“…דווקא מתוך הכלום, האכזבה, הרצון כל הזמן לגלות משהו, לגשש, לחקור, לעקוב ולחשוף רציתי להירגע, לנשום לרווחה לשכב ולנוח מהריצה והמתח התמידיים שחייתי בהם.
קבר גדול ומטופח.
פתאום שמתי לב שכבר כמה דקות אני בוהה בקבר.
הייתה תמונה של קבר.
מוות שצץ בתוך חיים…”

ירושלים, תחילת שנות הששים, במרחב שבין נחלאות, בית החולים שערי צדק ומחנה יהודה, ילד וילדה בני 11 מקיימים קשר רגיש ועמוק, במערה שהם בנו לעצמם מאחורי בית החולים. במשך שנה הם נפגשים שם, בורחים מבתיהם הקשים. לאחר שנה הילדה עוזבת את השכונה ונעלמת מחייו.
50 שנים לאחר מנכן, בלש פרטי, המסובך עד צוואר בחקירת נשים וגברים בוגדניים ובחיי האהבה המסובכים שלו, מוצא נגטיב של מצלמה, מפתח אותו, ושתי תמונות מתוכו, של קבר, סוחפות אותו לתוך חקירה שמערערת את תפיסת עולמו ומאלצת אותו לצאת למסע בנפתולי נפשו, בין סודות, תשוקות והיעלמות מסתורית אחת.

נגטיב הינו הרומן השלישי של הסופר ניסים לוי, איש שב”כ לשעבר שנולד בנחלאות וחי שם עד גיל 11. קדמו לו הרומנים שנה בלי ציפורים שמתאר שנה בחייו של רכז שב”כ בלבנון, המועמד שעוסק בקשר בין הון ושלטון ופשע מאורגן. שניהם זכו להצלחה רבה. כיום לוי מחנך ומורה להיסטוריה, חייו הסוערים והמטלטלים של הסופר שידעו דרמות בטהראן, עזה, פראג, קנדה, ובפסגות ההימליה, מהווים השראה לכתיבתו.