“…הוא ליטף לי את הלחי בגב אצבעותיו האוחזות בדפים, והרגשתי איך הדם זורם לי בגוף ומחמם אותו בלי זמן. הוא זרק את הדפים לרצפה בתנועה של “הדפים האלה לא מעניינים”, ונשכב מולי על המיטה, ידו אוחזת ברכּות במותני, נוגעת לא נוגעת, ושפתיו על פי בנשיקה מפתיעה. אף פעם לא הרגשתי שפתיים כאלה, אף פעם הלב שלי לא פעם כמו ברגע הזה, אף פעם הגוף שלי לא הרגיש רפוי ומתוח בעת ובעונה אחת…. עיני נעצמות, אבל אני רוצה לראות הכול…” אסף מגשים את חייו כגבר הומוסקסואל, אך עם יציאתו מהארון, משפחתו נקרעת. האֵם מקבלת את בנה, אך אביו, מסיבותיו שלו, אשר מתגלות רק כעבור זמן, מחרים אותו. מעבר לסיפור דרמטי, מרגש ומסתורי זה, “ימים מתחלפים” שופך אור על חיי ההומוסקסואלים בישראל טרם ביטול החוק נגד משכב “שלא כדרך הטבע”, ולאחריו. הוא מתאר את ההתלבטויות והקשיים העומדים בפני בני הקהילה הלהטבי”ת, הן במעגל האישי-משפחתי והן במעגל הרחב יותר גם בשנות האלפיים, המאופיינות בפתיחות יחסית.