ולאחר זמן לא ממושך, תקבלו דוגמת הקלטה שתאפשר לכם להבין כיצד הספר אמור להישמע – ולאחר אישור הדוגמה, הקריין ימשיך להקליט את ספרכם. בתום התהליך יועברו לידיכם כמובן קובצי הסאונד של הספר, לאישור אחרון. עם אישורכם קובצי הסאונד יעברו תהליך קידוד, ויועלו לאפליקציה ולאתר של ספרי ניב, שם יהיו זמינים לרכישה.

אלו אם כן ששת השלבים החשובים בתהליך הוצאת הספר. הוצאת ספרכם לא עוצרת כאן, כמובן, וישנם עוד שלבים רבים שתעברו בדרך ושלא כללנו במאמר זה. למידע נוסף על הוצאת ספרכם, הרגישו חופשי לפנות אלינו. נשמח לסייע לכם בכול.