אישה יוצאת למסע.
אישה בשלה, במיטב שנותיה.
“עומד להגיע שינוי. ברוריה ממתינה לו בלי הזחיחות והתמימות של הנעורים, בתחושה של אחריות מלאה. היא מוכנה ושמחה לקראתו, גופנית ונפשית. פתוחה לחבק ולאמץ אליה כל מה שיבוא, ללא חשש או רתיעה, בטוחה שתוכל להתמודד עם כל תפנית”. כך היא מרגישה לפני צאתה.
ברוריה גינזבורג, פרופסור בעלת מוניטין לשיקום ילדים אוטיסטים, נוסעת להונג קונג לראשונה בחייה, לכנס מקצועי בין-לאומי. היא תציג בו את הגישה השיקומית שפיתחה ואת התוצאות הנפלאות שהיא משיגה. תחושת החופש וההערצה שמורעפת על ברוריה בכנס מפתות אותה לראשונה בחייה שלא להתייחס למה שקורה לאיש מלבדה. היא יוצאת לבילוי בעיר ההימורים מקאו עם יותם אבני, ובדרך חזרה הם מעורבים בתאונת דרכים. יותם נפצע, וברוריה יושבת ליד מיטת בית החולים ומסייעת לו לחזור להכרה.
כשברוריה חוזרת ארצה, היא מתבשרת כי אימה נפטרה ומתייסרת על שלא הספיקה לבשר לה על הגשמת חלומה – הניצחון הגדול בכנס. בתוך האבל הגדול ברוריה נזכרת במעטפה שאימה הפקידה בידיה לפני הנסיעה, תוך שהיא ממלמלת שזה “לאחרי”. במעטפה היא מגלה סוד המשנה לחלוטין את התייחסותה לחייה.

חנה אלג’ם, ילידת 1945,נשואה לאיזי משנת 1965, אמא לשלושה וסבתא מתמוגגת לחמישה.
עבדה כמחנכת וכמורה בחטיבת הביניים והיתה בין מקימי העמותה לשיקום ילדים נכים מלידה ועסקה בגיוס תרומות למען העמותה.
תל־אביב־הונג־קונג־תל־אביב הוא ספרה השני. קדם לו “חיים-סודות גלויים”(2015) ,אוטוביוגרפיה וסיפור שיקום בנה שנולד עם שיתוק מוחין. חנה נפטרה באוקטובר 2021 לאחר אשפוז בבית חולים.הוצאתו לאור של ספר זה הושלמה לאחר פטירתה.