“פתאום, ללא כל שליטה, הייתי מוצף בתהיות ובשאלות קשות: למה זה מגיע לי, למה ככה? למה דווקא אל ביתי? והרי אני יושב ועוסק בתורה יום וליל? וכי זהו שכרן של תורה ומצוות?! בורא עולם, אני מאמין בך באמונה שלמה גם בטוב וגם ברע, אזי מה רצונך ממני, ולמה הבאת עליי את כל זה? העונש הוא זה? והרי נאמר שאתה אב רחמן וסולח (ואני בורג קטן). הינני בעל תשובה, שיניתי את חיי למען עבודת ה’, ועתה אני מאוד כואב. הכיצד תכה בי כל כך חזק? ועל שום מה מגיעים לי ייסורים כה גדולים? והיכן הן אמרות חכמים – שבדברים קטנים מאוד שיש בהם ייסורים אפשר לצאת ידי חובה? אבל גזרה זו שהבאת עליי יש בה משום כאבים גדולים הרבה – מעבר לסתם ייסורים.”

לבִִּי חָללָ בּקְִרְבִּי מספר את סיפורה של משפחה חרדית של חוזרים בתשובה המצפה להולדת הבת השלישית. הלידה מתרחשת בקלות יחסית ובמהירות, אך יום לאחר מכן מתברר כי הילדה הייתה על סף מוות, וניצלה, תודה לא-ל, רק בזכות הצוות הרפואי. עד מהרה “מתבשרת” המשפחה כי התינוקת הרכה סובלת ממום נדיר בלב וזקוקה לטיפול חירום להצלת חייה ולשפר את מצבה; רק ניתוח סבוך ומסוכן יוכל להושיע אותה.

הקורא אינו יכול להישאר אדיש בקריאת דפי ספר מעניין ומלא כאב ואמיתות זה, המתאר את החיים המורכבים והסבוכים בצל חולי, ייסורים וכאב של מי מבני המשפחה, את ההתמודדות עם הלא נודע ועם אי־הוודאות ואת הדאגה המאכלת כאש חיה – לצד הרצון לשמור על האמונה בהקב”ה.

לבִִּי חָללָ בּקְִרְבִּי נכתב מנקודת מבטו של מחבר הספר, אבי המשפחה, שלומי כדורי, אשר משתף את הקורא בכל התלאות שהיו מנת חלקה של משפחתו לאורך תקופה ארוכה, בכל הקשיים והמחשבות הרעות ובכל הצעדים שננקטו כדי להיחלץ מהמצב. בה בעת הוא משתף גם במאמץ הרב לשמור על האמונה ועל הביטחון, הנשאבים מהאמונה הדתית היהודית.