חוויות מגוונות ומרגשות ליוו את הקמת בית הכנסת בקיבוץ קלי”ה, למרגלות מערות הקומראן. קלי”ה, נוטריקון של קם-לתחיית-ים-המלח/המוות, נוסדה בל”ג בעומר תשל”ד (1974) – במקום שומם, חול עם מלח, שבו אין צמח ושיח – והפך לנווה מדבר, וצחוק ילדים וציוץ ציפורים נשמעים בכל פינה. התפילות החלו בפרשת בשלח בשבט תשע”ו (2006) בנסיבות ייחודיות המצביעות על אצבע א-לוקים המלווה את קלי”ה ואת התפילות מתחילת הדרך ולאורך כל השנים. שלוש פעמים הוכנס ספר תורה, חוויה קהילתית מרגשת, האמצעית ביניהן בעת פתיחת מבנה בית כנסת (2016).

מה יותר טבעי מאשר לקרוא לבית הכנסת הזה “יחד” על שם הכת שגר באתר שלש מאות מטר מהקיבוץ, בין בערך 153 לפני הספירה ועד שנת 70, השנה שבה הרומאים החריבו את בית המקדש וגם את האתר הזה. אנשי הכת נקראו איסיים על ידי יוסף בן מתתיהו, אך במגילותיהם כינו לעצמם בני האור או בני ה-יחד. אמנת הקיבוץ נושאת את השם “יחד”, ולכן גם בית הכנסת.

פרקי הספר הולכים צמודים לפרשות השבוע, אך בשונה מספרים אחרים מתחילים עם פרשת בשלח. כל פרק מתחיל עם סיפור אנושי, מאוסף החוויות המדהימות והמרגשות שליוו את תהליך הקמת בית הכנסת לאורך הזמן, ובהמשך מופיע ביאור אחד או שניים על אותה הפרשה.

המחבר ומשפחתו הצטרפו לקלי”ה בשנת תשמ”ג (1983) כמשפחת רופא, ובהמשך הפכו לחברי הקיבוץ. לפני חצי יובל כל המשפחה חזרה בתשובה בנסיבות מיוחדות המתוארות גם כן בספר. המחבר רופא בבית חולים, ולאחר שרעייתו האהובה הלכה לעולמה, ובעידודה, העלה על הכתב מן הסיפורים הרבים שהצטברו – במטרה לעודד ולחזק. אין אדם אחד חוזר בתשובה כמו השני, וכך גם כל קהילה הרוצה בזה מייצרת את תנאיי התפילה הייחודיים לה. אך כולם מתמודדים עם אתגרים, וההתמודדות הנה משותפת ומחזקת.

ממעמקים קראתי ה’. אין מקום נמוך מכאן. מכאן התפילות רק יכולות לעלות ולהתקבל באהבה וברצון. בתנאי שהן ביחד.