ובשעת לילה מאוחרת, כשיצאנו מהבר ההוא, ישראלה הביטה סביבה, כאילו חיפשה דבר מה, ומאחר שלא מצאה פנתה אליי.
“לפעמים אני רוצה להיות גם וגם,” היא אמרה.
“תל–אביב כשאני רוצה לצאת, וירושלים כשאני רוצה לחזור,” עיניה הירוקות דמעו.
היא עזבה את ידי ונעלמה לה בדיוק כשהבחנתי בהחלפת המשמרות בין הלבנה לחמה.

אסתר כהן, בת 24, גרה בתל-אביב. בין היתר סטודנטית שנה שלישית לספרות, כותבת מגיל צעיר.
הספר הינו ספרה הראשון האוגר אוסף של סיפורים, קטעי שירה וטקסטים קצרים.