בוודאי כולכם מכירים את המשפט “פעם מתו מזה…” ה”מִזה” יכול להתייחס לחוליים רבים: שפעת, אלרגיות, ממאירותּ, שבר בעצם הירך, חיידקים, אוטם שריר הלב, תָלֶסְמְיָה, מחלות מוּלדות תורשתיות אחרות ועוד. נכון, פעם מתו מזה. נכון גם שמחלות גורמות סבל רב, ואנחנו, בני האדם, נולדים עם הרצון ליהנות מהחיים. עם זאת לאדם החובה המוסרית להתעלות מעבר למוכתב בקידוד הגנטי הראשוני שלו ומעבר לחולי הנגרם משחיקה, מחבלה ואפילו מאורח חיים. אנחנו היצורים היחידים על פני כדור הארץ שמסוגלים להילחם למען “תיקון עולם” ולהפחית את הסבל בעבור כל מי שרוח חיים נושבת באפו.
התפתחויות בשדות הטכנולוגיה בכלל ובתחום מדעי הביולוגיה, הרפואה והכירורגיה בפרט יצרו בעבור כולנו מציאות חדשה המאפשרת לא רק הארכת חיים, אלא גם שיפור מתמיד באיכותם.
בספר זה מבקש המחבר, פרופ’ אריאל רבל, להסביר ולהדגים כיצד הגיע לאמונה שהשימוש בהתקדמות המדע והטכנולוגיה הוא המפתח לַדלת שמעבר לה, כמו אצל אליס, חיים אדם וחוה משודרגים טכנולוגית, מעין Trans-human שיתגבר על מגבלות הביולוגיה שנולד עימן או שנשזרו בחייו. גישה זו נותנת תקווה להשגת מרב האושר האישי לכל אדם ולכל ואישה. יתר על כן, היא מעניקה קִדמה לאנושות כולה ולכל היצורים החיים באשר הם. ואולם כל טכנולוגיה חדשה מעלה שאלות של אתיקה, דילמות מוסריות ובעיות חברתיות שלא היו עד היום.

במכחול רגיש מצייר פרופ׳ אריאל רבל, גינקולוג מומחה וחלוצי, פסיפס צבעוני, מרתק ויצירתי, המשלב בין העבר האישי לחזית מדעי הרפואה. מומלץ לכל המבקש להתבונן אל האדם החושב שמבעד לגלימת הרופא ולטעום מן המהפכות הרפואיות המשנות את חיינו.
פרופ׳ ידין דודאי, חוקר מוח וזיכרון במכון וייצמן למדע ואוניברסיטת ניו-יורק