מיומנו של מעמד

מעטים האנשים שמרימים ספר חדש ומתעמקים בתהליך שעבר הטקסט עד שהוא הגיע לצורתו הנוכחית.

אולי נשים לב לשגיאות כתיב או הקלדה בטקסט שחמקו מעיניי העורכים, אבל לרוב לא נתעמק בסידור הטקסט עצמו, בחלוקה לעמודים או בצורת הפרקים.

אבל זוהי עבודתו החשובה של המעמד!

ביקשנו מאחד המעמדים המקצועיים שלנו לספר לנו על תהליך העימוד, החשיבות שלו, היתרונות והבעיות הנפוצות.

קודם כל – מיהו מעמד?

מעמד הוא לרוב גרפיקאי שמתמחה בטיפוגרפיה, יש לו עין חדה לפרטים הקטנים וקשה לו לקרוא טקסט שלא מרווח כראוי.

“על המעמד לקבל החלטות שיקבעו כיצד הספר הסופי יראה, אם זה בחירת הגופן הנכון, המרווח המתאים בין השורות, ואפילו לדאוג שמספר העמודים הסופי יהיה כפולה של 16 כדי שיתאים לגיליונות הדפוס.

עימוד ספרים כרוך בסטנדרטים וחוקים שיש לשמור עליהם.

עם זאת, קיים חופש רב שבו ניתן להביע את היצירה באמצעות צורתו החיצונית של הטקסט ולא רק בתכנים.

אם תשאלו אותי, עיצוב ספרים הוא אמנות בפני עצמה”.

עימוד הספר יהיה אחד השלבים האחרונים בתהליך ההפקה, לאחר שהטקסט עבר עריכה ספרותית ולשונית, הספר יגיע למעמד לרוב בפורמט Word.

יחד עם הטקסט, המעמד יקבל נתונים נוספים אודות היצירה כגון מידות הספר הרצויות, קהל היעד וכמובן בקשות מיוחדות מהסופר אם יש כאלו.

“לפני שיוצאים לדרך ומתחילים בתהליך של עימוד ספר, חשוב לבחור במעמד ספרים שיהיה קשוב לרצונו של המחבר.

אני אוהב לערב את המחבר בתהליך העימוד ושולח בתחילת התהליך את העימוד של עשרות העמודים הראשונים.

מניסיון, תמיד עדיף לערוך שינויים בהתחלה מאשר בסיום העבודה” הוא מספר.

“הגופן (הפונט) הוא סוגיה בפני עצמה. ישנם מספר גופנים מיוחדים המיועדים לספרות מאחר שהם נוחים מאוד לקריאה.

הגופנים מוגנים בחוק זכויות יוצרים, לכן יש לרכוש רישיון כדי להשתמש בגופן מסוים בצורה מסחרית.

ישנם מעמדים המשתמשים בגופנים שאינם מיועדים לקריאה על נייר מודפס ואף בכאלו שהם לא רכשו רישיון שלהם”, הוא מרחיב “תאמינו או לא, התביעות בגין הפרת זכויות יוצרים של גופן יכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים.

כדי לחסוך מעצמי ומלקוחותיי את עוגמת הנפש, אני דואג לרכוש מדי שנה רישיונות לחבילות גופנים רבות, כך שאצל “ספרי ניב” המגוון רחב, והכי חשוב – אתם בטוחים”.

ומה בנוגע לעיצוב הטקסט עצמו?

המעמד יבצע חלוקה לפרקים, מספור של העמודים ויעזור לסופרים להחליט האם להשתמש בהזחה בטקסט.

הזחה היא מעין הרחקה מהשוליים, מה שמאפשר לקורא לראות בצורה קלה את מבנה הטקסט.

“הזחה היא נושא שנוי במחלוקת. נהוג להתחיל פסקה חדשה בזיח. לכל מי שלא היה קשוב בשיעורי חיבור בתיכון, זיח הוא בעצם הזזה של המשפט הראשון בפסקה מעט שמאלה (לרוב 5 מ”מ).

מדובר בפונקציה פשוטה בתוכנת העימוד, המבצעת את הפעולה באופן אוטומטי. אך ישנו כלל שגרפיקאים רבים העוסקים בעימוד ספרים שוכחים או מזניחים: הזיח אמור להופיע בתחילת כל פסקה חוץ מהפסקה הראשונה בכל פרק.

