כָּל הַלַּיְלָה הַזֶּה אַתְּ יְשֵׁנָה
אַךְ בַּחוּץ מִתְנַהֶלֶת מִלְחָמָה גְּדוֹלָה
צְבָאוֹת נוֹגְשִׂים זֶה בַּזֶּה
נִלְחָמִים עַל כָּל פֵּרוּר אָרֶץ
כָּל הַלַּיְלָה הַזֶּה וְכִמְעַט בַּעֲלָטָה גְּמוּרָה מִלְחָמָה גְּדוֹלָה חָרוּצָה
בְּקַדַּחְתָּנוּת מִתְנַהֶלֶת

אני נרגש שהגעתי לרגע ההוצאה לאור של ספר שירה זה. דבר אחד אני יודע והוא, שכל מילה שכתבתי בו נכתבה על דעת עצמה ומבלי לבקש את רשותי להיכתב.
אני מאמין שכך, באופן של גילוי שאין בו סייג, השירה מפגינה את מלוא כוחה הפנימי.
בנצי וידר כותב שירה כבר חמש-עשרה שנה.
אחרי תהליך הבשלה ארוך, שכלל את ברירת המיטב שנתקבץ אצלו במרוצת השנים האחרונות, הוא מוציא לאור את ספר השירה השלישי שלו. ספריו הקודמים: “והם התארכו זה לקראת זו” (2012), “וכשפגש בי שיר” (2014).