סַבָּא וַאֲנִי, בְּכָל בִּקּוּר
יוֹצְאִים מֵהַבַּיִת וְעוֹרְכִים סִיּוּר,
וּבֵין הַמִּדְרָכוֹת וְהַמִּדְשָׁאוֹת
עוֹבְרוֹת עָלֵינוּ הֲמוֹן הַרְפַּתְקָאוֹת.
סַבָּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מְיֻחָד,
הַכִּסֵּא שֶׁל סַבָּא נָע וָנָד.
כְּשֶׁסַּבָּא עוֹבֵר בָּרְחוֹב כֻּלָּם מִתְפַּעֲלִים,
הַכִּסֵּא שֶׁל סַבָּא נָע עַל גַּלְגַּלִּים!

סָב וְנֶכְדּוֹ יוֹצְאִים לְמַסָּע מֻפְלָא, שֶׁבּוֹ הֵם נִתְקָלִים בְּמִכְשׁוֹלִים וּבְאֶתְגָּרִים רַבִּים.
הַאִם יִתְגַּבְּרוּ עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים? כֵּיצַד? צְאוּ אִתָּם לַהַרְפַּתְקָה וְגַלּוּ!

זֶהוּ סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל יַעֲקֹב דְּרוֹרִי־רֶנְבָּאוּם, בַּיּוֹם אָב לְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת בַּעֲלוֹת דֵּעָה
מִשֶּׁל עַצְמָן, וּבַלַּיְלָה כּוֹתֵב, הַנֶּאֱבָק לְשַׁחְרֵר אֶת כְּתָבָיו מִתּוֹךְ מְגֵרָה עַקְשָׁנִית.