בס”ד

כשנפתחות דלתות הגז אנו נכנסים עם המסכות. הם חבוקים בפקעת שאנו מתקשים להתירה. יהודים שלא נפגשו מאז חורבן הבית השני. יהודים מאוקראינה עם יהודים מהולנד וסלוניקאים מיוון. משכילים עם חסידים, ציונים עם בונדיסטים.
הורים קשוחים שאולי לראשונה חיבקו וזכו לומר: “ילדי, אני אוהב אותך”. הם אמרו: “ילדים, בואו נאמר ‘שמע ישראל’ ונמות כיהודים”. ללא סוגי הבגדים המפלגים, אף ללא הכיפות. לראשונה כל ישראל מחובקים.

מול אסירי הזונדרקומנדו באושוויץ עברו המוני אחיהם בדרכם להירצח בגז. לעיתים עברו גם בני משפחותיהם שלהם. כיוון שהיו הם היחידים שנחשפו לסוד ההשמדה בגז, מדי כחודשיים רצחו הגרמנים גם אותם. שישים מהם שרדו, אך הסתירו את סיפורם כשהתברר להם שנתפסו כמשתפי פעולה עם הגרמנים.
הספר הוא שחזור יומן שכתב והטמין אביו של הסופר. היומן מביא את סיפורם המטלטל של אסירי הזונדרקומנדו, ומאיר פיסת היסטוריה שהייתה חבויה במחשכים. כמטפל ומנחה סדנאות לאור הקבלה מוסיף הסופר מבטי חיים ייחודיים.

ד”ר יעקב אלישיב, רב עיר לשעבר שוויתר על הרבנות וכיבודיה ויצא לדרך חדשה בג’ינס. ד”ר לאתיקה במקצועות הטיפוליים מאוניברסיטת תל אביב. ניהל תחנה לפסיכולוגיה וקבלה וכתב את “יומן תחנה”. כיהן כראש בית מדרש לדיינות בנשיאות הרב הראשי גורן. כיהן 26 שנים כאב בית הדין ורב העיר קריית ים, יקיר העיר על סדנאותיו לנגמלי סמים.