בֵּין שְׁבִילֵי חַיַּי
אֲדָמָה מְאֻבֶּנֶת,
לֹא מָצָאתִי שָׁם אוֹתְךָ,
אוּלַי בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת.

(מתוך “שביל מתפתל”)

ב’שיר נישא ברוח’ תמצאו שירים מסוגים שונים: שירי אהבה, שירי ארץ ישראל ושירים מחייה הפרטיים של המשוררת. עוצמתיים, הם מתארים רגשות אהבה, עצב וכעס ועשויים לעורר תחושת הזדהות אצל כל אחד ואחת מאיתנו.

כרמלה סוטיל חיה חיים פשוטים, עבדה כל חייה לשם פרנסתה והזניחה את הכתיבה, שמאז ומעולם הייתה אהבת חייה. לאחר שנאלצה לעזוב את עבודתה עקב מגיפת הקורונה, החליטה להשקיע את כל זמנה בכתיבת הספר ולהמשיך לעסוק בכתיבת שירה, שהיא בעבורה כמו אוויר לנשימה.