הכירו את: אסף איל

הסופר שלנו הפעם הוא אסף איל (45), עובד סוציאלי, נשוי (לאהבת הילדות שלו מבית הספר היסודי!) ואב לארבעה ילדים.  הוא עבר לגור בניו יורק בשנת 2013 וארבע שנים מאוחר יותר סיים את לימודי התואר השני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת קולומביה.  אסף מנהל בית מחסה לנשים עם מחלות נפש קשות, הממוקם באחת השכונות הקשות והאלימות בניו יורק. “אני משתדל מאוד לעזור להפוך את החיים בשכונה לקצת יותר קלים ונעימים”, הוא מספר.

כעובד סוציאלי אסף נחשף לצד האפל של ניו יורק ולשלל סיפורים אנושיים מרתקים. הסיפורים האלה שימשו השראה לספרו “שפת רחוב” שראה אור בימים אלה בהוצאת ספרי ניב.

“שפת רחוב הוא מסע אינטימי וחושפני אל תוככי העיר המפורסמת בעולם, אל המקומות שלא נמצאים במדריכי התיירות, אל דיירי הרחוב, שוכני בתי המחסה ותושבי מחילות הסאבווי. הספר מורכב מארבעים ותשעה סיפורים קצרים אמיתיים שמתרחשים בכל רובעי ניו יורק, ונוגעים בשלל אוכלוסיות שמרכיבות את הפסיפס האנושי המיוחד של ניו יורק. הסיפורים מובאים מנקודת מבטו של עובד סוציאלי המטפל בחסרי הבית, ומציג את מאבקם היום-יומי. הסיפורים הקצרים מספרים את סיפורה הנסתר של ניו יורק, ומביאים לקוראים נופים אנושיים וגיאוגרפיים לא מוכרים של ניו יורק” הוא מספר על ספרו. 

למי מיועד הספר? 

“גברים ונשים כאחד, שמתעניינים בניו יורק, בארה״ב, בפסיכולוגיה, בעבודה סוציאלית, בצדק חברתי, בטיולים ותיירות, וכן לאוהבי סרטים/סדרות/ספרים תיעודיים, פרוזה וסיפורים קצרים”.

למה בחרת לכתוב ספר דווקא על הנושא הזה?

“לא בחרתי לכתוב ספר. בתחילת הדרך, כתיבת הסיפורים שימשה ככלי טיפולי עצמי, אחרי ימי עבודה קשים ברחובות ניו יורק. בהמשך, שהצטברו עשרות סיפורים קצרים, נבנה רצון לאגד את כולם בספר”.

 מה נתן לך השראה לכתיבת הספר? 

זמן קצר מאד אחרי שעברתי להתגורר בניו יורק, התחלתי להתנדב עם חסרי בית בשכונות הקשות ביותר בעיר. אני עוסק בנושא הזה מאז שהגעתי לכאן, בתחילה כמתנדב בבית תמחוי, בהמשך כמתנדב בעבודת רחוב, לאחר מכן במסגרת התואר השני בעבודה סוציאלית כמתמחה בתפקידים שונים, עם סיום התואר כעובד סוציאלי בעיריית ניו יורק, וכיום כמנהל בבית מחסה גדול לנשים. ההשראה לכתיבת הספר מגיעה מהעיר המרתקת ביותר בעולם, ואוכלוסיית חסרי הבית הגדולה שלה שהיא קרובה מאד ללבי”. 

האם יש מסר שאתה רוצה להעביר בספר? משהו שאתה רוצה שיישאר עם הקוראים אחרי הקריאה? 

“אני רוצה להביא לקוראים את סיפורה הלא מסופר של ניו יורק ולערוך לקוראים היכרות אינטימית, ללא מסיכות, עם העיר המפורסמת והזוהרת ביותר בעולם. חשוב לי מאד להראות את הצד האנושי של בני אדם שבדרך-כלל רואים אותם כלא-אנושיים, לא ראויים. אני רוצה שבסיום הקריאה הקוראים ירצו להשתתף בעשייה חברתית ובהתנדבות, או אפילו רק ישנו דפוסי התנהגות ישנים כשהם רואים אדם חסר בית הזקוק לעזרה. ובכלל, יראו את כלל האנשים סביבם באור אחר, עם קצת יותר חמלה וסובלנות בנוסף, אני רוצה שהקוראים ישאפו להגיע לניו יורק ולחפש את המקומות בהם נכתבו הסיפורים, ירצו לבקר בהם ואולי אפילו יזכו ממש לראות את הדמויות של הסיפורים בחסרי בית שיראו ברחוב”. 

מה היו התגובות שקיבלת על הספר עד כה? 

“הסיפורים התפרסמו בחלקם בעבר בפייסבוק, והתגובות שקיבלתי היו תמיד חמות, מעודדות, מתעניינות ואוהדות מאד. התגובות הראשונות על הספר לאחר הוצאתו היו אף הן כאלה, וזה כמובן נותן הרגשה טובה ומספקת מאד”. 

איך היה תהליך ההפקה של הספר עם הוצאת ספרי ניב?

“תהליך ההפקה עם ספרי ניב היה מצוין. שיתוף פעולה, שקיפות, הבנה והכלה היו תמיד חלק מהתהליך. העורכת הספרותית הראשונה שציוותו לי הייתה לא לטעמי, ולאחר כמה שיחות איתה ביקשתי מספרי ניב החלפה. ההוצאה נעתרה מיד והעורך הבא התאים כמו כפפה ליד. המעצבת הגרפית הייתה מקצועית וקשובה מאד לבקשות שלי – המוצר שההוצאה יצרה עמד בכל הציפיות שלי. אני מאד מרוצה ומצפה להמשיך לשתף פעולה עם ההוצאה ועם העובדים שלה”. 

לסיום, אסף חולק עם הקוראים ציטוט שהוא אוהב במיוחד מתוך הספר: 

״החורף כבש את העיר והיא נכנעה לחייליו הלבנים. מקצוות גורדי השחקים ועד שפות הרחוב המשופשפות, מהברונקס ועד למעמקי ברוקלין – הטבע עושה את שלו, לא חייב לאף אחד. והתורים, הם באמת התארכו, ובתי התאטרון מלאים עד אפס מקום, ובתי המחסה מלאים עד אפס מקום״.