“אַתָּה תִּדָּקֵר מֵהַקּוֹצִים שֶׁלִּי,” אָמְרָה לוֹ.
“אֲנִי לֹא פּוֹחֵד,” עָנָה אָדוֹן פֶּרַח, “אֲנִי אֲחַבֵּק אֶת הַקּוֹצִים שֶׁלָּךְ עַד שֶׁהֵם יֵעָלְמוּ.”
“וּמָה אִם יִכְאַב לְךָ?” שָׁאֲלָה גְּבֶרֶת צוּרָה מְשֻׁנָּה.
אָדוֹן פֶּרַח לֹא עָנָה. הוּא רַק חִבֵּק אֶת גְּבֶרֶת צוּרָה מְשֻׁנָּה עַד שֶׁהָפְכוּ שְׁנֵיהֶם לְלֵב אֶחָד פּוֹעֵם.

צוּרוֹת שֶׁל אַהֲבָה הוא סיפור על גברת עיגול שיצאה לעולם, גילתה אנשים בצורות שונות, התחתנה עם מר כוכב, והשניים הביאו לעולם ילד סימן שאלה. אבל החיים במחיצת מר כוכב הלכו ודקרו, ולא משנה כמה גברת עיגול ניסתה לחבק אותו, כלום לא עזר.

אני אביה, בת 28, אימא לענהאל. אני מאמינה בכל ליבי שכל אישה ראויה לאהבה טובה שתגרום לה לאהוב את עצמה, שאף אחד לא צריך לחיות במקום משפיל או מכאיב שגורם לו להרגיש מאוים, שכל אדם זכאי להרגיש נאהב, בעל ערך, מוגן ומאושר.
צוּרוֹת שֶׁל אַהֲבָה הוא סיפור לילדה שבך ולילדים שאת מגדלת, תזכורת לכך שאהבה לא צריכה להיות כואבת, ושיש בך הכוח לשנות ולהשתנות. אל תפחדי להגיד לעצמך שמגיעה לך אהבה טובה, אל תישארי במקום שלא טוב לך ולילדייך. אם בחרת להגן עליהם וללכת, זה לא כי את חלשה ונכשלת, אלא כי את אמיצה וחושבת על האהובים שלך.
אל תוותרי על עתיד טוב לך ולמשפחתך. אל תפחדי מעתיד עם ילד לבד. משהו טוב מחכה לך, וגם אם יהיה קשה בהתחלה וזה ייקח קצת זמן, תמיד יש אור בקצה המנהרה.
אל תוותרי על עצמך ועל האהבה בשום צורה.