קראתי לא מעט ספרות מקצועית בתחום אבטחת המידע, ואני יכולה לומר בלב שלם ש"יומנו של CISO - מתחילים את המסע" מאת אלעד נקש הוא אחד הספרים המקוריים והמדויקים שיצא לי לפגוש בעברית. זהו אינו ספר טכני יבש, אלא סוג של יומן מסע מחשבתי - מסע הדרגתי ורב-שכבתי המוביל את הקוראת מהמושגים הבסיסיים ועד לתפיסות אסטרטגיות מתקדמות ותובנות ניהוליות אמיתיות. נקש שוזר יחד מבוא לאבטחת מידע, הגנת פרטיות והגנה בסייבר, לצד ניהול ומנהיגות, היבטי רגולציה ואסדרה, ניהול והערכת סיכונים, חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית ותרבות ארגונית על הדילמות שבה. מה שריגש אותי במיוחד הוא הכנות שבה הוא נשען לא רק על הצלחות, אלא גם על כישלונות, שגיאות ותהליכי למידה שצבר לאורך עשור, מה שהופך את הספר לאנושי, קריא ומעורר מחשבה. הציר המרכזי של הספר הוא עקרון "האחריות המרחיבה" (שניכר שאימץ את העיקרון במסגרת שירותו הצבאי) של ה-CISO - התפיסה שמנהל אבטחת המידע איננו שומר סף טכני, אלא נושא משרה בכירה המחובר הדוק לאסטרטגיה, למדיניות ולניהול הסיכונים של הארגון כולו. נקש קורא לבנות ארגונים "בלתי שבירים", בעלי חוסן שמאפשר לא רק לשרוד אירוע סייבר אלא להתאושש ולצמוח לאחריו, ומלמד את האיזון העדין שבין להציב יעדים גבוה בעננים לבין להשאיר את הרגליים יציבות על הקרקע. ודווקא כאן נמצא כוחו של הספר: כל מה שנקש חזה בראייה קדימה מתממש היום במלואו. ה-CISO עלה סוף-סוף לדרג ההנהלה והדירקטוריון, המנדט שלו התרחב הרבה מעבר ליכולתו של אדם אחד, והוא נדרש לעבור ממגן טכני למנהיג עסקי אסטרטגי. הרגולציה המקומית והבינלאומית הפכה את חוסן הסייבר מחובה טכנית לחובה ניהולית, משפטית ותיעודית שיש להוכיח בזמן אמת, ואילו הבינה המלאכותית והזהויות הלא-אנושיות הפכו לאתגר המרכזי - בדיוק כפי שנקש קרא ללמידה מתמשכת, סקרנות וצפייה של אתגרי המחר. ספר שנכתב כיומן מסע לעתיד מוכיח את עצמו כמדריך חובה להווה, וזו העדות החזקה ביותר לאיכותו. אני ממליצה עליו בחום למנהלות ומנהלי אבטחת מידע בתחילת דרכם, לחברי הנהלה ודירקטוריון, ליועצים, למרצים ולכל מי שעולם ההגנה בסייבר והגנת הפרטיות קרוב לליבו. "יומנו של CISO - מתחילים את המסע" מאת אלעד נקש הוא הרבה מעבר לספר מקצועי - הוא מקור השראה, מפת דרכים ומצפן ניהולי, ומגיעים לו חמישה כוכבים מלאים, בלב שלם.