נולדתי ב-1946. כנער התחלתי לכתוב, נהניתי ולא הפסקתי עד 1989. בין לבין – צבא, נישואין, הישגים: שתי בנות, גירושין. עובד בפרך, נשבר, סוגר מפעל חיים ויוצא לכבוש את קנדה, את צפון ארצות הברית ואת החוף המערבי עד סן דייגו על אופנוע 1000 סמ”ק. חוזר לארץ. קורע את התחת במלחמת הישרדות בלתי פוסקת. מתמכר לעבודה ומוגדר כ”וורקהוליק” במובן חיובי, אך עם אלכוהול בדם, מהמר. ושורף שטרות וגם גשרים. מתרושש עד גיל 70.
2016 – פורש מעבודה, פורש מאלכוהול, פורש מהימורים, מגלה את הסרטן בערמונית. בדו-קרב אכזרי שותת כימותרפיה אני מנצח ומביס אותו, ועל גווייתו אני חוזר אל הכתיבה וכותב את מעלליו. וכשכך אני מרגיש – נקי מאלכוהול, נקי מהימורים, נקי מסרטן – אני רותם את עצמי לעבודה על כתביי הישנים שזנחתי לפני 30 שנה והעליתי מגנזך השכחה. תחושה של שיבה מהיעדרות של 30 שנה חזרה אל ילדיי הרוחניים. הסיפורים והשירים שנולדו בשנות היצירה והכתיבה הספרותית. הגיע הזמן להאיר את דרכם ליעדם.
2020 – גיל 73 – מוציא את ספרי הראשון מאז שובי לכתיבה, ספרי השלישי מאז ומעולם!
בשנים 1989-1979 הוצאתי לאור שני ספרי שירה: “ספיץ” ו”סתרי ראי”.