בשוליו המזרחיים של עמק בית שאן, נסתר מֵעַיִן, קם לו בשנות ה-30 קיבוץ מעוז חיים. קיבוצי’לה מביא את סיפור תקומתו וצמיחתו של הקיבוץ דרך עיניו של ילד תמים ואופטימי, לימים נער, שנולד למייסדי הקיבוץ וגדל בו בתקופה שלאחר מלחמת ההתשה, בזמן שהקיבוץ וחבריו התאוששו מההפגזות הרצופות שספגו במערכה הזאת.
הגיבור האמיתי של קיבוצי’לה הוא הקיבוץ כאורח חיים, בתקופה שהחלה לפני קום המדינה והסתיימה בהדרגה החל בשנות ה-90, כאשר רוב הקיבוצים עברו הפרטה והתפרקו בזה אחר זה מערכי השוויון שקידשו עד אז כמיטב יכולתם.
בכתיבה מתובלת בהומור ובחן רב מספק קיבוצי’לה לקוראים שלא הכירו מקרוב את החיים בקיבוץ, הזדמנות להתוודע לניסוי החברתי הזה. מנגד, מי שגדל וחי בקיבוץ אותם ימים, ימצא בספר ביטוי לדמויות, לערכים ולחינוך שגם הוא עצמו הכיר, שבלט בו הפער בין הרצון הטוב של המטפלות, ההורים, המחנכים והמורים לבין חוסר ההבנה שהילדים אינם באמת זהים בצרכים וביכולות.

אורן קינן הוא איש אופטימי מטבעו, חובב טבע, חקלאות, מכונות וטכנולוגיה, בן קיבוץ שגדל עם בני גילו בבית ילדים, מנותק כמותם מהוריו במשך מרבית שעות היממה. כיום הוא חי בבלגיה ומעביר את זמנו החופשי בסדנת העץ והמתכת הקטנה שבמרתף ביתו. קיבוצי׳לה הוא ספרו הראשון.
להשלמת חוויית הקריאה על סיפור הקמתו של קיבוץ מעוז חיים וכדי להתרשם מתמונות מקוריות מתקופת הקמת הקיבוץ גִּלְשׁוּ באתר kibbutzileh.com.