“הפונדק בשמי-דרום הוא עוף מוזר בנוף הישראלי המחוספס. הוא לא מקום מודרני, מפואר ומתוקשר, הוא לא מעורר שפשופי עיניים נדהמים, אך גם לא רק מכולת פשוטה לנוסעים במצוקה.

באי הפונדק אינם חוסים בצלה של תורה טיפולית ייחודית מתוחכמת, וגם לא נהנים מתנאי אירוח מפנקים. ייחודו טמון בהעדר סייגי שיוך פוליטי, דתי או כלכלי. דלתותיו פתוחות בפני כל אחד, ללא הבדלי מין, דת או לאום, כל עוד המבקר יכול לעמוד בתנאי היחיד: נטילת אחריות על עצמו.

הגישה הליברלית המשוחררת הזו מאפשרת לפסיפס אנושי מגוון לשלב ידיים בחדווה, ולהפוך את סיסמת הפונדק הבלתי רשמית – ‘אתה כל מה שיש לך’ – לשגרה.

נווה דרור מזדקר ובוהק בפריפריה הרחוקה. הוא עמיד בפני תעתועי הזמן והחברה, ומציע זה שנים מקלט למי שחש שאיבד את זהותו האמתית.

רובם מנוסים ומצולקים מכדי לצפות שהגיבנת האישית שלהם תתפוגג במעוז החדש והמוזר הזה. אבל בפונדק כמו בפונדק, הרציונליות מאבדת כל בוקר חלק נכבד מן הרלוונטיות שלה, והחלומות הגנוזים רוקמים בו עור וגידים גם אם משאלות הלב דורשות להתפשר עם המציאות הכלכלית. האיגלו במדבר המתנשא ברמה מאותת למרחקים שהכל עשוי לקרות בין כותליו, תהיה זו אהבה לוהטת בין כומר קתולי איטלקי לספרית צמרת יהודייה, או פסנתרנית בעלת שם עולמי שמדיחה כלים.

סיפורי הפונדק אינם עוד אגדה, אלא תיאור ותו לא.