"בשש ושלושים בבוקר הגיע אלמוג למגרש החנייה של סגל העובדים, החנה את מכוניתו ונכנס למכון. היו לו כשעתיים ללמוד עד שיתחיל את המשמרת. הוא הכין לו כוס קפה, השנייה לבוקר הזה, וניגש לחדר הצוות הממוקם לצידם של תאי הלחץ. מייד כשנכנס לאולם הבחין במשהו חריג. הדלת של אחד משלושת תאי הלחץ שבאולם הייתה סגורה. הדלתות אמורות להיות סגורות רק כשהתא פועל. איש לא נראה בסביבה.
'הלו', קרא לעבר עמדת 'האח הגדול', עמדת הפעלה של התאים. את השם לעמדה נתנו לה המטופלים, שקיבלו בתא הוראות משם על הפסקה וחידוש לבישת מסכות החמצן, ושאיתה תקשר איש הצוות שבתא במקרה של כל תקלה או בקשה מיוחדת של המטופלים. 'מישהו כאן?'
כל תשובה לא הגיעה. אלמוג ניגש לחלון העגול הקטן שבדלת התא, אחד משבעת החלונות שהקיפו אותו, והציץ פנימה. שני אנשים היו בתא, גבר ואישה. הם היו ישובים זה לצד זה על הכיסאות הכחולים, כאשר ראשיהם שמוטים אל החזה. הם עטו מסכות חמצן. אלמוג שם לב ששניהם לא לבשו 'מגפונים' על נעליהם."

בעקבות אירוע מטלטל שחוותה סטודנטית למדעי המחשב מידי שמאי חברת ביטוח, מתאגדת חבורת סטודנטים כקבוצת האקרים במטרה לפגוע בחברות הביטוח ועל הדרך גם לעשות לביתם במעשי נוכלות קטנים ברשת.
התוכנית פועלת היטב, עד אשר מתגלה כי אחד מקורבנותיהם משתייך לכנופיית פורצים מתוחכמת, המופעלת על ידי גורמים זרים. אירוע רודף אירוע, ובשיאם צצות שתי גופות בתא הלחץ הטיפולי של אחד מבתי החולים בארץ. אחת מהן היא של אחד מחברי הקבוצה.
חוששים לפנות למשטרה ולחשוף את מעשיהם, מטים החברים כתף במאמץ לאתר את הרוצחים, ומוצאים עצמם מעורבים בפרשת ריגול מתוחכמת ואכזרית המסכנת את חייהם.

ד"ר עפר נוסבאום, יליד ירושלים, סיים את לימודיו לדוקטורט בביוכימיה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית. בעל, אב, סב. כיום עומד בראש חברה ביוטכנולוגיות, מתנדב במתנ"א, משחק ברידג' וכותב להנאתו.
ספריו הקודמים: "כיוון שגוי" ו"הציפורים לא עוצרות בסרייבו" יצאו גם הם בהוצאת "ספרי ניב".