למרבה הצער, אני נתקל בספרים רבים שעומדו שלא כהלכה, אין לכם מושג כמה זה צורם לעין מקצועית שיודעת כיצד טקסט אמור להיראות”.

הדרך הפשוטה לדעת אם מישהו מתאים להיות מעמד היא בדיוק תשומת הלב הזאת לפרטים.

חוץ מהזחות, חשוב להיזהר גם מ”ממזרים” – “”ממזרים” הוא סלנג ידוע בקרב מעצבי טקסט.

מעמדי ספרים רבים משתמשים בו מבלי להסביר את עצמם, ולמחברים זה נשמע לעיתים מוזר.

אז תנו לי להסביר: “ממזר” הוא שורה בודדת בתחילת עמוד המסיימת את הפסקה המופיעה בעמוד הקודם. זה פשוט לא נראה טוב.

לכן, בתום עבודת עימוד הספר חשוב לעבור שוב על כל הטקסט שבספר ולטפל בממזרים (זה נשמע מצחיק אני יודע). בתור אדם שקורא והרבה,

כאשר אני נתקל ב”ממזר” אני תוהה האם הגרפיקאי שעימד את הספר חיפף או שהוא פשוט לא מקצוען”.

גם לאתרי אינטרנט יש מעמד מקצועי

ומה בנוגע למידות הספר וכמות הדפים?

“המידה המומלצת לעימוד ספר מבחינת עלויות הדפוס היא 21 ס”מ גובה על 13.5 ס”מ רוחב, ויש לכך סיבה. ספר מודפס בגיליונות דפוס המחולקים ל-16 או 32 עמודים.

כאשר עימוד ספר מבוצע לפי המידות שציינתי, גיליון הדפוס מנוצל במלואו, כלומר אתם חוסכים בנייר.

גיליונות דפוס אלו נחתכים בגליוטינה ומחוברים לחבילות קטנות של 16 דפים.

לבסוף חבילות אלו מולחמות או נתפרות יחדיו בשלב כריכת הספר.

לפיכך חשוב לדאוג שמספר העמודים בספר יהיה תמיד בכפולות של 16, אחרת יתווספו בסוף הספר או בתחילתו עמודים ריקים ובעייני זה לא מקצועי, לכן, במהלך עימוד הספר אני משחק עם ריווח השורות עד שאני מגיע למספר העמודים המדויק העונה על הקריטריון הדרוש.

למשל, מספרים תקינים של מספר עמודים בספר הם – 256, 288, 320 וכן הלאה.”

לא רק ההזחה והמידות חשובות, יש חלק נוסף שנקרא “שער מגן” ו-“שער ראשי” – כל ספר שתפתחו יתחיל משני שערים, הראשון יהיה צנוע יותר וייקרא שער מגן והשני שמגיע מיד אחריו נקרא שער ראשי ואחריו בעצם מתחיל הספר.

“פעמים רבות שאני כשולח ספר לאישור ראשוני ללקוח, הוא מתקשה להבין מדוע יש צורך בשני שערים, זה הרי בזבוז נייר לא? הסיבה לכך חבויה בעבר הרחוק: בעבר בתהליך כריכת הספר היו משתמשים בדבקים חזקים ולעתים היה קורה ששער הספר היה נדבק לכריכת הספר.

לשם כך המציאו את המושג “שער מגן” שמגן על השער הראשי של הספר.

מובן שסיבה זו אינה רלוונטית כיום, אך מנהגים בעולם הספרות משתנים לאט ולכן עדיין מקובל לפתוח כל ספר בשער מגן ולאחר מכן בשער ראשי”.

בסיום תהליך העימוד, ולאחר שהמחבר אישר כמובן, הספר יעבור לרוב להגהה שלאחר עימוד בשביל לוודא שהספר יעבור כמה שיותר זוגות עיניים מקצועיות, ובכך יצא חף מטעויות ככל הניתן.

את ההערות מתהליך ההגהה יקבל המעמד ויבצע את השינויים הדרושים בתוכנת העריכה.

בסיום התהליך יתקבל קובץ מיוחד שיהיה מוכן לרדת לדפוס, ובכך יתחיל השלב האחרון והמרגש במיוחד בתהליך היציאה לאור!

רוצים ללמוד עוד על תהליך היציאה לאור? חולמים להוציא לאור ספר שכולו שלכם?

השאירו פרטים בלינק והגשימו את החלום כבר היום!