“ואיפה יהלי? השתוממה רקפת שלא ראתה את אחיה. “הרשית לו ללכת לחברים בשעה כזו?” “אוי אלוהים אדירים” נזעקה גלית. היא הסירה את הסינר שרק רכסה, משכה את התיק שלה מהשולחן, תפסה בידה את צרור המפתחות שעדיין לא הוכנס לתוכו והחלה לרוץ לכיוון הדלת החוצה. “מה קרה?” לא הבינה רקפת. “שכחתי את יהלי. השארתי אותו מלקק גלידה כשנכנסתי לבית המרקחת ופשוט שכחתי אותו.”
“אבא שלך כנראה מאשים אותי בהתנהגות המוזרה שלך והחליט לנקום בי. והוא כפי שאתה כבר מכיר אותו, לא בוחל בשום דרך כדי למלא את משאלותיו… והנה לא מזמן הגיעה לאבי תביעה משפטית מוזרה, עליה חתום אביך, המציג עצמו כמדען ובתביעה נטען, שאבי גנב ממנו חומר מדעי חסוי ושהודות לתרמית הזו, זכה אבי לטענתו במלגה היקרה.”

הדמויות ברומן הזה הן של אנשים מוסריים מלאי לבטים, המשתדלים לקדם את עצמם מקצועית, מעמדית וכלכלית ולא פעם, שלא בכוונה, גורמים כאב ליקרים להם מכול ומערערים את שלמות משפחותיהם. הספר מתמודד גם עם הצורך לטפל בנשים נפגעות אלימות במסגרות שונות.

אריאלה בק פרסקי עסקה שנים רבות בחינוך במסגרות הוראה והתנדבות מגוונות. היא נשואה ואמא לחמישה ילדים וסבתא לשבעה עשר נכדים.
במשך שבע שנים כיהנה כיו”ר האגף לקידום מעמד האישה בסניף ויצו בירושלים ואחר כך עוד שבע שנים כיו”ר הסניף. לאחר מכן תפקדה כחברה בוועד המנהל של ויצו העולמי, כאחראית על הטמעת הקוד האתי בויצו. נושאי האתיקה וקידומן של נשים היו תמיד מאוד חשובים לה.
ספרה החמישי לבטים, עוסק בקשיים ובלבטים בהם מתמודדים אנשים בכל מערכות החיים, כאשר הם אמורים להחליט בעניינים החשובים להם.