“אני רואה אותך בחלומות שלי.
אתה כאן כמו שהיית אז. כאן כמו רוח רפאים. ואיך שאני קמה בבוקר, מוצפת, התמונה שלך מחבק אותי מהצד לא יוצאת לי מהראש.
הייתי נותנת את העיניים שלי כדי לחוות את החיבוק הזה עכשיו באמת.”

“להיות לךָ ירח” הוא אוסף של קטעים קצרים, המתחברים אל החיים, דרך הגעגוע, המוות, המציאות, ושזורים בקשר דק.
בסגנון כתיבה נוגע ללב, דרך אווירה מסתורית המהדהדת בטקסטים, אווירה קודרת, עגמומית ואפילו מורבידית, מתמקדת המחברת ברגשותיה ביחס לעולם, לאדם, לחברה ולעצמה.
זוהי פרוזה רכה, מושכת וזורמת, שמעוררת הזדהות וכמיהה לכל מה שעוד מותר.