הַדָּג הָאַחֵר

אֵיזֶה דָּג מְגֻחָךְ
רוֹאֶה בַּבְּדִידוּת בְּרָכָה
חוֹשֵׁב לְבַלּוֹת אֶת שְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת בְּגַפּוֹ
יוֹם אֶחָד הוּא יִבְלַע אֶת הַפִּתָּיוֹן
קֶרֶס הַבַּרְזֶל מְנַקֵּב אֶת לְשׁוֹנוֹ וּמוֹצִיא אֶת כָּל
שְׁקָרָיו הַמּוּפְלָאִים
זוֹ אֲנִי, תָּמִיד הַדָּג הָאַחֵר

“כל שיר ביצירה זו הוא בעת ובעונה אחת עצמאי ומחובר למכלול, פגיע וחסר צל כמו המשוררת עצמה, שקט ועירום, ללא תירוצים וללא מילים.

יו מעולם לא ויתרה על החמלה כלפי עצמה. שיריה הם בעצמם משב רוח אוהד של הנשמה, הנושב על קיומם הפרוע של אנשים ותשוקותיהם הבוערות.”

רומיין סקוט

יו ג’ינאי – אמא, משוררת, סופרת, במאית קולנוע, מפיקת תיאטרון, מייסדת קרן התרבות והאומנות של סין ישראל, מחברת ”ימי פואטיקה” ו-“JY Lyric Poems”.