חברתנו היקרה שושי דרימר כתבה ספר ביוגרפי על חייה כילדה בעיר יאשי ברומניה, על עליית המשפחה לישראל ועל ההתאקלמות בארץ. הספר כתוב טוב, קולח ומתגלגל ומפרט את קורות חיי משפחה אשכנזית (רומניה) שעזבה חיים נוחים ביאשי (מעולם לא טענו שהיו הטבחים או הנסיכים של המלך חסן החמישי או שהיו סוחרים גדולים שחיו בעושר מופלג) ועלתה לישראל ממניעים ציוניים (תנועת ״מכבי״). הקליטה בארץ לא היתה קלה. המשפחה התמודדה עם מצוקה כלכלית קשה עקב מחלתו של אבי המשפחה. ומשהבריא פעלו כולם במרץ רב להשיג פרנסה, משרה יציבה,להעניק לבנות חינוך טוב כולל השכלה גבוהה, בלי ״אכלו לי, שתו לי״. האבא פרש לגמלאות רק בגיל 75!!!! הוכחה חותכת לכך שמי שרצה מאוד והתאמץ הצליח להתנייד חברתית, לשפר את תנאיו ולהשתלב במעמד הביניים ואולי אף יותר מזה. המשפחה לא חכתה שיתנו לה, יקדמו אותה וכו׳ אלא פעלה ודחפה הכל בכוחות עצמה ובמאמצים שלפעמים היו על אנושיים ( האבא שמסתייע בקביים בהליכה אבל מטפס במסגרת עבודתו בסולם חבלים על האוניות בנמל חיפה דאז). שושי מתארת את התהליכים האלה ללא כחל וסרק, בשפה בהירה וברורה. בחלקו השני של הספר מובאים סיפורים שכתב אביה של שושי בעיתון רומני בארץ ובהם תיאר את החיים ביאשי לפני ובזמן השואה וכן את העליה לארץ. ספר מאלף!! ממליץ לאב״ח לקרוא היטב וגם לכל ה״מזרחיים״ של הסולטן הנוכחי. יש להם לקח חשוב מאוד ללמוד משושי דרימר ומשפחתה. הספר מומלץ בחום!

פתחתי את העמוד הראשון ולא הפסקתי לקרוא עד שסיימתי... הצלחת לגעת בנימי נפשי ולספר את סיפורך, סיפורה של יאשי וקשיי הקליטה בארצנו בצורה כנה ומרגשת. כמי שחווה על בשרו ילדות של מהגר בשכונת תימנים "שבזי" שבתל אביב, נרגם באבנים כ"רומני גנב" יחד עם עוד אין סוף ארועים שדירבנו אותי להוכיח לכולם שלמרות הכל אנחנו שווים בני שווים הזדהיתי עמוקות עם המסופר, כאילו אני שחוויתי את החוויות שלך ומצאתי את עצמי מזיל גם מספר דמעות... הכתיבה שלך כל כך אותנטית ונוגעת ללב. היא מצליחה להעביר את רגשותיך מיאשי עד חיפה בצורה חיה וברורה, ואיפשרה לי לחוש את הכאב, הפחד והתקווה שחווית. הספר מעורר מחשבה על כוחה של הרוח האנושית ועל חשיבותה של התקווה גם ברגעים הקשים ביותר. הוא מהווה עדות חשובה לתקופה אפלה בהיסטוריה של עמנו מנדודיו עד ביסוסו בארצנו, ומזכיר לנו את חובתנו לזכור וללמד את צאצאינו עד כמה חשוב לשמור עליה. חשתי שאני צועד לצידך במסע התלאות והכאב. הספר מעורר השראה ומלמד אותנו על כוחה של הרוח האנושית, על חשיבותה של התקווה ועל היכולת לשרוד גם בתנאים הקשים ביותר. ריגשת אותי מאוד, חיבוק חזק ואוהב לך ולדני! סיפרך הוא מקור השראה להתמודדות עם קשיים ואתגרים בחיים. יישר כח!