“בינגו!” פניו של “אבו מוניר” עטו חיוך גדול.
“מה קרה?” שאל המתורגמן מופתע.
שתי הברות, שתי הברות קטנות שקושרות את כל הקצוות.
שתי הברות שאַזְגָּד והמשקלט בירושלים התעלמו מהן ולא ייחסו להן כל משמעות, ולא באשמתם, וכי איך יכלו לדעת?

רומן המתח “למוות ארבעה פנים”, המבוסס על פרשייה אמיתית, מאפשר הצצה נדירה אל לב העשייה של השב”כ, מול ארגוני הפעילות החבלנית שברצועת עזה.
אמצע שנות השבעים. חוליה של ארגון הפת”ח בעזה מתכננת, בהנחיית מפקדת הארגון בירדן, פיגוע רב־נפגעים ב”ישיבת נחלים” שליד פתח תקווה. רכז השב”כ איתן, המכונה “אבו מוניר”, מצליח ברוב תושייה, תחכום ויצירתיות לחבר בין פיסות מידע כך שמצטיירת בפניו תמונה כמעט מלאה, הכוללת גם את זיהויים של אחדים מחברי החוליה.
התפתחות הפרשייה נתקלת במבוי סתום, ו”אבו מוניר” הוגה רעיון מבריק, המאפשר את המשך גלגולה, עד לסופה המוצלח. במקביל לתיאור הפרשייה, פורס הרמן את מערכת היחסים העכורה בין איתן לבין אשתו נועה, על רקע היעדרויותיו הממושכות מן הבית ובשל מסירותו לעבודתו התובענית. כאשר מתברר שאיתן עקר, דורשת אשתו לאמץ ילד בברזיל. הרומן מגולל את דרך החתחתים שהזוג, ובייחוד נועה, עוברים בברזיל ובארץ כדי להגיע להשלמתו של תהליך האימוץ.

מנשה רמות, גמלאי שירות הביטחון הכללי, האגף הערבי. בוגר החוג לשפה וספרות ערבית והחוג ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תעודת הסמכה להוראת השפה הערבית מטעם אוניברסיטת תל-אביב. מאז פרישתו, עוסק מנשה בהוראת השפה הערבית המדוברת לקבוצות של צעירים ומבוגרים. כמו כן, עסק תקופה ארוכה בהוראת נגינה במפוחית פה. מנשה היה חבר ב”צמד הרמוניקס”, צמד נגני מפוחית, שהופיע שנים רבות ברחבי הארץ וכן בפסטיבלים בחו”ל. מעבר לכך, מנשה חובב בישול נלהב. “למוות ארבעה פנים” הוא ספרו הראשון.