“המשפחה זה השולחן”, כך אמרה לי לפני שנים שרה אבני, שכנתי היקרה הזכורה לטוב.
תובנה זו עוררה בי השראה, ומאז החלטתי ליישמה במשפחתי הצעירה.

בשבתות ובחגים מתכנסת המשפחה סביב שולחן ערוך בחגיגיות.
זה שלוש־עשרה שנים אני בעלת בלוג, שבו המתכונים נצברו עם הזמן; חלקם בהשראת בית הוריי, חלקם קיבלו טוויסט ואחרים הם תוצאה של ניסוי וטעייה.
עידוד מהמשפחה ומהחברים נתן לי דרייב להמשיך לפתח ולהתפתח בתחום.
אני אוהבת מאוד לצלם בעצמי את התמונות שמועלות לבלוג.
מנות שלי עלו כפוסטים בישראבלוג…
בישראבלוג, במדור “הכל בסיר אחד” בעיתון “לאשה” וב־ynet.
איך ולמה DINA DISH?
פיקניק בשבת חורפית ושמשית עם המשפחה, ניחוח אורנים לאחר הגשם וסיר חמין.
כך “התבשל” ונשלף השם “דינה דיש”, ותודה לאבישי בני על ההברקה.
באופן טבעי נעמה בתי, שעוסקת בעיצוב, איירה את הלוגו שאני כה אוהבת.

בחלוף הזמן גם גמלי אישי לקח חלק ביצירה וקיבל את התואר “הסו שף המחונן”.
כיום אני רעיה, אימא לשנים ומאמי (סבתא) לארבעה נכדים.

המשפחה שלי היא חלק גדול ונכבד בעולמי, לכל אחד ואחת מהם מקום בלב וכל אחד ואחת יחיד ומיוחד.
זכיתי… ועל כך מודה לאל!