הכירו את: יאיר יעקבי

יאיר יעקבי, תושב ירוחם, נשוי ואבא לשמונה ילדים, הוא איש חינוך בכל רמ”ח איבריו. ב-28 השנים האחרונות יעקבי עוסק בחינוך, מתוכן שתים עשרה שנים כמחנך בישיבת ההסדר במקום ושש עשרה שנים כמחנך וראש הישיבה התיכונית בירוחם. בזמנו הפנוי יעקבי עוסק בכתיבה של ספרי הגות ועיון, ובעיקר בעולם הקודש ובניסיון למצוא את הרלוונטיות שלו לסוגיות שנוגעות לחיים, “מתוך הבנה שבכוחה של התורה להאיר סוגיות קיומיות שונות שנוגעות לחיינו באור מיוחד”, הוא מספר. 

ספרו האחרון של יעקבי, “גן עדן – הסיפור של כולנו”, אשר יצא לאחרונה בהוצאת ספרי ניב, עוסק בסיפור “גן העדן”. “על פי המסופר בתורה, נוכחותו של האדם ב”גן העדן” מלווה בציווי אלוקי לא לאכול מ”עץ הדעת”. העץ הנוסף היחיד שמופיע בשמו בסיפור “גן העדן” הוא “עץ החיים”. מסתבר שהתוכנית האלוקית היתה שהאדם יאכל מ”עץ החיים”. לאחר שהאדם לא נענה לצו האלוקי ואכל מ”עץ הדעת”, מתעורר פתאום חשש שימשיך לאכול גם מ”עץ החיים”, שעד כה הותר לו באכילה, ולכן מגרש אלוקים את האדם מ”גן העדן”. הספר מנסה להבין את המשמעות העמוקה של המעברים הללו הקורים בעולמו של האדם ורואה בהם תיאור סמלי לתהליכים שעוברים כולנו בשלב ההתבגרות שלנו. הספר עוסק גם בהשלכות של המעברים הללו על עולמנו, בתחושות שהם מעוררים אצלנו ובמקום החדש שאמור להיות לנו ההורים מול התהליכים הללו. “הכל נבנה מתוך דגשים ותובנות, המופיעים בסיפור גן העדן שמופיע בתורה”, מספר יעקבי ומוסיף: “הספר נכתב לא ממקום אקדמי שמנותק לפעמים מהמציאות המעשית, אלא ממקום של מחנך שמצוי בקשר קרוב לתלמידיו ויחד עם צוות חינוכי מיוחד עסוק בבניית שפה חינוכית שלדעתם מתאימה לדור, לאופיו ולתביעותיו”.  

למי הספר מיועד? 

“הספר מיועד בעיקר להורים ולמחנכים.ות לנערים ונערות מתבגרים, אבל גם למי שאוהב את התורה ומעוניין להיפגש עם צורת הסתכלות חדשה על סיפורי התורה ולחוש איך מאחורי הסיפורים הפשוטים מצויות תובנות עמוקות ומשמעותיות על עולמו של האדם”.

למה בחרת לכתוב דווקא על נושא זה? מה נתן לך את ההשראה לכתיבה? 

“אני עוסק עשרים ושמונה שנים בחינוך של נערים מתבגרים. גיל ההתבגרות הוא אולי הגיל המיוחד והמטלטל ביותר במהלך שנותיו של כל אדם, אך נדמה לי שבדורנו הנפלא, דור של שיבה לארץ ולחיים, הוא מאתגר ומטלטל שבעתיים ( לפני מספר שנים כתבתי ספר בשם ” חנוך לנער על פי דורו”, שעוסק בניסיון לאפיין את הדור שלנו ולהתוות את השיח החינוכי המתאים לו). חלק מהאתגר של מלאכת החינוך והיכולת לתת מענה נכון למתבגרים, נוגע לניסיון להבין לעומק מה מתרחש בעולמם. הסקרנות להבנת נפשם של התלמידים, גם כחלק מהתפיסה שלהבנה זו חלק משמעותי ביצירת שיח חינוכי נכון, דחפה אותי לעסוק דווקא בנושא זה. במקביל אני עוסק לאורך שנים רבות בלימוד התורה, מתוך הבנה שמעבר לבגד החיצוני של סיפוריה יש תובנות ועומקים גדולים שבכחם להאיר פינות רבות מהשאלות הקיומיות המלוות את עולמנו. בתורה אני רואה מקור השראה וכר לתובנות רבות בנוגע לשאלות ציבוריות ופרטיות רבות שמלוות אותי בחיים”.

מהו המסר שאתה רוצה להעביר בספר? 

“המסר המרכזי הוא שתהליך ההתנתקות של המתבגר מהוריו הוא תהליך חיוני שרק בעזרתו יכול המתבגר לבנות זהות נבדלת ועצמאית, דבר שהוא בעל חשיבות קריטית לכל התנהלותו בהמשך החיים. לכן, על אף הקושי הטבעי שלנו כהורים, לשחרר את אחיזתנו מילדינו, אנחנו חייבים לאפשר לתהליך להתרחש. אין זה אומר שתפקידנו כהורים הופך להיות מיותר. הוא פשוט משתנה וחלק ממה שמוטל עלינו הוא למצוא את המקום החדש שלנו מול ילדינו. ילדינו זקוקים לנו מאוד גם ואולי בעיקר בגיל זה, אך המקום והעמידה שלנו בגיל זה משתנים ואנחנו צריכים ללמוד ולהבין את מקומנו החדש ולהיות נכונים לעשות את השינויים הנדרשים מאיתנו כהורים ומחנכים”. 

מה היו התגובות שקיבלת על הספר עד כה?

“היו מספר אנשים שנתתי להם לקרוא את הספר כשעוד היה בקבצים לפני שהודפס. הם אלו שדחפו אותי לפרסמו. הספר מבוסס כפי שכתבתי לעיל על ניסיון מהתרחשות מעשית של תפיסה זו בישיבתנו ותחושת החיוניות של שיח כזה, גרמה גם היא לצורך לשתף בו גם אנשים אחרים”. 

איך היה תהליך ההפקה של הספר עם הוצאת ספרי ניב? 

“הוצאת הספר לוותה בתמיכה ובעזרה גדולה של הוצאת ניב. הליווי היה הן בצדדים של העריכה הלשונית והמבנית והן בצדדים של העיצוב והשיווק. בסך הכל הליווי של הוצאת ניב היה משמעותי והוא תרם רבות לדיוק ולשיפור השלבים השונים בהוצאת הספר”.  

לסיום, יעקבי חולק עם הקוראים ציטוט שהוא אוהב במיוחד מתוך הספר: 

“המעבר מהאכילה מ”עץ החיים” לאכילה מ”עץ הדעת” הוא מהלך אלוקי מכוון ואינו חטא אקראי, כפי שמשתמע מפשט הסיפור של “גן העדן”. מעבר חיוני זה מכונה בפי האר”י תהליך של “נסירה”. תהליך ה”נסירה” הוא תהליך חיוני שקורה במערכות שונות של קשרים, ביניהן מערכת הקשר שבין הורים לילדיהם, ורק בעזרתו קשרים אלו  יכולים להגיע לשלמות, לבשלות ולפריון”.